ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הרבנית פנינה נויברט כתבה בדבריה במאמר לפני שבועיים שאחת הסיבות שבגללן קם ארגון 'בית הלל' היא כדי "ללכת בדרכי הלל אשר היו נוחים ועלובים והקדימו דברי בית שמאי לדבריהם". משמע מדבריה שהם 'בית הלל', ושאר הרבנים בכל העולם הם 'בית שמאי'.
הייתה כאן אמירה גבוהה של פתיחות, של הקדמת דברי השני שחושב שונה, אך במציאות הוצגה כאן רק דרך אחת, וזה הפוך ואינו הוגן וישר. אני מקווה שזו לא תהיה דרכו של הארגון, כדרכם של ארגונים ורבנים מסויימים אשר מגדירים את עצמם כפתוחים, אך הם פתוחים רק לדרך מסוימת, ובעצם אטומים לגמרי לדרך של אבותינו מדורי דורות.
יש צורך לתקן טעות שיכלה לצאת מתוך המאמר. הובא שם סיפור על חסיד אחד שבנה בית שער לחצרו וכתוצאה מכך אליהו הנביא שהיה רגיל אצלו, הפסיק להגיע אליו. אותו חסיד אמנם טעה על פי הגמרא ורש"י שבנה בית שער, ועל ידי כך נמנע ממנו לשמוע את קול העניים.
כאן צריך לומר כי דברי האגדה חשובים הם. אך הקורא את המאמר יוצא עם תפישה לא ישרה, שהרי השו"ע בחו"מ סימן קס"א פסק שכן צריך לבנות בית שער, כי זהו אף פשט המשנה. וכך פסק השו"ע בסעיף א': "בני העיר (נוסחה אחרת החצר) כופין זה את זה לבנות דלת ובית שער לחצר".
זאת אומרת שלוקחים מדרש ושוכחים את ההלכה... הגמרא בבבא בתרא דף ז' ע"ב שאלה על ההלכה הנ"ל מהסיפור של החסיד, ותירצה איך ובאיזה אופן עושים את בית השער, אבל מכל מקום חשוב לדעת שצריך לעשות בית שער!
הכותבת הסבירה את מעשהו של החסיד בנימוק של "הרצון לשמור על כבודם של בני הבית ועל צניעותם ולהרחיק את השפעות הבית מהחוץ". מנין פירוש זה? האם הרשב"א, רא"ש, רמב"ן, רמב"ם ונו"כ, שו"ע, ערוך השולחן, שער המשפט ור"י אמרו זאת? אם הם לא פירשו כך, מדוע הרבנית מפרשת כך וכתוצאה מכך תוקפת את אדיקותו של אותו חסיד? זהו פירוש ישר?
כאן נשאלת שאלה נוספת: האם 'בית הלל' הוא ארגון שנבנה על פגיעה בזולת, התנשאות על השני - זוהי ענוותנותו של הלל הזקן?
כל קולא צריכה בדיקה
ובעניין להביא את הרמח"ל כמקור של קולות דווקא, והרי ה'מסילת ישרים' הוא בעל מקור האימרה "שכל קולא צריכה בדיקה"! כפי שכותב ב'מסילת ישרים' בסוף פרק ו': "והנה תדע כי זה כלל גדול מנוסה במלאכת הפרישות, שכל קולא - צריכה בדיקה כי אע"פ שיכולה להיות ישרה ונכוחה, אמנם קרוב הדבר שתהיה מעצות היצר ומרבותיו, על כן צריך לבדוק אחריה בחקירות ודרישות רבות". אכן, גם הקולא צריכה בדיקה מנין היא נובעת ולאן היא הולכת. ואפילו קולא שנראית ישרה צריכה בדיקה.
אכן אבותינו היו ישרים, אכן אבותינו היו גאונים עצומים בש"ס ופוסקים ומדרשים ולכן זכו לשכל הישר. כי מי שגדול בכל, פוסק הלכות ומעורב עם הבריות, מכוח גדלותו והשאלות המגיעות לפתחו, גילו וניסיונו יש לו את המינון לדעת מה מקום המדרש ומה מקום ההלכה, איפה שמים את הרגש וכמה מתחשבים בדעת קהל נגד ההלכה (אם מתחשבים). מי שלא יודע את כל התורה כולה, איך הוא בכלל יכול להביע דעה או להורות לרבים?
לעניות דעתי יש כאן גם פספוס עצום, משום שעד שדנים בלתקוף חסידים שהיה להם גילוי אליהו, צריך לשאול את עצמנו איך מגדלים ילדים ורבנים שיהיו בעלי גילוי אליהו כמו אותו חסיד.
והנה בספר 'מסילת ישרים' נראה שהחסידות מגיעה בסוף הספר, כשלפני החסידות צריך לעבוד קודם על מספר דברים: זהירות, זריזות, נקיות, פרישות, טהרה, ורק אח"כ מגיעים למידה הנכספת של חסידות. כלומר, צריכים לעמול על תיקון המידות, עשיית סייגים בין אדם למקום, בין אדם לחברו, דרישות לא פשוטות של פרישות מאכילה ומתאוות, עם מעורבות עם הבריות. חסיד הוא בעל נפש עדינה וזו עבודה לא פשוטה להגיע למדרגה הזאת, וקשה להסביר את הכל על רגל אחת, למרות שהלל עשה זאת.
ולסיום אומר דבר נוסף: ישנם כאלו הרוצים להקל ולרוץ לרדיו, לעיתון ולעלון ולזעוק על דברים מסוימים הנראים בעיניהם כחומרות. לפעמים זה לא חומרות, זו ההלכה. ואף אם זו חומרה, מדוע הם רצים לתקשורת ואינם מלבנים זאת בתוך הבית? הם פוגעים בציבור שלם ויצא שכרם בהפסדם, עד שהם צדיקים כלפי החילונים וגורמים לחילול ה'. הם פוגעים באחרים ומעמידים אותם בעיני חלק מהציבור כאנשים הזויים שאינם מבינים את הציבור, ולא היא. לא כל המדקדק במצוות הוא סגור ולא כל המכונה 'פתוח' הוא פתוח. לפעמים אנשי 'הפתיחות' יושבים במגדל השן ומקיימים דיונים פילוסופיים ומנותקים מן העמק, ודווקא 'הסגורים והאדוקים' הם המעורים עם הבריות ואהודים על הבריות, ויש לכך דוגמאות רבות.
אסיים כפתיחת דבריי: רוב הרבנים אהובים ואהודים על ידי הציבור מעצם עשייתם הברוכה, צנועים וענוותנים כהלל ועושים את מעשיהם לשם שמיים, בלי להשתייך לארגון זה או אחר, בלי רעש וצלצולים.
ולכל הרבנים הקוראים לעצמם "הפתוחים והקשובים" לדעות אחרות, אני מברך אתכם שיהי רצון שאכן כך תתנהגו כמו שאתה מדברים, ונזכה לקרב ביחד את עם ישראל לאבינו שבשמים ולעשות נחת רוח ליוצרנו.
הכותב הוא רב היישוב שבי שומרון וראש ישיבת 'ברכת התורה'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









