ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
חובה לישון בסוכה בכל שבעת ימי חג הסוכות, בין שנת קבע ובין שנת ארעי. ואמנם אכילת ארעי מותר לאכול מחוץ לסוכה, מפני שגם כל השנה אין נוהגים לאכול אכילות ארעי דווקא בבית. אולם בשינה הדין יותר חמור, משום שגם לשנת ארעי יש חשיבות, שלעיתים שינה מועטת מועילה להפיג עייפות, ואנשים מתאמצים לקיימה דווקא בבית. לפיכך, גם שנת ארעי חייבת בסוכה (סוכה כו, א, ורש"י; שו"ע תרלט, ב).
אמנם יש אנשים שנוטים להתנמנם בלי משים בנסיעות ושיעורים, והתנמנמות זו שנעשית שלא ברצונם אינה נחשבת כשנת ארעי, כי בשנת ארעי אדם מניח ראשו על השולחן או על המשענת כדי לישון מעט, ואילו המתנמנם רוצה להישאר ער, ובעל כורחו הוא מתנמנם ומתעורר לסירוגין.
אלא שלגבי השינה התעוררו בעיות נוספות, שמסיבות שונות ישנם אנשים שמתקשים לישון בסוכה, ויש לדון מתי הם נחשבים מצטערים ופטורים ממצוות השינה בסוכה. אולם כדי לברר דין יסודי זה, צריך להקדים ולבאר תחילה את דין המצטער.
מצטער פטור מהסוכה
מי שהישיבה בסוכה גורמת לו צער - פטור מהסוכה, משום שמצוות הסוכה שידור אדם בסוכתו כדרך שהוא דר בביתו כל השנה, וכמו שאין אדם דר במקום שהוא מצטער, כך גם בסוכות, בשעה שאדם מצטער מישיבתו בסוכה, אינו חייב לשבת בה. ואמנם הסוכה היא דירת ארעי, ומטבעה אינה נוחה כמו הבית, ואי הנוחות שנובעת מכך אינה פוטרת מהסוכה, כי על כך בדיוק נצטווינו. אבל כאשר נוסף גורם אחר לכך שהשהייה בסוכה תהיה כרוכה בצער, אז נחשב מצטער שפטור מן הסוכה. לפיכך אם החל לרדת גשם, או שבאו זבובים או יתושים רבים לסוכתו והם מצערים אותו ואין לו דרך לסלקם, או שליד הסוכה נסתם ביוב והחל להתפשט ריח רע מאוד בסוכתו, בכל המקרים הללו, הואיל והאדם מצטער מחמת דבר נוסף הרי פטור הוא מהסוכה. וכל זה בתנאי שעל ידי יציאתו מהסוכה הוא אכן ניצל מהדבר שמצטער אותו, אבל אם גם בבית יסבול מהיתושים או הריח, עליו להישאר בסוכה (שו"ע רמ"א תרמ, ד).
הצער צריך להיות משמעותי
צריך שהצער הנוסף יהיה משמעותי, כזה שגורם לאדם להעדיף לעזוב את ביתו הקבוע ולעבור לדירה אחרת שיש לו ליד ביתו, שהיא פחות נוחה באופן משמעותי מביתו. למשל, אם ירדו עליו טיפות ספורות, עדיין יעדיף להישאר בדירתו הקבועה, ועל כן הוא עדיין חייב בסוכה. אבל אם הטיפות יימשכו, עד כדי שיעור שיוכלו לפגום את מאכלו ולהטריד את שנתו, יעדיף לעבור לדירה אחרת, למרות שהיא יותר קטנה ופחות נוחה, וממילא במצב כזה הוא מצטער ופטור מהסוכה. ואף אם פסק הגשם, כל זמן שהסכך ימשיך לטפטף מים כשיעור שיכול לפגום את מאכלו, עדיין הוא פטור מהסוכה (שו"ע תרלט, ה, אשל אברהם בוטשאטש תרמ). ואם הוא מצטער לעניין שינה, אבל לעניין אכילה אינו מצטער, הוא פטור משינה בסוכה וחייב באכילה (מ"ב תרמ, טז).
צער מחמת קור או חום
אם נעשה בצהריים חם מאוד, או שבלילה נעשה קר מאוד, או שהרוח נושבת שם בחוזקה, וגם כשהוא מתעטף במלבושיו החמים הוא מצטער מאוד. בכל המקרים הללו, אם הצער הוא כזה שאם היה קורה לו צער כזה בביתו, היה מעדיף לעבור לדירה סמוכה שיש לו למרות שהיא פחות נוחה באופן משמעותי, הרי הוא פטור מהסוכה.
המקים סוכה רעועה מהמקובל אינו יכול לטעון שהוא מצטער
מי שהתרשל והקים סוכה רעועה מהמקובל, שאינה מגינה כראוי מפני החום או הקור, אינו יכול לטעון אחר כך שהוא מצטער, כיוון שבכך שהקים סוכה רעועה, התחייב לדור בה במשך חג הסוכות בלא תלונות. ואם הוא מתלונן, הרי שביטל את מצוות הסוכה בכך שלא הקים לעצמו סוכה ראויה.
אנשים רגישים
ישנם מצבים שבהם אנשים רגישים מצטערים, ורוב האנשים אינם מצטערים, כגון כאשר נושבת רוח בסכך ומשירה מעט עלים על שולחן האוכל - רוב האנשים חייבים אז בסוכה, והרגישים פטורים. אבל אין אדם יכול לטעון שהוא מצטער מדבר שאפילו אנשים רגישים אינם רגילים להצטער ממנו, שכן בטלה דעתו אצל כל אדם, וחובה עליו לאכול ולישון בסוכה (רמ"א תרמ, ד, מ"ב כח-כט).
מתי הקור מהווה סיבה לפטור משינה בסוכה
אף שחובה לישון בסוכה, בין שנת קבע בין שנת ארעי, רבים נהגו להקל שלא לישון בסוכה. והשאלה היא האם יש להם על מה לסמוך.
בארצות אירופה הקרות רבים לא ישנו בסוכה, מפני שהקור ששרר בלילה גרם לצער רב, והיו שנעשו חולים מחמת השינה בסוכה. ועל כן הורו הפוסקים, שהמצטער לישון בסוכה מחמת הקור, ואין לו דרך לחמם את עצמו כראוי, או מפני שאין לו כרים וכסתות מתאימים, או מפני שגם עם הכסתות הוא מצטער, פטור משינה בסוכה.
ובארץ ישראל לכאורה ברוב הלילות הקור אינו עז כל כך. אולם מנגד ישנם כיום יותר אנשים מפונקים ורגישים שמצטננים גם כשהם ישנים בסוכות שבהרים עם שמיכה חמה או שק שינה, והם נחשבים כמצטערים שפטורים משינה בסוכה. אולם בלילות שהם יודעים שאין חשש שיצטננו, וכן בשנת הצהריים, שאין חשש שיצטננו, חובה עליהם לישון בסוכה.
מי שאינו מצליח להירדם בסוכה - פטור מלישון בה
יש אנשים שאינם מצליחים להירדם בסוכה, ואף שבאמת אין בסוכה דבר שצריך להפריע לשנתם, מכל מקום הם מתוחים מהסביבה השונה מהרגיל. וכיוון שבפועל הם לא נרדמים, הרי שהם מצטערים, ופטורים מהשינה בסוכה. ואין עליהם חובה לבנות לעצמם סוכה מקירות לבנים כדי שירגישו בה נוח ויוכלו להירדם בלילה, כי התורה ציוותה אותנו להקים סוכת ארעי ולא יותר. ומכל מקום תבוא ברכה על מי שיודע בעצמו שהוא רגיש במיוחד, ומסדר לעצמו אפשרות להחליף את התקרה שבאחד החדרים בסכך כשר, כדי לקיים שם את מצוות הסוכה.
שנת צהריים
גם מי שפטור מהשינה בלילה, אם ביום הוא מצליח להירדם בסוכה - אם ירצה לישון ביום, חובה עליו לישון בסוכה.
מי שרוצה לישון בצהריים, ובמקום סוכתו ישנם ילדים שמפריעים לישון, וגם אם יבקש מהם לא יצליחו לשמור על השקט בזמן השינה, והרעש שהם עושים מפריע לו לישון, הרי שהוא מצטער, ואם הוא עייף מותר לו לישון בביתו.
אנשים נשואים צריכים להכין מקום בסוכה גם לאישה
שאלה: האם איש נשוי יכול להקל שלא לישון בסוכה כדי לישון בבית עם אשתו?
תשובה: לכתחילה צריך לבנות סוכה שאדם יוכל לישון בה יחד עם אשתו. ואף שהאישה אינה חייבת לישון בסוכה, מכל מקום אם תישן בסוכה תקיים מצווה. בנוסף לכך, אם לא יישנו יחד בסוכה שמחת החג שלהם תיפגם, ולכן נכון לבנות סוכה שגם האישה תוכל לישון בה עם בעלה.
ומי שרוצה לישון יחד עם אשתו, והיתה לו אפשרות להקים סוכה שבה יוכל לישון עם אשתו ולא עשה כן, אינו יכול לפטור את עצמו מהסוכה בטענה שאינו רוצה לישון בנפרד מאשתו, שכן הוא אשם בכך שלא הכין מקום לשניהם.
מה הדין בדיעבד במקום צער
שאלה: מה הדין כאשר אין אפשרות להקים סוכה שבה יוכל לישון עם אשתו, כגון שמקום הסוכה קטן ואין אפשרות להכין בו מיטה לשניים, או שישנם עוד אנשים שצריכים לישון בסוכה, ובני הזוג מצטערים שאינם ישנים במקום אחד?
תשובה: יש אומרים שמותר לאיש לישון בלילות עם אשתו בחדרם שבבית, משום שמצוות הסוכה שיישן אדם בסוכתו כדרך שהוא ישן בביתו עם אשתו, ואם אינו יכול לישון עם אשתו, הרי הוא פטור מהסוכה (רמ"א תרלט, ב). ויש אומרים שרק כאשר הם ממש מצטערים מכך שאינם ישנים בחדר משלהם, האיש פטור מהסוכה מדין מצטער (מ"א ח).
ומנגד, יש אומרים שאיש נשוי חייב בסוכה כמו רווק, וגם אם יצטער מחמת שהוא ישן בסוכה ואשתו בבית, הוא חייב בסוכה. ורק בלילות מיוחדים (שהוא מקיים בהם מצוות עונה) הוא פטור משינה בסוכה (גר"א, מ"ב תרלט, יח).
למעשה, מי שמאוד מצטער מכך שאינו ישן יחד עם אשתו, צריך להשקיע מאמץ וכסף כדי להכין לעצמו סוכה שיוכל לישון בה יחד עם אשתו. ואם הדבר קשה לו מאוד, יוכל אם ירצה לסמוך על דעת המקילים לישון בבית עם אשתו.
האם היוצאים לטיול רשאים לאכול סעודת קבע מחוץ לסוכה
הרוצים לצאת עם משפחתם לטיול, צריכים לתכנן את הטיול באופן כזה שיאכלו את ארוחתם בסוכה. ואם החליטו לצאת למקום שאין בו סוכה, עליהם להקפיד שלא לאכול במשך הטיול ארוחת קבע, אלא יסתפקו בפירות וירקות ומעט מזונות.
ואמנם יש סוברים שמותר ליוצא לטיול לאכול ארוחת קבע מחוץ לסוכה, כי כשם שבכל השנה מי שיוצא לטיול אינו מקפיד לאכול בתוך בית מקורה, כך גם בסוכות מי שמחליט לצאת לטיול אינו צריך להקפיד לאכול בסוכה. אולם נראה למעשה שאין להקל בזה, מפני שרק את מי שנאלץ לצאת לדרכו בסוכות פטרו חכמים מן הסוכה. אבל המחליט לצאת לטיול כדי ליהנות, מחליט בזה לבטל את עצמו מהמצווה ללא סיבה הכרחית, ולכן רק אם יקפיד לאכול ארוחות קבע בסוכה, יהיה רשאי לצאת לטיול.
מתוך העיתון בשבע
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הסבר מחלוקת רבי עקיבא ורבי אליעזר בטעם מצוות סוכה
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת בית אל תשפ"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
