ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
ראשונה, משפט התורה, מבית דין של שלשה לדיני ממונות, ועד לבית דין הגדול היושב בלשכת הגזית, אשר ממנו יוצאת הוראה קבועה ומחייבת לכל ישראל. ולמען לא יעשה אחד החכמים, ואפילו הגדול שבהם, על פי סברתו ולא ישמע לדברי הרוב ותהיה התורה כשתי תורות, ציותה התורה להמיתו ברגל בשעה שכל ישראל עולים לירושלים, על מנת שכולם ידעו חומר הדבר. אמנם דבר זה אינו אלא במקום אשר יבחר ה' וכדברי הגמרא בסנהדרין (יד, ב), המורה עליהם חוץ לירושלים פטור. אכן, לא רק דין זקן ממרה נוהג במקדש דוקא, אלא דיני נפשות בכלל, אינם אלא כאשר סנהדרין יושבים בלשכת הגזית. כי רק במקום השכינה מובטח שהדיינים יכוונו לאמת המוחלטת. מהקודש נמשכת השראה רוחנית עליהם המביאתם לרדת לעומק ההלכה ולברר המציאות כראוי.
אולם קיימות עוד שתי הגבלות. האחת, "הכהנים הלויים ואל השופט". והשניה, "אשר יהיה בימים ההם". הגר"א בפרשת בלק כותב, שלשה דברים קובעים את ההלכה:
א. האנשים הדנים, הכהנים הלוים והשופט.
ב. הזמן שבו הם חיים, בימים ההם.
ג. המקום שבו נפסקת ההלכה, המקום אשר יבחר ה', ע"כ.
כל אדם, לפי דורו, והמצב בו הם נמצאים, משפיעים על הגישה לתפיסת התורה. כי אין דומה תפיסתו המחשבתית של אדם בן חורין לתפיסתו המחשבתית של אדם משועבד, וכמו כן אין דומה תפיסתו של אדם החי את המאורעות, לאדם המשקיף עליהם לשעבר (כולל השלכותיהן העכשויות). דוגמא לדבר, ישראל, בשעה שכבשו את סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן לא אמרו שירה. ואילו דוד המלך שהיה אחריהם למעלה מארבע מאות שנים אמר שירה והודאה להקדוש ברוך הוא על הנצחון שלהם (ילקוט שמעוני תהלים, קלו). נראה שהטעם לכך, לפי שישראל לא התיחסו לכיבושים אלו כמאורעות חשובים במיוחד בתולדות ישראל, ובהתאם לכך הודו לקדוש ברוך הוא שעזרם במלחמה. דוד המלך שכבש ארצות גויים והרחיב את גבול ישראל והושיבם לבטח בארצם הבין שלכיבוש סיחון ועוג יש משמעות היסטורית עצומה, ומפני כך התעורר לומר שירה לא רק על ההצלחה במלחמה לשעתה, אלא על התוצאות וההשלכות שהיו למלחמה זו לדורות.
הוא הדין לגבי המקום, יש מקום מועד לפורענות [שכם שם נמכר יוסף שם נחלקה מלכות בית דוד, ועוד, רש"י בראשית (לו, יד)], ויש מקום מיועד לשמחה ושמחתם לפני ה' אלהיכם, וכן יש מקום מיועד לפסקים וקביעת ההלכה. ויתכן שתפיסת ההלכה עלולה להשתנות מארץ אחת לשניה וממקום המקדש למקום אחר.
בירושלמי סנהדרין (פרק ד הלכה ב) למדנו:
"אמר ר' ינאי, אילו ניתנה תורה חתוכה לא היה לרגל עמידה. מה טעם וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, אמר לפניו, רבונו של עולם הודיעני איך היא ההלכה. אמר לו, אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת, כדי שהתורה תהא נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור".
כלומר, אילו היתה הלכה קבועה לכל דבר ודבר מפי הקדוש ברוך הוא, לא היה העולם יכול להתקיים. אלא המשא ומתן בדברי התורה על ידי חכמי כל דור. הוא הקובע את ההלכה. כי חפצה תורה שההלכה תקבע לפי הבנת חכמי הדור, וברור שהבנה זו עשויה להשתנות בהתאם לשלשת המרכיבים הנזכרים, הדורות, האנשים והמקום. אמנם יש לשים לב שאין כל דיני התורה תלוים בהבנת חכמי הדור. כי התורה נחלקת לשתים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב הינה קבועה ואינה ניתנת לשינוי. תורה שבעל פה אף היא מחולקת לשתים, ישנן הלכות קבועות שכך נאמרו למשה מסיני, וישנם כללים שנאמרו למשה בסיני, כיצד יש לדרוש את התורה על מנת ללמוד הלכות חדשות שאינן מפורשות בכתב. הכללים מלמדים מתי אפשר לדמות דבר לדבר, ומתי אין לעשות כך. ולפעמים נחלקו חכמים האם יש דמיון בין שתי הלכות אם לאו, וכדו'. מובן שהתפיסות השונות של החכמים גורמת לחילוקים בדימוי הדברים ומכאן באה המחלוקת. וכך פסק הרמב"ם (בתחילת הלכות ממרים):
"סנהדרין שפסקו הלכה על פי אחד מהכללים שהתורה נדרשת בהם, כגון, קל וחומר, בנין אב וכדומה, ואחריהם עמדו סנהדרין אפילו קטנה מהראשונים בחכמה ובמנין, ופרכו את הקל וחומר או דחו את בנין האב וכדומה, ולכן הגיעו למסקנה שונה מהמסקנה אליה הגיעו בית הדין שקדם להם, מזמנם ואילך הדין הקבוע לכל ישראל הוא הדין שקבעו האחרונים. אף על פי שעד שעמדו הסנהדרין האחרונה היה על כל ישראל לציית לבית דין הראשון וכל מי שהמרה את פיהם נידון בדין זקן ממרא".
כי לעולם גדולי התורה של אותו הדור הם הקובעים, ועל פי הבנתם בתורה ומתוך התורה נקבעת ההלכה.
מוסיף הר"ן בדרשותיו (יא) שזו הסיבה מדוע אין אפשרות כיום לחלוק על דברי הגמרא, ואין אפשרות לשנות מן ההלכה שנקבעה בה. ואלו דבריו, כי כאשר רוב חכמי ישראל מסכימים לדעת אחת, (כפי שהיה הסכמת הגמרא, שהיו חכמי ישראל לאלפיהם וכולם הסכימו על הנאמר בגמרא) הרי הם כסנהדרין היושבים בלשכת הגזית, וחייבים כל ישראל לציית להם כמו שנאמר, לא תסור ימין ושמאל מכל אשר יורוך. אמנם אינם יכולים לחייב מיתה את החולק, כי אינם יושבים בלשכת הגזית, אולם אין נגרע מכוח סמכותם הנובע מרוב חכמי התורה שבישראל ולפיכך פסקם מחייב את כולם.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










