ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
גג המקדש, שהיה עשוי יריעות, הוא ורק הוא מכונה בכתוב משכן. וז"ל הכתוב: "וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת" (שם כ"ו א).
יריעות אלה שימשו את עם ישראל במשך מאות שנים, לפחות עד חורבן שילה, אירוע שהתרחש 383 שנים לאחר הכניסה לארץ (14 שנים בגלגל ועוד 369 בשילה). וז"ל הרמב"ם: "כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו, ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים ופרשו יריעות המשכן עליו ולא היתה שם תקרה, ושס"ט שנה עמד משכן שילה"
(הלכות בית הבחירה פרק א ה"ב).
אם כך, בניית המקדש בימי שלמה המלך כמבנה עם גג קבוע הייתה חידוש גדול. צריך לנסות ולהבין מה ההבדל בין שני הכינויים: "מקדש" ו"משכן".
הביטוי מקדש שורשו הוא 'קדש' הביטוי משכן שורשו 'שכן'. כפי שכבר הסברנו בעבר קדושה מבטאת יראה וריחוק, מידת הדין וההבנה כי הקב"ה הוא גבוה מעל גבוה, בבחינת "לית (אפילו) מחשבה תפיסא ביה".
לעומת זאת, השכנת שכינה משמעותה קירבה ואהבה, עד כדי כך שלימדונו חכמי האמת כי "לית אתר פנוי מיניה".
אסור להתייחס לאלוקות רק באחת משתי הבחינות הללו. אם נדגיש רק את הקדושה, אנחנו עלולים ח"ו להפוך את עבודת ד' שלנו לסוג של מחקר פילוסופי קר, נטול רגש.
בסכנה זו כנראה הרגיש ה"בעל שם טוב" כשמשך את חסידיו לעבוד את הקב"ה תוך הדגשת הצד של ה"משכן". החסידות הדגישה הרבה יותר את הפן של "לית אתר פנוי מיניה" ואת חשיבות ההבנה שאפשר תמיד להרגיש קרוב אל הקב"ה. הדגש לשיטתם היה לא על: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" אלא על המשך הפסוק: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".
הגאון מוילנא חשש שדרך זו תוביל לקרבה יתירה ואם שכינה בכל מקום הרי שיכולים ורשאים לחפשה ולבקש את קרבתה גם במקומות המטונפים, ח"ו. לכן פירש הגאון את המושג כבוד לא כהשכנת שכינה אלא כהשגחה, שהוא בבחינת הפשטה עוד יותר גדולה של המושג נוכחות שכינה.
ברם, תלמידו הגר"ח מוולוזין כבר התקרב מחדש לדרכו של הבעש"ט בספרו נפש החיים. (כדאי לעיין במקורות המעניינים שהביא הגר"מ כשר בתורה שלמה (שמות (כרך ח) במילואים אות טו עמו' 251-248) בביאור מחלוקת הגר"א והגרש"ז מלאדי בענין זה).
נשוב עתה לבאר את חידושו של שלמה המלך ומשמעותו הרוחנית.
כאשר נבנה המשכן, הדגש היה על כך שהשכינה שורה עליו. הענן והאש שירדו מן השמים העידו על כך. כמובן שמשכן היה גם מקום קדוש שחלו עליו הלכות הרחקה, אבל המקום עליו נבנה המשכן לא נתקדש לדורות. כאשר המשכן נסע עם המחנה, מיקומו הקודם של המשכן איבד את קדושתו. כך היה גם בגלגל, בשילה, בנב ובגבעון. יריעות המשכן המיטלטלות היוו תזכורת קבועה לכך שהשכינה עלולה להסתלק אם ח"ו יחטאו ו"יגרשו" אותה.
שלמה ביקש להעביר מסר כפול כשבנה את בית:
הראשון - מקום המקדש - הר הבית נתקדש לעולם ולעולם יחולו עליו הלכות מורא מקדש.
השני - לעולם שכינה תשרה במקום זה. נסתיימה תקופת הנדודים וממילא אין כבר מקום ליריעות המיטלטלות, הגג הקבוע תפס את מקומן.
לצערנו, המסר הוטמע "יותר מדי טוב". עם ישראל הבין שאין זה משנה כיצד ינהגו ומה תהיה דרגתם הרוחנית כי לעולם יתקיים בהם "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".
הבה נתפלל כי נזכה להיות ראויים מחדש לזכות זו
ונהיה ראויים לחזות בעינינו בשוב השכינה בתפארתה לציון.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









