ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
האחד - תוך דיון בתרעומת של קרח ועדתו.
השני - תוך דיון בשאלה שהנביא שמואל מעורר על בקשת המלוכה בדורו.
נפרש יותר את דברינו. קרח ועדתו טענו כמה טענות כלפי משה. קרח והנשיאים טענו:
"רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְקֹוָק וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְקֹוָק" (במדבר פרק ט"ז ג).
מתשובתו של משה מוכח, כי לא היה ערעור מצדם על מנהיגותו של משה, כי אם תביעה לשותפות בהנהגה. וז"ל הכתוב:
"וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי אִתָּךְ וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה" (שם, שם י).
לעומת זה כאשר דתן ואבירם נכנסים לויכוח הם משתמשים במונח חדש:
"הַמְעַט כִּי ...כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר... לֹא נַעֲלֶה".
צריך ביאור מה ההבדל בין התנשאות להשתררות.
נעבור עתה לדורו של שמואל. צריך לברר מה פשר הבקשה המחודשת לכאורה של בני דורו:
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם" (שמואל א ח' ה).
מימי יהושע בן נון ועד ימי שמואל עברו קרוב לארבע מאות שנים. תקופה זו מכונה במקורותינו תקופת השופטים. גם הספר המרכזי העוסק בתקופה זו מכונה "ספר שופטים". כבר הערנו כמה פעמים בעבר כי שופט בעברית משמעותו גם מנהיג ולא רק דיין. בוודאי שספר שופטים הוא ספר המנהיגים ולא ספר הדיינים. אין בכל הספר ולו תיאור אחד של פעילות משפטית. (הפעילות המשפטית היחידה בתנ"ך שקשורה לתקופה זו ושנערכה בבית הדין מתוארת במגילת רות והאחראים עליה הם הזקנים היושבים בשער. לעומת זאת הביטוי שופטים שמופיע בפתיחת המגילה מכוון לתקופת השופטים-המנהיגים). מה שמבדיל בין מנהיגים אלה לבין המלכים הוא שמלכות עוברת בירושה ואף אחד מהשופטים לא העביר את ההנהגה לבנו אחריו (יוצא דופן הוא גדעון, שבנו תפס את השלטון אחריו בכוח הזרוע ולכן קרא לעצמו אבימלך שמשמעותו "אבי היה מלך ואני אבא של המלך הבא").
גם בהלכה אנו מוצאים את השימוש במושג שררה. פסק הרמב"ם: "אין מעמידין מלך ... עד שתהיה אמו מישראל, ...ולא למלכות לבד אלא לכל שררות שבישראל" (הלכות מלכים פרק א ה"ד).
מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל (שיום פטירתו היה השבוע) לימדנו כי שררה משמעותה תפקיד העובר בירושה מאב לבן (עיינו בדבריו ב"עמוד הימיני" סימן יב פרק ה).
אם כך, נוכל עכשיו לחבר את כל הסוגיות.
דתן ואבירם היו מבניו של ראובן בן יעקב (במדבר כ"ו ט). ראובן היה הראשון שטען כי שררתו של יעקב אמורה לעבור אליו. גם בני בניו דתן ואבירם טוענים כלפי משה אל יעלה בדעתך כי מלך אתה המעביר את שררתו לבניו אחריו.
שמואל היה הראשון מבין השופטים שרצה להעביר את שררתו לבניו אחריו ולא עלתה בידו. לכן העם בא בהצעה הבאה, נכון בניך אינם יכולים להמשיך אחריך (לא נבאר במסגרת קצרה זו מדוע) אבל לשיטתך הגיעה זמנה של מנהיגות מסוג המלכות בה השררה עוברת בירושה. למלכות קבועה יש מעלות אבל יש לה גם חסרונות. מלכות קבועה היא גם מוסד מסוכן מאוד, אם אין יראת שמים אמתית ואין יכולת של ביקורת עצמית, שמביאה לידי תיקון טעויות מתוך תהליך של תשובה. הזמן למלכות קבועה יגיע רק עם עלייתו של דוד שהקים עולה של תשובה. בלי יסוד זה, מסוכן מאוד לקבל את בקשת העם.
הבה נתפלל כי נושא הנכונות להכרה בטעויות והנכונות לחזור בתשובה,
יקבלו חיזוק וממילא גם נושא המנהיגות יקבל תפנית חיובית בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
