ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שבת חזון
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
התורה והמסורת היהודית דורשים מאתנו לראות חזון לעתיד, לקבוע מטרה ויעד למסע שלנו כעם. אך הבחירה בסוג החזון שאנחנו רוצים לעתידנו תמיד נשארת בידינו. השכלה בלי חזון אינה אלא מרדף ריק מתוכן אחר עובדות. חינוך ללא חזון הולם - כמו בברית המועצות של סטלין ובדגמים אחרים של חינוך חילוני צרוף שקיימים בעולם היהודי אפילו היום - הורס יותר ממה שהוא בונה וגוזר על הדורות הבאים מסלול של טעות ותבוסה. זאת בעצם מהות המסר של נבואת ישעיהו בהפטרה של השבת הקרובה. חזון שגוי בקביעת יעדים וסדרי עדיפויות כשמנהיגים אומה עלול להיות מסוכן וקטלני.
נביאי ישראל קבעו תוכנית לחזון נכון לאומה. הם הדגישו שהבחירות הנכונות לעתיד תלויות בהבנת האירועים שהתרחשו בעבר. על אף שיהיה זה מעשה מטופש, אם לא מטורף, להתמיד במדיניות או ברעיונות שהוכחו כשגויים ומזיקים, הנטייה לעשות זאת עדיין חזקה בקרב העם היהודי. קשה עד מאוד להודות בטעות, ונראה שככל שהטעות גדולה יותר, כן קשה יותר להכיר בה.
דומה שמבחינה פוליטית ודיפלומטית ברור שהמדיניות של מדינת ישראל בעשרים השנים האחרונות בעניין "שטחים תמורת שלום" ושאר מנטרות נאצלות, הוכחה כמוטעית ומזיקה. אך איש אינו מוכן להכיר בשגיאות האלה ובאידיאולוגיה שהביאה ויישמה אותן, אותה אידיאולוגיה שנצמדת אליהן בעקשנות אפילו היום, גם לנוכח כל הראיות שמוכיחות עד כמה היא חסרת כל בסיס.
החיפוש אחר "עגלה מלאה" חילונית נמשך יותר ממאה שנים בלי להניב שום תוצאות, חוץ מהתעלמות מוחלטת מהיהדות ומערכיה, ולכן יש היום מגמה הולכת וגוברת של התבוללות והתרחקות מהעם היהודי וממדינת ישראל. חוסר היכולת לנסח חזון משמעותי יותר של היהדות ושל מערכת הערכים שלה פגע בדורות של צעירים יהודים והשאיר אותם נטושים בים של שנאה וייאוש. אין ספק שחזון רע גובה מחיר כבד וכואב.
אבל לא הכול אבוד, וגם לא צריך להיכנע לייאוש כשמדובר בעתידנו. אותו נביא שמתאר את חזון החורבן והצער בהפטרה שנקרא בשבת הקרובה, ישעיהו, ממשיך ומציג בשבעה חזונות מרוממי רוח של גאולה ותקווה והצלחה בשבועות הבאים, בשבעת השבועות שיביאו אותנו אל ראש השנה ויום כיפור. יש לנו אפשרות להחליט איזה חזון של הנביא אנחנו רוצים לממש.
על פני השטח הבחירה אמורה להיות קלה ופשוטה, אך מאחר שהמעבר לחזון החיובי דורש מאתנו לבצע שינויים עמוקים במבנה המערכת החינוכית והחברתית שלנו, יהיה קשה לבחור בחזון הנכון וליישם אותו. יש שכבות רבות של אדישות, שגיאות, אינטרסים ומנהיגות קצרת רואי שצריך לקלף כדי לגלות לעם את החזון החיובי הגדול. נדרש לנו זמן רב להכניס את עצמנו לבוץ הנוכחי, ולכן נצטרך סבלנות רבה והתמדה כדי לחלץ את עצמנו מתוכו ולזנוח את החזון הרע לטובת חזון מזהיר וברור יותר. שבת חזון מבהירה לנו את האפשרויות שעומדות בפנינו ואת ההשלכות של כל אחת מהן. כמו בכל דבר אחר בחיים, התורה מצווה אותנו לבחור בתבונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
