ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
אז יש פה בעצם שלשה שלבים, איך זה כתוב בפנים? "רדוף ואחר כך שרוף, מכאן שגידוע עבודת כוכבים קודם לכיבוש ארץ ישראל וכיבוש ארץ ישראל קודם לאיבוד עבודת כוכבים". יש קודם כל פעולה של גידוע עבודת כוכבים, שקודם לכיבוש הארץ. כלומר, אי אפשר להתחיל לכבוש את הארץ בלי להוריד את העבודה זרה, לפחות שעל פני השטח. מיד כשאתה כובש ורואה עבודה זרה, אם אתה מתעלם ממה שאתה רואה בעין אתה לא יכול לכבוש את הארץ. אחר כך כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור עבודת כוכבים, כמו ביעור חמץ, שזה לשרש. בכלל, להוי ידוע, שהמצוה לשרש אחר עבודה זרה היא דווקא בארץ ישראל. בחוץ לארץ יש גם מצוה לגדע, צריך להוריד עבודה זרה אם ניתן, אבל אין מצוה לשרש. מה זה בנפש המצוה של גידוע שקודמת לכיבוש ואז לביעור? זה כמו שכתוב בחסידות לגבי ברית מילה, "ומלתם את ערלת לבבכם". בנפש צריך למול את הרע הגלוי, אבל זה עדיין לא להגיע לפריעה, "ומל הוי' אלהיך את לבבך", שזה הקרום הדק, השקוף, שלא נראה לעין. לכן רק הקב"ה יכול לעזור, כי לא נראה לעין. זה גם הרמז של פרשת אלול. אנחנו בפרשת ראה, אבל מברכים את חדש אלול. בפרשת עקב היה כתוב "ומלתם", ואחר כך, בהמשך התורה, שנקרא בסוף אלול, כתוב "ומל הוי' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך", ר"ת אלול.
בכל אופן, המצוה לגדוע עבודה זרה בגלוי מתחילה בלב שלי. אם איני עובד על הבטחון בה' (כפי שהסברנו קודם, בפרשת עקב), אז איני יכול לכבוש את הארץ. זו הטעות בדור שלנו, בדורות שקדמו לנו, שנדמה שאפשר לכבוש וליישב את הארץ בלי לטפל בעבודה זרה, החל מעבודה זרה של "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה". צריך קודם כל גידוע עבודה זרה, אחר כך כיבוש ארץ ישראל, ובסוף ביעור. אחרי הכיבוש יש סיעתא דשמיא ויכול להיות ביעור עבודה זרה. מה זה בנפש? הגידוע הראשון זו עבודת הבינוני, שמצווה ומופקד על הטיפול במניעים הגלויים אצלו בנפש, היצר הרע הגלוי, אבל לא יכול להגיע ללא-מודע. מה זה ארץ ישראל בכלל, מה זה כיבוש ארץ ישראל? כיבוש ארץ ישראל זה להפוך מבינוני להיות צדיק, "ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר", "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" כמו שלכל ישראל יש חלק בארץ. אחרי כיבוש ארץ ישראל אתה מצווה בביעור עבודה זרה. יש חושבים שלצדיקים אין עבודה, אחרי שהרגו את יצר הרע, אבל יש להם מצוה לשרש. בפסוק "אבד תאבדון" ה"אבד" הראשון הוא גדוע עבודת כוכבים שקודם לכיבוש ארץ ישראל אבל ה"תאבדון" הוא ביעור עבודת כוכבים שאחרי כיבוש ארץ ישראל, עבודת הצדיקים. או, בסגנון אחר, גם כשאני נכנס לארץ ישראל אני מצווה לעבוד את ה' כמו שהייתי צריך בחוץ לארץ, כמו שלא הצלחתי בחוץ לארץ, שגם שם הייתי מצווה על גידוע עבודת כוכבים. זה דבר חשוב, כשנכנסים לארץ גם בדורותינו יש שלב ראשון של תיקון עצמי ועם ישראל כמו שהיינו צריכים להיות בחוץ לארץ, שזה גידוע עבודת כוכבים על פני השטח. זה גופא מכשיר אותי לכיבוש ארץ ישראל, ואז יש עבודה של ביעור עבודת כוכבים, שגם בלא מודע, ברבדים הכי עמוקים והכי נסתרים, הכי חדרי חדרים של הלא-מודע, גם שם לא ישאר שרש פורה ראש ולענה של העבודה זרה.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו לִתֵּן הַצְּדָקָה בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב
קול צופייך פרשת ראה תשפ"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
