ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שבת חזון
שבת חזון תשע"א
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
התורה והמסורת היהודית דורשים מאתנו לראות חזון לעתיד, לקבוע מטרה ויעד למסע שלנו כעם. אך הבחירה בסוג החזון שאנחנו רוצים לעתידנו תמיד נשארת בידינו. השכלה בלי חזון אינה אלא מרדף ריק מתוכן אחר עובדות. חינוך ללא חזון הולם - כמו בברית המועצות של סטלין ובדגמים אחרים של חינוך חילוני צרוף שקיימים בעולם היהודי אפילו היום - הורס יותר ממה שהוא בונה וגוזר על הדורות הבאים מסלול של טעות ותבוסה. זאת בעצם מהות המסר של נבואת ישעיהו בהפטרה של השבת הקרובה. חזון שגוי בקביעת יעדים וסדרי עדיפויות כשמנהיגים אומה עלול להיות מסוכן וקטלני.
נביאי ישראל קבעו תוכנית לחזון נכון לאומה. הם הדגישו שהבחירות הנכונות לעתיד תלויות בהבנת האירועים שהתרחשו בעבר. על אף שיהיה זה מעשה מטופש, אם לא מטורף, להתמיד במדיניות או ברעיונות שהוכחו כשגויים ומזיקים, הנטייה לעשות זאת עדיין חזקה בקרב העם היהודי. קשה עד מאוד להודות בטעות, ונראה שככל שהטעות גדולה יותר, כן קשה יותר להכיר בה.
דומה שמבחינה פוליטית ודיפלומטית ברור שהמדיניות של מדינת ישראל בעשרים השנים האחרונות בעניין "שטחים תמורת שלום" ושאר מנטרות נאצלות, הוכחה כמוטעית ומזיקה. אך איש אינו מוכן להכיר בשגיאות האלה ובאידיאולוגיה שהביאה ויישמה אותן, אותה אידיאולוגיה שנצמדת אליהן בעקשנות אפילו היום, גם לנוכח כל הראיות שמוכיחות עד כמה היא חסרת כל בסיס.
החיפוש אחר "עגלה מלאה" חילונית נמשך יותר ממאה שנים בלי להניב שום תוצאות, חוץ מהתעלמות מוחלטת מהיהדות ומערכיה, ולכן יש היום מגמה הולכת וגוברת של התבוללות והתרחקות מהעם היהודי וממדינת ישראל. חוסר היכולת לנסח חזון משמעותי יותר של היהדות ושל מערכת הערכים שלה פגע בדורות של צעירים יהודים והשאיר אותם נטושים בים של שנאה וייאוש. אין ספק שחזון רע גובה מחיר כבד וכואב.
אבל לא הכול אבוד, וגם לא צריך להיכנע לייאוש כשמדובר בעתידנו. אותו נביא שמתאר את חזון החורבן והצער בהפטרה שנקרא בשבת הקרובה, ישעיהו, ממשיך ומציג בשבעה חזונות מרוממי רוח של גאולה ותקווה והצלחה בשבועות הבאים, בשבעת השבועות שיביאו אותנו אל ראש השנה ויום כיפור. יש לנו אפשרות להחליט איזה חזון של הנביא אנחנו רוצים לממש.
על פני השטח הבחירה אמורה להיות קלה ופשוטה, אך מאחר שהמעבר לחזון החיובי דורש מאתנו לבצע שינויים עמוקים במבנה המערכת החינוכית והחברתית שלנו, יהיה קשה לבחור בחזון הנכון וליישם אותו. יש שכבות רבות של אדישות, שגיאות, אינטרסים ומנהיגות קצרת רואי שצריך לקלף כדי לגלות לעם את החזון החיובי הגדול. נדרש לנו זמן רב להכניס את עצמנו לבוץ הנוכחי, ולכן נצטרך סבלנות רבה והתמדה כדי לחלץ את עצמנו מתוכו ולזנוח את החזון הרע לטובת חזון מזהיר וברור יותר. שבת חזון מבהירה לנו את האפשרויות שעומדות בפנינו ואת ההשלכות של כל אחת מהן. כמו בכל דבר אחר בחיים, התורה מצווה אותנו לבחור בתבונה.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
שם משמואל על הפרשה אש התורה וזיכוך מידת הדין
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"ג)
השיעור מבאר על פי תורת ה"שם משמואל" כיצד ניתן לטהר חלקי רע המושרשים באדם, אם על ידי הארה אלוקית ואם באמצעות "אש התורה" ולימוד בהתלהבות השורפים את הרע במקומו, בדומה להכשרת כלים בליבון. בהמשך מוסבר מדוע נושאי מידת הדין, כיצחק ורבקה, נדרשים לשמירה יתרה מפני כעס ודינים, וכיצד התאמצות יתרה בתפילה פותחת שערי שמיים למעלה מן הטבע.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"א, תרע"ג)
השיעור מבאר את משמעות הקשר שבין עיקר וטפל בעולם, ומסביר כיצד דווקא ההיטפלות אל הקדושה והצדיק מעניקה ערך ושלמות גם לדברים הטפלים, בניגוד לגסות הרוח של עשו שסירב להיכנע ליעקב. בהמשך נבחן ההבדל שבין לידת אברהם ללידת יצחק, ומוסבר מדוע בלידת יצחק, שנולד צדיק בן צדיק בקדושה מלאה, האירה השמחה בכל העולמות הרוחניים והגשמיים כאחד.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
