ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אבן העזר
- קידושין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
האם חרש יכול להיות עד בקידושין? האם יש הבדל בין סוגי החרשים השונים?
תשובה:
לעניין עדות מבואר בגמרא שחרש פסול לעדות, וכך נפסק בשולחן ערוך: "חרש פסול, אחד מדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר ודעתו נכונה, מפני שצריך להעיד בבית דין בפיו, ושיהיה ראוי לשמוע דברי הדיינים והאיום שמאיימים עליו". הפתחי תשובה בשם הרא"ש כתב, שגם אינו יכול להעיד בעדות אשה אף על פי שהיא עגונה לא על ידי הרכנת ראש ולא על ידי כתיבה (למרות שבאילם הקילו לענין עגונה).
ישנם כמה סוגי חרשים:
1. חרש-אילם.
2. חרש-מדבר (שהיה פקח מתחילתו ולמד לדבר, ואחר כך נתחרש).
3. חרש באוזנו אחת.
א. שייכות במצוות:
הסוג הראשון - דינו כשוטה שפטור מכל מצוות שבתורה.
הסוג השני - לרוב הפוסקים דינו כפיקח לכל הדברים אם נראה שהוא אכן בן דעת, למעט אותם הדברים שצריך להשמיע לאוזניו שבהם פטור.
הסוג השלישי - דינו כשומע לכל דבר וחייב במצוות, פרט למצוות הקהל וראיה.
ב. הכשר לעדות:
לעניין עדות בקידושין, כאמור צריך שיעיד בפיו וישמע דברי הדיינים, ולכן הסוג הראשון פסול להעיד, והסוג השלישי - כשר. ולגבי הסוג השני, דהיינו שאינו שומע אך מדבר והוא פיקח ומבין, על פי חלק מן הפוסקים בימינו החרשים למדו לקרוא תנועות שפתיים של מי שמדבר ולכן הם נחשבים כחרש מדבר. לכן למעשה, לכתחילה אמנם אין לעשות חרש שמדבר עד בקידושין, אך בדיעבד אם כבר נעשה מעשה ושימש כעד בקידושין, יש לבדוק אחריו. ואם הוא פיקח ומבין על ידי קריאת שפתיים שאמר החתן "הרי את מקודשת לי", הרי שיש לחוש לקידושין אלה.
ביאורים ומקורות:
מי שנולד מדבר ושומע, ואח"כ נתחרש אך נשאר עם יכולת דיבור, יש מחלוקת כיצד לדונו:
הרמב"ם (מכירה כ"ט,ב') סובר שהוא כחרש גמור (ונח' האח' האם רק במכירת קרקעות או גם בגירושין). שאר הפוסקים סוברים שדינו כפקח מהברייתא בגיטין ע"א. (הר"ן (לג.) סובר שדינו כאילם שצריך בדיקה כשכותב לגרש, והב"י סובר שהוא כפיקח גמור שאין צריך בדיקה).
כעת יש לדון במי שנולד חרש-אלם, ולימדוהו לדבר בתנועות שפתיים, האם נחשב כחרש שנולד שומע ומדבר ואח"כ איבד את שמיעתו שבזה נחלק הרמב"ם עם שאר הפוסקים, או שלכו"ע אינו נחשב כמדבר, ותלוי ברמת הדיבור שלו:
1. מדבר דיבור שלם ותקין ככל אדם
המלאכת חרש 1 כותב ששאל לגדולי דורו ולא הסכימו לדעה אחת, י"א שדינו כפקח, י"א דינו כשוטה, וי"א שדינו ספק שוטה ספק פקח. והוא פסק שדינו כפקח לכל דבריו.
2. מדבר קצת דיבור עילג
דברי חיים (אה"ע ב',ע"ב) : הם כפיקחים: משום ג' סיבות: א. הם מדברים קצת, ולגבי שמיעתם כתב הרמב"ם שמבחינה רפואית אי אפשר לדבר מבלי לשמוע. ולכן נחשב שומע ומדבר. ב. בנוגע למדבר ואינו שומע הלכה שהוא כפיקח ולא כרמב"ם. ג. גם הרמב"ם דיבר רק בנוגע למכירת קרקעות שצריך פיקחות גדולה.
מהרש"ם (ב',ק"מ): קורא שפתיים ומבין המדברים עמו ומדבר בלשון נלעג נחשב מדבר ואינו שומע.
מהר"ם שיק (אה"ע ע"ט): מחשיב זאת שהוא כגדול עומד על גביו מפני שרק כח המלמדו נפעל בו ולא דעתו עצמו. (מעיר עליו המנחת שלמה שבימינו זה לא שייך שהרי הם ממש מסתדרים בכוחות עצמם).
נאות דשא (לבושי שרד אה"ע קל"ב): דינו כשוטה וקולו כקול כסיל בעלמא.
מנחת שלמה (א',ל"ד) : אם עושה קולות עילגים שרוב האנשים מבינים אותו הרי הוא כמדבר ואינו שומע, כן דעתי ודעת מחותני הגרי"ש אלישיב . ואם רק בני אדם המורגלים עמו, בזה דעת נאות דשא שנחשב אילם, ואני לא יודע להכריע בזה. וכן פסק אג"מ (יו"ד ד' מ"ט) שאם יכול לדבר מילים ומובן לרוב האנשים אינו חרש, אך אם מובן רק למיעוט האנשים או שמסביר ע"י ידיו או בכתיבה נחשב חרש.
היכל יצחק (אה"ע ב',מ"ז) : הספק הוא האם הרפואה של בתי הספר היא רפואה גמורה שעושה אותם פיקחים, לדעתי הם נעשו פיקחים, אבל למעשה מדי ספק לא יצאנו.
נראה להעיר שיתכן ששורש המחלוקת של האחרונים תלויה בחקירה של השרידי אש (כתבי הרב יחיאל וינברג סימן א') האם דין החרש כשוטה הוא משום שדעתו פגומה ולקויה ואינה מושלמת כשאר בני אדם, או שדעתו כשלעצמה אין בה כל פגם אלא מחמת שאינו שומע לא למד מעולם לדבר, ועל כן בפועל אינו יכול להשתוות לכל בן דעת, אמנם דעתו מצד עצמה שלמה ואין בה חיסרון.
3. מכשיר שמיעה
אג"מ (אה"ע ג',ל"ג): מי שנולד חרש ואילם, ואחר שגדל שמו באוזניו מכונת שמיעה, ונעשה שומע וגם קצת מדבר: יש לו דין מדבר ואינו שומע. ביאור: מהרמב"ם עולה שאי יכולת השמיעה הנמצאת במוח הוא קלקול בדעת, ומזה גם נולד האילמות. אילמות ניתנת לתיקון ע"י אמצעים חיצוניים משום שהיא רק כלי ביטוי טכני, ויכולה להשלים החיסרון שנעשה קלקול בדעתו ע"י ההתחברות עם בני אדם. מי ששומע ע"י מכונה כיון שאינו שומע בעצמו אין לו דין שומע כיון שהקלקול בדעת נותר כשהיה. אמנם לרמב"ם בדיני הקניינים מדבר ואינו שומע הוא כחרש, ויש אח' הסוברים בדעתו שהוא הדין לכל העניינים. אך באמת אי אפשר לומר כן בדעת הרמב"ם אלא ודאי שהרמב"ם אמר זאת רק למכירת קרקעות שצריך חריפות רבה ולא רק דעת. הדיבור עם הזולת משלים את הדעת אך לא מעניק חריפות.
צי"א (ט"ו,מ"ו): שמיעה בעזרת מכשיר שמיעה מהווה הוכחה שיש כאן "יציבות וכושר שמיעה יסודי" ולא רק הבחנה של קריאת שפתיים.
כלומר המח' בין האג"מ לצי"א היא האם למי שיכול לשמוע רק ע"י מכשיר שמיעה יש יכולת שמיעה יסודית שנגדירו כשומע, או שהלכתית מוגדר כלא שומע.
4. קורא תנועות שפתיים ומדבר קצת
בית שלמה (או"ח צ"ה): נחשב כשומע קצת ומדבר קצת, ולכל הפחות כמדבר ואינו שומע. כלומר קורא שפתיים נחשב שומע קצת ושוב אינו בגדר חרש לגמרי או שנדונו לפחות כמדבר ואינו שומע.
אולם מדברי שאר הפוסקים משמע שקורא תנועות שפתיים אינו נחשב לשומע כלל.
^ 1.לר יחזקאל חפץ, נדפס שנת תרל"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
