ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
דוד, שהוא חקלאי נלהב, מכר לחיים, בעלי המכולת 'טעים וזול', 500 ליטר של שמן זית וטון תמרים יבשים. לטענתו, לא קיבל את התמורה עליה הוסכם. בהתחלה, חיים דחה אותו בטענות של תזרים מזומנים, ולאחר מכן, התחילו ויכוחים וטענות שונות.
חיים, מודה שהוא לא שילם, אך ביחס לשמן הוא טוען שאינו זוכר את המחיר המדויק שנקבע. לדעתו, המחיר שטוען דוד שקבעו הוא גבוה, לכן הוא לא מעוניין לשלם מחיר זה.
ביחס לתמרים, טוען חיים, שהם התליעו לאחר מספר חודשים, והובטח לו שבתנאים נאותים הם יכולים להחזיק הרבה זמן. הוא מוסיף וטוען שהסחורה לא הועברה אליו ברכב קירור כנדרש. לטענתו, הוא שמר על התמרים בקירור, כפי ההוראות שקיבל.
ביחס לשמן, דוד לא הביא ראיות (סיכום בכתב וכד') על המחיר שנקבע.
ביחס לתמרים משיב דוד, שתמרים שמכר ללקוחות אחרים, לא התליעו, ועל כן ברור שחיים לא שמר על התמרים על פי ההוראות.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
125 - עין טובה, חלק ב
126 - חמדת ההוכחה (א)
127 - חמדת ההוכחה (ב)
טען עוד
דיון
תשלום התמורה עבור השמן:
השאלה העומדת בפני בית הדין היא, על מי חובת ההוכחה ביחס למחיר השמן. ראשית, הדיון מתמקד במצב בו שני המחירים שהמוכר והקונה טוענים, הם מחירים בתוך התחום הסביר למוצר. אם העסקה במחיר מופקע או במחיר נמוך באופן חריג, יש בדבר אונאה, והעסקה עשויה להתבטל מחמת פער המחיר1.
אילו היו שני הצדדים טוענים את טענתם באופן וודאי מהו המחיר עליו סוכם, ברור שעל התובע נטל הראיה להוכיח שאכן סוכם על המחיר אותו הוא טוען, שכן ,"המוציא מחבירו עליו הראיה".
במצבים בו התובע טוען ב'ודאי', ואילו הנתבע טוען ב'שמא' (כגון אני לא זוכר), יש להבחין בין מקרים שונים. כאשר התובע טוען שהנתבע התחייב לו, והנתבע טוען "איני יודע אם נתחייבתי" הרי הוא פטור. לדוגמא, אם התובע טוען שהוא הלווה לנתבע, והנתבע טוען שאינו זוכר שלווה כספים, לא ניתן לחייב את הנתבע, בלא שהתובע יביא ראיה. במקרה זה, על הנתבע להישבע שאכן אינו יודע אם לווה. והוסיף בשו"ע - "ואם בא לצאת ידי שמיים, ישלם"2.
לעומת זאת, במצב בו ברור שהייתה הלוואה, והמלווה טוען שהלווה לא פרע את חובו לא תועיל טענת הנתבע שאינו זוכר אם פרע, כל עוד הוא מודה שלווה. על הנתבע לשלם את הכסף שלווה3, שכן יש "חזקת חיוב".
המצב שלנו הוא מצב שלישי. ברור שהקונה התחייב סכום מסוים, אך לא ברור מה הסכום המדויק, המוכר טוען בוודאי שהוסכם על מחיר מסוים, ואילו הקונה טוען שאינו זוכר את המחיר.
בעניין דומה נפסק בשו"ע4:
"או שטענו [המלווה] מנה ( = 100), והלוה אומר: אמת לויתי ממך ואיני יודע כמה יש לבית דין לחקור ולשאול לו (את הלווה): אף על פי שאינך יודע הסכום אתה יודע לכל הפחות שאתה חייב לו פרוטה, ואם הודה הרי הודה במקצת, ומתוך שאינו יכול לישבע - משלם. "
דהיינו, כיוון שהוא "מודה במקצת" על חלק מן הסכום (מחיר נמוך כלשהו), והמוכר טוען בוודאי אתה חייב לי את המחיר המלא, הרי הקונה חייב שבועת התורה מדין "מודה במקצת". כיוון שהקונה אומר שאינו יודע מה המחיר שנקבע, הרי הוא "אינו יכול להישבע". הכלל ההלכתי הוא ש"מתוך שאינו יכול להישבע - משלם".
אחת הסברות המסבירות עקרון זה ('מתוך...') היא, שאם יש חיוב שבועה מן התורה, הדבר מלמד שללא שהנתבע יישבע ויפטר, יש די ראיה להוציא ממנו ממון, שכן חיוב השבועה בא במקום בו יש בסיס איתן לטענת התובע.
לפיכך, גם בנדון דידן, חיים חייב לשלם את התמורה על השמן, בהתאם למחיר שדוד טוען.
בגיליון הבא נעסוק במחלוקת בעניין התמרים.
_____________________________________________________
1 ראו, שו"ע חו"מ סימן רכז. במסגרת זו, אנו לא מרחיבים בעניין.
2 שו"ע חו"מ סימן ע"ה, ט.
3 שם
4 שו"ע חו"מ עה, יח
הלכה פסוקה ביטול הזמנת אולם לחגיגת בר מצווה בגלל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
