ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - שחיטה בלילה - כשרה
משנתנו – בדיעבד (כשאיו אבוקה, כמו סומא),
ברייתא – לכתחילה (כשיש אבוקה (כמו יום)).
חלק ב – שחיטה בשבת (ודיני מוקצה)
אע"פ שמתחייב בנפשו – שחיטתו כשרה ,
רב – אסורה באכילה בשבת, וכר' יהודה .
איזה ר' יהודה?
א. מצד מוקצה
[באופן כללי יש מחלוקת בשבת שר"י אוסר מוקצה ור"ש מקל. כאן אנו עוברים ומחפשים בדיוק לאיזה סוג מוקצה זה שייך].
A. ר' אבא - ר"י שדורש הכנה
ולכן אוסר האכלת נבילה לכלבים, שלא הוכנה מאתמול (ורבנן (ר"ש) מתירים)
[דחייה ומו"מ -
אביי – בנבילה – הוכנה כבר לאדם ורוצים להעביר לכלבים – אסור, אצלנו – גם בחייה הוכנה לאדם – מותר (וראיה שבחייה לאכילה – שהרי ר"י מתיר שחיטה ביו"ט).
[כרגע מתעלמים ממוצקה מחמת איסור, אלא רק עוסקים בבעיית ההכנה, והאיסור הוא חיצוני].
ר' אבא – בחייה עומדת או לגדל או לשחיטה – ביו"ט מתברר למפרע שהתכוון לשוחטה – מותר, אך בשבת שוודאי לא התכוון – עומדת לגדל ואסור.
דחייה – לר"י אין ברירה, ממילא ודאי עומדת לאכילה תמיד – גם בשבת.
[יד. 5- עד יד: רבע עליון - מניין שאין לר"י ברירה – נראה בסוף].
B. רב יוסף – ר"י לגבי שברי כלים
כדי שיותרו צריך שעדיין ישמשו ל: ת"ק – מלאכה, ר"י – מעין מלאתכן הראשונה , שהרי לזה הוכנו .
מכאן לגבי בהמות - שצריך הכנה מאוד מוגדרת – לאכילה עכשיו, ולכן אפילו שעומדת לאכילה לאחר זמן, זה לא מספיק.
דחייה – ר"י שם אוסר לא כי צריך הכנה מוגדרת, אלא משום נולד ,
ואילו בהמה שנשחטה – אינה נולד .
(שהרי עמדה לאכילה ועדיין עומדת לאכילה, וזה כ"אוכלא דאיפרת" – אוכל שהשתנה צורתו – כמו שמתיר (משנה שבת קמג:) (מבחינת דיני נולד) משקים שזבו מהפירות (אמנם יש גזירה אחרת שמא יסחוט שת"ק תמיד אוסר ור"י רק בעומדים לסחיטה).
(יד: רבע תחתון)
ב. שמא ישחט בשבת
כמו שבמשקים שזבו, אומר שמואל שר"י מודה בענבים וזיתים שכיוון שכולם סוחטים – גוזרים שמא יסחט גם אם לא התכוון, גם בבהמה יש לגזור שמא ישחט .
דחייה – רב חולק על שמואל וסובר שר"י לא גזר בזיתים וענבים (והרי אנו באים לפרש את דברי רב).
(יד: 6-)
ג. רב ששת בר"א – משום מוקצה – שהרי הסיח דעתו מלאוכלם.
במקור – מוקצה מחמת מיאוס בנר חרס משומש.
ומניין שאוסר לא רק במוקצה מחמת מיאוס , ולא מחמת איסור?
דתניא – שאוסר גם נר מתכת שהודלק בכניסת שבת.
דחייה – אולי אוסר רק כשדחאו בידיים (מתכת) או מאוס (מסיח דעתו לגמרי), אך לא מחמת איסור עצמאי (בהמה).
ד. משום מעשה שבת
שר"י אוסר לשוחט - במזיד לעולם, בשוגג לשבת, ולאחרים לשבת.
מחר נפרט בזה יותר.
[ מקור לזה שאין לר"י דין ברירה
1. שלר"י לא יכול לשתות ולהפריש למפרע. דחייה – שם זה מחשש שהיין יישפך.
2. שלר"י לא יכול לעשות עירוב תחומין לשני כיוונים שונים (לפי הכיוון ממנו יגיע החכם).]
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









