ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
התובעת בקשה לשכור דירה בישוב קהילתי. ע"פ תקנות הישוב, אין להשכיר דירה ללא אישור ועדת קבלה. התובעת נגשה לוועדת הקבלה - ונדחתה. סיבת הדחיה לא נמסרה לה.
לטענתה, יו"ר הוועדה רמז לה בע"פ כי הסיבה לדחיית בקשתה הינה גילה המבוגר, וגם היותה מעוטת אמצעים. לטענתה אלו קריטריונים לא הגונים. בדרישה של אורח חיים דתי, היא בוודאי עומדת.
חברי הוועדה טענו כי הדברים שנאמרו ע"י יו"ר הוועדה, נאמרו על ידו כאדם פרטי, וכי אינם מייצגים את דעת חברי הוועדה.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
136 - וועדת קבלה ליישוב חלק א
137 - וועדת קבלה ליישוב חלק ב
138 - פירוק חברה ותחרות עסקית
טען עוד
לבקשת ביה"ד פרטו חברי הוועדה את אופן עבודתה ושיקוליה. שיקולי הוועדה הם: האפשרות להשתלב בקהילה מבחינה חברתית, גיל המועמד, מצבו המשפחתי, רמתו הדתית, רמה אישית וכן לעיתים שיקול "לפנים משורת הדין".
אין פרוטוקול מסודר ומנומק בכל המקרים, גם לא במקרה שלפנינו. הסיבה שתשובת הוועדה ניתנת בצורה לקונית ללא נימוקים היא: על מנת לא לפגוע במשפחות הנדחות.
דיון
בגיליון הקודם הכריע בית הדין, שהפעלת וועדת קבלה אפשרית, למרות שהקמתה נעשתה ללא אישור "אדם חשוב".
באופן עקרוני, אנו סבורים שיש מקום לקיומה של וועדת קבלה בישובים קטנים בלבד, ובתנאי שכך סוכם עם בעלי הקרקע (מנהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית, קק"ל וכד'). כך אף נהוג בארץ מזה שנים רבות.
לטענת הישוב, בית הדין אינו יכול להתערב בהחלטות הוועדה.
בית הדין מקבל את העמדה שהוא אינו יכול לשמש כוועדת קבלה. אך זכותה של הוועדה שלא יתערבו בהחלטתיה, היא רק בתנאי שהוועדה פעלה באופן סביר והגון. אם ישנה חריגה מהנורמות הבסיסיות ומכללי הצדק הטבעי, זכותו וחובתו של בית הדין להתערב. ואף לגבי הכלל הידוע "דינא דמלכותא - דינא" נקבע בהלכה1 שזה בתנאי שהשלטון נוהג ביושר ובשוויון. ואף מלך ישראל כפוף לחוקי התורה והצדק2. וממילא בנדון דידן על ביה"ד לבדוק עם נהגה הוועדה באופן סביר והגון.
מבחינה מנהלתית, לא מצאנו פגמים בסדרי העבודה של הוועדה, למעט אי רישום פרוטוקול. אנו ממליצים כי להבא ירשם פרוטוקול מדיוני הוועדה. אולם פגם זה אין בו כדי לגרום לביטול החלטה מהחלטות הוועדה.
ביחס לשקולי הוועדה. לא לנו להביע דעה על האופי הרצוי של הישוב. דבר זה מסור לתושביו ולמקימיו, ודבר מקובל הוא שמייסדי ישוב ירצו לשמור על האופי שעליו החליטו (בגבולות ההגינות). אכן אילו היו המתיישבים שוקלים שיקולים פסולים (או חוסר איזון בולט בין השיקולים) לצורך מטרה זו, היה מקום להתערב בהחלטתם. אולם לא כך הדבר במקרה שלפנינו.
שיקול גיל המועמד הינו לגיטימי רק במידה ויש לגיל השפעה משמעותית על מרקם החיים ביישוב. לגבי שוכרת, לדעתנו השפעתו פחותה.
מאידך, חוסר אמצעים הינו שיקול פסול מכל וכל, משני היבטים: האחד, בעלי האמצעים מצווים לסייע למי שזקוקים לסיוע. ידוע הכלל שעניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת - וכיצד יהיו בכלל 'עניי עירך', אם הקבוצה בעלת האפשרויות הכלכליות אינה מאפשרת למעוטי יכולת להיכנס בגבולה. עוד ציוונו חכמים: "הזהרו בבני עניים, שמהם תצא תורה". אנו למדים מכך, ששותפותן של משפחות דלות אמצעים, אינה רק נטל על החברה אלא היא מהווה גם מקור של ברכה.
אולם במקרה הנדון לא הוכח כי אכן נשקלו שיקולים מעין אלו. ברור גם כי החשש שמא יהפוך המועמד למעמסה כלכלית על הישוב, הינו שיקול פסול מכל וכל.
לאור חידוד העקרונות, אנו רואים מקום לקיום דיון מחודש בשאלת התאמתה של התובעת לישוב. ומכיוון ש'עביד איניש לאחזוקי דבוריה, אנו סבורים שיש להרכיב ועדה אד הוק לצורך דיון זה בלבד. ועדה זו יכולה להיבחר ישירות ע"י התושבים, או ע"י המזכירות.
החלטה
1. על ועדת הקבלה לקיים דיון נוסף בבקשתה של התובעת להתגורר כשוכרת בישוב.
2. אנו ממליצים כי בדיון זה ישבו רק מי שלא היה שותף לדיונים בנושא עד כה.
אנו מקווים כי עם מתן פס"ד בענין רגיש (משני הצדדים) זה, יבוא השלום למקומו.
והאמת והשלום אהבו
___________________________________________________________
שו"ע חו"מ שסט'
2 רמב"ם מלכים ג', ח'. וסנהדרין ב'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
