ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הרבנית פנינה נויברט כתבה בדבריה במאמר לפני שבועיים שאחת הסיבות שבגללן קם ארגון 'בית הלל' היא כדי "ללכת בדרכי הלל אשר היו נוחים ועלובים והקדימו דברי בית שמאי לדבריהם". משמע מדבריה שהם 'בית הלל', ושאר הרבנים בכל העולם הם 'בית שמאי'.
הייתה כאן אמירה גבוהה של פתיחות, של הקדמת דברי השני שחושב שונה, אך במציאות הוצגה כאן רק דרך אחת, וזה הפוך ואינו הוגן וישר. אני מקווה שזו לא תהיה דרכו של הארגון, כדרכם של ארגונים ורבנים מסויימים אשר מגדירים את עצמם כפתוחים, אך הם פתוחים רק לדרך מסוימת, ובעצם אטומים לגמרי לדרך של אבותינו מדורי דורות.
יש צורך לתקן טעות שיכלה לצאת מתוך המאמר. הובא שם סיפור על חסיד אחד שבנה בית שער לחצרו וכתוצאה מכך אליהו הנביא שהיה רגיל אצלו, הפסיק להגיע אליו. אותו חסיד אמנם טעה על פי הגמרא ורש"י שבנה בית שער, ועל ידי כך נמנע ממנו לשמוע את קול העניים.
כאן צריך לומר כי דברי האגדה חשובים הם. אך הקורא את המאמר יוצא עם תפישה לא ישרה, שהרי השו"ע בחו"מ סימן קס"א פסק שכן צריך לבנות בית שער, כי זהו אף פשט המשנה. וכך פסק השו"ע בסעיף א': "בני העיר (נוסחה אחרת החצר) כופין זה את זה לבנות דלת ובית שער לחצר".
זאת אומרת שלוקחים מדרש ושוכחים את ההלכה... הגמרא בבבא בתרא דף ז' ע"ב שאלה על ההלכה הנ"ל מהסיפור של החסיד, ותירצה איך ובאיזה אופן עושים את בית השער, אבל מכל מקום חשוב לדעת שצריך לעשות בית שער!
הכותבת הסבירה את מעשהו של החסיד בנימוק של "הרצון לשמור על כבודם של בני הבית ועל צניעותם ולהרחיק את השפעות הבית מהחוץ". מנין פירוש זה? האם הרשב"א, רא"ש, רמב"ן, רמב"ם ונו"כ, שו"ע, ערוך השולחן, שער המשפט ור"י אמרו זאת? אם הם לא פירשו כך, מדוע הרבנית מפרשת כך וכתוצאה מכך תוקפת את אדיקותו של אותו חסיד? זהו פירוש ישר?
כאן נשאלת שאלה נוספת: האם 'בית הלל' הוא ארגון שנבנה על פגיעה בזולת, התנשאות על השני - זוהי ענוותנותו של הלל הזקן?
כל קולא צריכה בדיקה
ובעניין להביא את הרמח"ל כמקור של קולות דווקא, והרי ה'מסילת ישרים' הוא בעל מקור האימרה "שכל קולא צריכה בדיקה"! כפי שכותב ב'מסילת ישרים' בסוף פרק ו': "והנה תדע כי זה כלל גדול מנוסה במלאכת הפרישות, שכל קולא - צריכה בדיקה כי אע"פ שיכולה להיות ישרה ונכוחה, אמנם קרוב הדבר שתהיה מעצות היצר ומרבותיו, על כן צריך לבדוק אחריה בחקירות ודרישות רבות". אכן, גם הקולא צריכה בדיקה מנין היא נובעת ולאן היא הולכת. ואפילו קולא שנראית ישרה צריכה בדיקה.
אכן אבותינו היו ישרים, אכן אבותינו היו גאונים עצומים בש"ס ופוסקים ומדרשים ולכן זכו לשכל הישר. כי מי שגדול בכל, פוסק הלכות ומעורב עם הבריות, מכוח גדלותו והשאלות המגיעות לפתחו, גילו וניסיונו יש לו את המינון לדעת מה מקום המדרש ומה מקום ההלכה, איפה שמים את הרגש וכמה מתחשבים בדעת קהל נגד ההלכה (אם מתחשבים). מי שלא יודע את כל התורה כולה, איך הוא בכלל יכול להביע דעה או להורות לרבים?
לעניות דעתי יש כאן גם פספוס עצום, משום שעד שדנים בלתקוף חסידים שהיה להם גילוי אליהו, צריך לשאול את עצמנו איך מגדלים ילדים ורבנים שיהיו בעלי גילוי אליהו כמו אותו חסיד.
והנה בספר 'מסילת ישרים' נראה שהחסידות מגיעה בסוף הספר, כשלפני החסידות צריך לעבוד קודם על מספר דברים: זהירות, זריזות, נקיות, פרישות, טהרה, ורק אח"כ מגיעים למידה הנכספת של חסידות. כלומר, צריכים לעמול על תיקון המידות, עשיית סייגים בין אדם למקום, בין אדם לחברו, דרישות לא פשוטות של פרישות מאכילה ומתאוות, עם מעורבות עם הבריות. חסיד הוא בעל נפש עדינה וזו עבודה לא פשוטה להגיע למדרגה הזאת, וקשה להסביר את הכל על רגל אחת, למרות שהלל עשה זאת.
ולסיום אומר דבר נוסף: ישנם כאלו הרוצים להקל ולרוץ לרדיו, לעיתון ולעלון ולזעוק על דברים מסוימים הנראים בעיניהם כחומרות. לפעמים זה לא חומרות, זו ההלכה. ואף אם זו חומרה, מדוע הם רצים לתקשורת ואינם מלבנים זאת בתוך הבית? הם פוגעים בציבור שלם ויצא שכרם בהפסדם, עד שהם צדיקים כלפי החילונים וגורמים לחילול ה'. הם פוגעים באחרים ומעמידים אותם בעיני חלק מהציבור כאנשים הזויים שאינם מבינים את הציבור, ולא היא. לא כל המדקדק במצוות הוא סגור ולא כל המכונה 'פתוח' הוא פתוח. לפעמים אנשי 'הפתיחות' יושבים במגדל השן ומקיימים דיונים פילוסופיים ומנותקים מן העמק, ודווקא 'הסגורים והאדוקים' הם המעורים עם הבריות ואהודים על הבריות, ויש לכך דוגמאות רבות.
אסיים כפתיחת דבריי: רוב הרבנים אהובים ואהודים על ידי הציבור מעצם עשייתם הברוכה, צנועים וענוותנים כהלל ועושים את מעשיהם לשם שמיים, בלי להשתייך לארגון זה או אחר, בלי רעש וצלצולים.
ולכל הרבנים הקוראים לעצמם "הפתוחים והקשובים" לדעות אחרות, אני מברך אתכם שיהי רצון שאכן כך תתנהגו כמו שאתה מדברים, ונזכה לקרב ביחד את עם ישראל לאבינו שבשמים ולעשות נחת רוח ליוצרנו.
הכותב הוא רב היישוב שבי שומרון וראש ישיבת 'ברכת התורה'
נושאים שונים חסד ואמת – עיונים במצוות קבורה לאור מלחמת התקומה | יצחק לונדין
חיים עד העולם – תחרות מאמרים תורניים – מקום ראשון
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
