ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
המצווה היא על המספר ולא על שומע הסיפור. כלומר, עיקר ליל הסדר הוא התהליך שההורים עוברים בספרם לילדים על יציאת מצרים. כמובן, גם הילדים סופגים בסיפור יציאת מצרים את יסודות האמונה היהודית, אך עיקר הרווח בסיפור הוא של ההורים.
במצווה זו הקדימה התורה באלפי שנים את הפסיכולוגיה המודרנית, שיודעת היום שההורה חוזר על ימי ילדותו בתהליכים החינוכיים שהוא עובר עם ילדיו (למשל - הקשר בין האדם לילדו דומה בהיבטים מסוימים לקשר שהיה לאותו אדם בילדותו עם הוריו שלו). כך ההורות מספקת לאדם הזדמנות מחודשת לשוב על תהליכי הילדות, לעבד אותם ולתקנם. בשעה שיהודי מספר לילדיו את סיפור יציאת מצרים ברמה של ילדים, הרי הוא חוזר בכך לימי ילדותו ולאמיתות הפשוטות והיסודיות של אמונתנו. וודאי יש חשיבות גדולה בהעמקה בענייני יציאת מצרים, אך יש גם חשיבות אדירה שאף החכמים והנבונים ישובו לסיפור הילדותי הראשוני והיסודי.
רמז לכך אפשר למצוא אצל התנאים הקדושים, שבליל הסדר היו אומרים אמירות פשוטות ויסודיות: רבן גמליאל, שחייב לומר בליל הסדר את מילות היסוד - פסח, מצה ומרור. ורבי יהודה, ש'המציא' ראשי תיבות לעשרת המכות - דצ"ך, עד"ש, באח"ב.
כחלק מהשיבה ליסודות החיים והאמונה, אוכלים אנו את המצה התמציתית והפשוטה, המורכבת מקמח ומים בלבד, ללא תוספת טעם וללא שהתנפחה כחמץ. גם קרבן הפסח נאכל צלוי באש. הצלייה היא הדרך בה אנו מעבדים את הבשר ישירות באש וללא תוספות.
סיפור ראשוני וילדותי זה, אליו שב האדם הבוגר, מבטא את מקומו של חג הפסח. בחג זה אנו שבים ליציאת מצריים, שהיא יסוד האמונה היהודית, וזמן לידת עם ישראל. לפיכך ביום זה אנו שבים לסיפורים הראשוניים והפשוטים של ימי ילדותינו ולידת עמנו.
אכילת המצה, שנקראת לחם האמונה, זהו גם הזמן להתחזקות באמונה בה', שהרי האמונה היא היסוד לכל המצוות. כך מצאנו בגמרא (סוף מכות), שאת כל תריג' מצוות כלל חבקוק הנביא במצווה אחת – "וצדיק באמונתו יחיה". ללמדך, שהאמונה היא נקודת השורש לכל המצוות, כפי שפסח הוא זמן ההתחזקות ביסוד האמוני של כל התורה והיהדות.
בליל הסדר, בעת ה'מגיד' ו'אכילת המצה', מעבר לחידודים ולחידושים ודברי התורה העמוקים שנוסיף בסדר, נקדיש גם זמן לספר את הסיפור הפשוט של יציאת מצרים, ונחוש בליבנו את טעם הילדות וחוויית הראשוניות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
