ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חולין דף נא - גמרא דף יומי
(נא. באמצע – נב באמצע)
טריפת נפולה – בהמה שנפלה
חלק א – מתי חוששים לנפילה
A. כשנפלה, מתי בכ"ז אינה נפולה
א. רב הונא - ירדה מעצמה, אינה נפולה
רב הונא – הניחה למעלה ומצאה למטה (ואינה עומדת):
1. מניחים שירדה בכוונה + 2. כשיורדת בכוונה, גם אם בפועל נפצעה, אינה "נפולה".
שאלה על הגדי של רבינא שירד מהארובה, האם אומדת עצמה לקפוץ גם בלי שיש לה במה להיתלות? רב אשי – כן.
[אגב הגדי של רבינא – סיפור על כבשה שלא נפלה, ומשום מה גררה רגליים אחוריות,
רבינא חשש לשדרה שנפסקה (וכן היה במציאות באותו מקרה),
אך רב יימר (וכן ההלכה) - זאת התקבצות ומותרת, כי לזה יש יותר סיכוי].
(דילוג – נא. רבע תחתון)
ו. (נא: רבע עליון) ר"נ – זריקה על הקרקע בבית המטבחיים – לא חוששים.
רב יצחק בר שמואל בר מרתא הסביר (ע"פ רב) – מכין עצמו לנפילה (נועץ ציפורניו).
ג. רב מנשי - גנבי אילים
בהוצאת האילים – אינם נפולים (נזהרים וזורקים על המותניים),
בהחזרתם: מיראה – נפולים, מתשובה – אינם נפולים.
B. מכות שונות
ב. רב הונא - מלחמת שוורים (נא. רבע תחתון)
רב הונא -
לא נפלו (אפילו שהם כאובים) – לא חוששים (זה רק חום מהמכה),
נפלו – חוששים לנפולה.
ד. ר"י-רב - הכאה במקל (נא. 4+ ברחבות)
אם ראש (קצה, (או קשרים שבאמצעה)) המקל הכה באמצע גבה – חוששים,
לכן: אם הכה לאורכה – רק אם המקל קצר ונגמר באמצע גבה – חוששים, אם הכה מהצד באמצע – חוששים.
ה. ר"נ – לידה אינה ריסוק איברים לוולד.
(רמב"ן – החידוש אפילו שנתקשתה בלידתה).
ניסיונות להביא ראיה:
1. רבא – תינוק בן יומו מטמא בזיבה, ואם לידה יכולה לרסק איברים – ניתן לתלות הזיבה בלידה ולא יטמא. דחייה – אולי באמת מטמא רק יוצא דופן.
2-3. בהמה בת יומה אינה מוקצה ומותרת באכילה בו ביום.
2- לגבי עגל – נעמיד ביוצא דופן (או שלא נתקשתה בלידה).
3 – לגבי בכור (שא"א להעמיד ביוצא דופן) – שעמד על רגליו.
חלק ב – דין נפולה (נא: לפני האמצע)
החשש – ריסוק איברים.
כדי להתיר צריך: בדיקה + או עמדה או מעת לעת.
א. בהלכה – ר"י-רב – לא צריך בדיקה, רב חייא בר אשי – צריך.
ב. לא צריך עמדה או הלכה ממש, אלא:
בעמדה – רב – מספיק פשטה ידה לעמוד, רב חסדא (מקל) מספיק ניערה ידה.
בהלכה – רב – מספיק עקרה רגלה.
ג. איזו בדיקה צריך
לשיטת רש"י הבדיקה היא לטריפות אחרות (ולא לריסוק איברים) -
אמימר-רב דימי – כנגד בית המעיים (נקרעה רוב הכרס, ניקבו המעיים),
רב פפא – כנגד בית החלל כולו (גם נשברו רוב צלעות או נעקרו חוליות מהשדרה).
סימנים (קנה וושט) לא צריך לבדוק (רב אשי).
חלק ג – נפילת עוף
א. החומר שעליו נפלה
| חוששים | לא חוששים | |
1. על המים | לא שט | שט מלוא אורכו (אך לא בגלל זרימת המים). | |
2. סדין מתוח | מתוח | לא מתוח מתוח אך מקופלת (לא מתוח ממש) | |
3. רשת | קשרים קרובים | קשרים רחוקים | |
4. פשתן |
| ||
| חבילות | נפל באמצע | נפל בשיפוע |
נפרדים על הקרקע | רק כתוש | כתוש וסרוק | |
ביזרי (אגודות קטנות) | יש בו קשרים ולכן חוששים |
| |
נעורת (מה שנושר אחרי הסירוק) | דקתא (רגיל) | דקדקתא (דקה מאוד) | |
5. נברא (סיב הדקל) | ברגיל | כשנחלק לרצועות | |
6. אפר | מנופה | לא מנופה (אוורירי) | |
7. חול | גס | דק (הגרגירים מחליקים) | |
8. אבק דרכים | חוששים |
| |
9. תבן | בזיגא (חבילה) | לא בחבילה | |
10. גרעינים | חיטים, שעורים | קטניות, אפונים - מחליקים | |
|
|
| |
ב. נפלה על ידי מלכודת דיבוק
רב אשי מתיר, אמימר אוסר.
במה נחלקו:
(נתפסה בכנף אחת יותר קל מבשתיהן).
| כנף אחת | שתי כנפיים |
1. | מותר | מחלוקת |
2. | מחלוקת | אסור |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
