ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתן צבי פינקל זצ"ל
הרב נתן צבי פינקל היה אדם מיוחד מאוד - ראש ישיבה שלא ממש מתאים ל"תבנית" הרגילה של ראשי הישיבות בישראל. הוא היה אמריקאי מלידה. הכרתיו כשעדיין היה צעיר למדי - למעשה רק כבן אחת עשרה או שתים עשרה, כאשר שימשתי לו כר"מ למשנה בישיבה בשיקגו.
הוא למד בביה"ס היהודי בשיקגו, בית ספר לבנים ולבנות כאחד. זאת היתה באותה העת האפשרות היחידה הקיימת. שמורה אצלי תמונתו משנת סיומו את בית הספר (קראנו לו נייט או נתי) כאיש צעיר ונאה אשר הצהיר אז כי הוא עדיין מתלבט לגבי התוכניות העתידיות שלו. הוריו היו ידועים בקהילה האורתודוקסית בשיקגו והם הקימו את הקייטרינג הגדול הכשר הראשון בעיר. אמו, שרה פינקל, עלתה לירושלים בשנים היותר מאוחרות שלה ופיקחה על המטבח בישיבת מיר; אלפי ארוחות יומיות יצאו מתחת ידיה. היה זה בשל כישוריה ומסירותה, ואכן ישיבת מיר בירושלים לא רק מפורסמת - בצדק - בשל סגל מחנכיה והאברכים הלומדים בה אלא גם באוכל הטוב שמוגש בה, דבר נדיר לפעמים במוסדות דומים של לימוד התורה.
הרב פינקל ביקר בירושלים בקיץ אחד כנער ולא חזר עוד לשיקאגו על מנת לגור בה. הוא למד בישיבת מיר בירושלים, אז בראשותו של בן-דודו של אביו הרב בייניש פינקל זצ"ל והפך בעצמו לגדול בתורה. למרות שהוא היה אמריקאי - פְּגַם בחוגים אורתודוכסים רבים בירושלים - הוא מונה על ידי הרב בייניש פינקל לכהן כראש ישיבה, וכאשר הרב בייניש פינקל נפטר היה זה הרב נתן צבי פינקל שירש אותו כראש המוסד התורני האצילי הזה, אשר נוסד עוד בליטא בשנת ה'תר"ו. לאחר 165 שנים, ישיבת מיר נמצאת בשיאה והיא גדולה יותר מאשר אי פעם היתה. היה זה רבי נתן צבי פינקל שהעלה אותה לרמה תורנית גבוהה כל כך ובעת כהונתו היה זה כשישיבת מיר רכשה את שמה הטוב והפופולארי כל כך. איזה הישג עצום!
במשך שני העשורים האחרונים של חייו סבל רבי נתן צבי פינקל ממחלת הפרקינסון ומניוון שרירים. הוא בכל זאת התמיד בעבודתו הבלתי נלאית. הוא נסע מסביב לעולם כדי לגייס כספים עבור הרחבת פרויקטים עצומים שאפיינו את ישיבת מיר במשך עשרים השנים האחרונות. הוא לא פסק משיעורו השבועי בתלמוד כמנהל הישיבה. היה ידוע בנגישותו לתלמידי הישיבה והכיר אלפים מהם בשמותם. הוא ירש ישיבה המונה כ-600 תלמידים וברושם שהקרינה אישיותו, הגדיל את הישיבה פי עשרה, פשוטו כמשמעו. הוא גייס סכומים אדירים של כסף לקיום הישיבה ולבניית מבנים חדשים הדרושים לישיבה עצומה שכזו.
למרות מחלתו המתישה, הוא שמר על מצב רוח טוב, והיה מודל ומופת של עקשנות, אומץ וכוח רצון.
אולי בשל הרקע האישי שלו, ישיבת מיר תחת הנהגתו הקיפה מגוון רחב של תלמידים. לומדים בה ירושלמים בני מאה שערים, חסידים, ספרדים, ליטאים אשכנזים, וגם מספר גדול של אמריקאים, אנגלים ואירופאים. ישיבת מיר למעשה מאגדת רשת ישיבות שונות, ובה חטיבות בעברית, ביידיש ובאנגלית. הישיבה תחת הנהגתו היתה מסודרת ומנוהלת בצורה כזאת, על-מנת שכמעט כל בחור צעיר שרוצה ללמוד תורה ברצינות ובתבונה יוכל למצוא לעצמו מקום בתחומיה. גם מי שהחל את לימודי התלמוד בשלבים מאוחרים יחסית בבית הספר, הצליח למצוא את מקומו בישיבה בלא סתירה עם העובדה ש"השיעורים הכללים" המסורתיים בישיבה היו מפורסמים כשיעורים מבריקים ובעלי עוצמה תורנית גבוהה. מגוון הזדמנויות זה סייע להפוך את ישיבת מיר למוסד ייחודי בעולם התורה. המוסד בימיו הפך בהחלט למוסד שאינו מבקש להתאים את כל תלמידיו למידה אחת אלא דוקא היה בית יוצר לצמיחה אישית תוך תשומת לב מרבית לפיתוח האישיות. ממילא, למרות שהישיבה כישיבה גדולה מונה אלפי תלמידים בו-זמנית, אף על פי כן, שיטת החטיבות השונות שומרת על חוויה יותר חמימה ואינטימית.
ששה מנכדיי למדו בישיבת מיר בירושלים, כולם נהנו ופרחו בה. כל אחד מהם התיידד עם רבם הרב נתן צבי פינקל וזה אף נהג לספר להם שהוא זוכר את סבם מימי שיקגו. אף אני נפגשתי עמו מספר פעמים כאן, בירושלים, ופעם אחת בארצות הברית כששנינו באנו לבקר באותה קהילה וכן נפגשנו כאן בארץ בכמה חתונות.
למרות מצבו הגופני הוא ניסה להשתתף בחתונות, בבריתות ובאירועים מיוחדים של תלמידים ותומכי הישיבה. הוא התעלה מעל הקלחת הפוליטית בארץ, בניגוד לראשי מוסדות אחרים שאינם יכולים לנהוג כך וסובלים בשל כך צער וכאב לב. החברה החרדית בישראל, ובמיוחד בירושלים מפולגת ושסועה ורבים בה המריבות והמחלוקות המיותרות. הרב נתן צבי פינקל נסק מעל כל המחלוקות האלה, היה נערץ ומקובל בעולם כולו. בהלוויה שלו התאספו עשרות רבות של אלפי יהודים מכל הסוגים של החיים הדתיים בירושלים כדי לחלוק כבוד לרב נתן צבי פינקל.
ד"ר דניאל גורדיס כתב מאמר בג'רוזלם פוסט בו גינה את העובדה שהאוכלוסייה החילונית בישראל לא רק שלא השתתפה בהלוויה של הרב פינקל אלא שהם לא היו מודעים, וכנראה עדיין אינם מודעים לכך שאדם בסדר גודל כזה חי במדינתם. המחלוקות הנוכחיות בחברה הישראלית הם למרבה הצער עמוקות מדאי. הרב נתן צבי פינקל מהווה מקור השראה לכלל ישראל ולא רק למגזר מסוים של האוכלוסייה. מדובר במסע ארוך משיקגו של שנת ה'תש"י עד שנת ה'תשע"ב בירושלים. לא רבים צלחו בהצלחה את הדרך הזאת, פיזית, רוחנית וחברתית כפי שעשה הרב נתן צבי פינקל.
אנשים קשוחים אמרו לי שהוא עזב את הישיבה עם חוב גדול מדי בגלל המבנה השאפתני שלו ותוכניות ההתרחבות. השבתי להם כי אנחנו אלה שנשארנו חייבים לו חוב גדול עוד יותר של הכרת תודה והערכה. כמעט שלא היה בונה עולה של תורה בדורות האחרונים כפי שהוא היה. אני אתגעגע אליו כמו אלפים אחרים בנוסף לתלמידים הרבים שלו בישיבת מיר הירושלמית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
