ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב חנן פורת
תחת זאת, הוא מתמקד אך ורק בעתיד של העם היהודי. הוא מציין שהכישלונות של בני ישראל בעתיד יובילו אותם לאסון ולתבוסה, אך לעולם לא לחורבן מוחלט.
הוא מזהיר אותם שלא ליפול למלכודת של אימוץ רעיונות ומנהגים חדשים רק למען השינוי והחידוש.
הוא מבהיר היטב שבברית של עם ישראל עם הקב"ה והתורה אין שום סעיפי יציאה או ביטול. הקשר הוא נצחי.
הוא רואה את העתיד וממשיך להביט קדימה אל הדורות הבאים ואל האתגרים הצפויים. עד הסוף הוא נשאר המנהיג ולא ההיסטוריון, המורה ולא רק המתבונן. האופטימיות הפנימית שמשתמעת מרוח הדברים האלה, אופטימיות שנשמרת גם לנוכח בעיות לא ידועות או כישלונות של העם היהודי, היא מה שמאפיין את יחסיו של משה עם בני ישראל ואת הנהגתו לעם ישראל על כל דורותיו. לכן "לא קם כמשה עוד" בכל ההיסטוריה היהודית.
התורה אומרת לנו "וילך משה", ומיד אחר-כך כתוב שמשה אמר "לא אוכל עוד לצאת ולבוא". אז מה נכון? האם משה הלך ויצא ובא, או שהוא נשאר ספון בביתו ופאסיבי? ברור שחוסר היכולת של משה לצאת ולבוא מתייחס למגבלות הגופניות שהיו לו בימיו האחרונים עלי אדמות. אבל "וילך משה" מתייחס להנהגה הרוחנית ולחזון המוסרי שהוא הנחיל לבני ישראל, שלא נס ליחו, חזון נשאר חיוני ופעיל בכל הדורות, גם אחרי שמשה הלך לעולמו.
נדיר שמנהיגות והשראה נשפטים לפי אמות מידה גופניות. פרנקלין רוזוולט חלה בפוליו לפני שנבחר לנשיא ארצות הברית. אין ספק שהוא נחשב לאחד הנשיאים הכי חזקים והמשפיעים בתולדות אמריקה, על אף שפיזית הוא לא היה מסוגל "לצאת ולבוא". אם אנחנו מצליחים לראות את האמת הזאת בחייהם של אנשים "רגילים", כמו רוזוולט, על אחת כמה וכמה שזה ברור בחייו ובהישגיו של משה העל-אנושי.
מהצורה הדקדוקית של הפועל "וילך" משתמע שמשה לא רק הלך פעם אלא שמשה עדיין הולך. העם היהודי עדיין מקבל הדרכה מתורת משה, והמורשת הרוחנית שהוא השאיר לנו ממשיכה ללמד אותנו ולתת לנו השראה. כל זמן שיש יהודים בעולם, משה יוסיף "לצאת ולבוא" בלב ובמחשבה של העם היהודי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
