ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רועי בן נעמה
למעשה, ביום זה מסתתר לו ציון דרך נוסף בתולדות היהדות. בתחילת דרכו היה הבעל שם טוב צדיק נסתר. והנה, בהגיעו לגיל 36, גזרה עליו ההשגחה העליונה, שהגיע זמנו להתגלות וללמד בעם ישראל דרך חדשה בתורה ובעבודת ה'. אותו הלילה - ליל שבת היה (כמו השנה), ובביתו של הבעש"ט התארח תלמיד חכם שהיה גם אחד מתלמידיו של גיס הבעש"ט - רבי גרשון מקיטוב. כמובן, שאותו תלמיד חכם ראה בבעש"ט עם הארץ גמור. ואכן, את דברי התורה בסעודת ליל שבת אמר האורח, כשהוא מתאים את הדברים ל'רמתו הנמוכה' של בעל הבית.
והנה, באמצע הלילה הגיע זמן ההתגלות. האורח התעורר בבהלה משנתו, כשאור חזק הבוקע מהחדר הסמוך מגיע לעיניו. הוא היה בטוח שהגחלים של תנור השבת התלקחו ושריפה מתפשטת בבית. אחוז בהלה, הוא רץ לכיוון מוקד השריפה, אך אז התגלה לעיניו מחזה מדהים. האור החזק קרן מפניו של הבעש"ט השקוע בשרעפי קודש. מיד הבין האורח, שהבעש"ט אינו אלא צדיק נסתר שהתגלה לעיניו. ואכן, בסעודת יום השבת, כבר קידש הבעש"ט על היין בדבקות גדולה כמנהגו, ואמר דברי תורה עמוקים מיני ים. במוצאי שבת, פרסם האורח בעולם את האור הגדול שהתגלה.
הבעש"ט חידש דרך חדשה בתורת הנסתר, דרך המהווה חידוש גדול גם בתורה וגם בעבודת ה' הנגזרת ממנה. לפי הבעש"ט, סודות תורת הנסתר המובאים ברמזים בספר הזוהר ובכתבי האר"י הקדוש הם משל, שהנמשל שלו מופיע בכוחות ובנטיות הנפש של האיש הישראלי. גם בפסוקי התורה ובגמרות היה מוצא הבעש"ט רמזים לעבודה נפשית ופנימית.
לדוגמא, נושא המתאים מאד לעבודת התשובה בימים אלו - האישה מתקדשת לבעלה בשלוש דרכים - כסף, שטר וביאה (קידושין ב.). זוהי הלכה מהלכות קידושין.
הבעש"ט (כתר שם טוב עמוד ז') מצא בה עומק נפשי: יהודי (כנגד - האישה) מתקשר לקב"ה (כנגד האיש) בשלושה שלבים: כסף, שטר וביאה. 'כסף' רומז לכיסופים. כשאדם מתחיל דרך חדשה בעבודת ה' הרי בתחילה הוא מתלהב. הסיבה לכך, שה' עושה לו חסד ונותן לו בתחילה כיסופים לעבודת ה'. בשלב השני יש לו משבר, ההתלהבות פוחתת ואז הוא זקוק ל'שטר'. עליו להמשיך לדבוק ב'שטר', אותיות התורה והתפילה, גם בלי ההתלהבות והכיסופים הראשונים. מי שיתמיד בדרכו, יזכה להגיע לשלב השלישי - ה'ביאה'. הוא יזכה להגיע לתענוג מעבודתו, תורתו ותפילתו. איזו אבחנה דקה בנפש האדם, שכל מי שמתקדם ושב בתשובה פגש אותה - ההתלהבות הראשונית, הזמן בו עלינו להתעקש ולדבוק במטרה, ובסוף - תחושת השלמות וישוב הדעת מהקניין החדש בו זכינו.
דרך זו של הבעש"ט יוצרת חיבור מיוחד בין נפשו של האדם למעשיו. בכך הקדים הבעש"ט את כל ההוגים הלא יהודים, בני הדורות האחרונים התרים אחר החיבורים הנכונים בין גופו של האדם, נפשו ומעשיו. תורתו המיוחדת, המכה עד היום גלים גם דרך תורותיהם של תלמידיו גדולי החסידות כבעל ה'תניא', רבי נחמן מברסלב ועוד, סוללת לנו את הגאולה ממצרי העולם הזה לרחבות הדעת והנפש של דור הגאולה, עת הרעב והצמא יופנו מהלחם והמים אל התשוקה העצומה לדעת את ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
