ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה חיים בן שרה
ברוך המקום שנתן תורה לישראל עמו, ברוך הוא, כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאל.
חכם מה הוא אומר: (דברים ו') מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אתכם, אף אתה אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.
רשע מה הוא אומר: (שמות י"ב) מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו, ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר, אף אתה הקהה את שניו ואמור לו (שמות י"ג) בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים, לי ולא לו, ואילו היה שם לא היה נגאל.
תם מה הוא אומר: (שמות י"ג) מה זאת, ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים.
ושאינו יודע לשאול את פתח לו, שנאמר (שמות י"ג) והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.
כשמתבוננים בחלק זה של ההגדה, רואים שישנם הבדלים משמעותיים בין ארבעת סוגי הבנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע; ומתוך כך עולות מספר שאלות:
א. מדוע במקום להתחיל לספר את סיפור יציאת מצרים, מתחילים לספר לנו על ארבעה סוגי ילדים, למה זה חשוב לפני תחילת ההגדה?
ב. לגבי אופן החלוקה, ההיפך מ"חכם" הוא "טיפש", ואם החלוקה היא לפי סדר החכמה היה מקום למנות את השמות באופן אחר: גאון, חכם, רגיל וטיפש. ומדוע מופיעה בחלוקה "רשע", מה הוא קשור לחלוקה של רמות החכמה, הרי ישנם רשעים חכמים מאוד 1 ?
ג. אם החלוקה של הבנים היא לפי רמת צדיקות, היה מקום למנות גם באופן אחר: צדיק, בינוני, רשע לתיאבון ורשע להכעיס (או באופן דומה). ומדוע ברשימה שמנו חכמים מופיעים: "חכם", "תם" ו"שאינו יודע לשאול"?
ד. חלוקה זאת לכאורה מאוד חסרה, וכי אין ילדים שאינם חכמים, אינם רשעים, אינם תמים והם יודעים לשאול שאלות? ייתכן שישנם ילדים רבים שהם כלל לא נכנסים לאף אחד מהמשבצות הללו.
לסיכומם של דברים, מדוע חכמים הביאו קטע זה? ואיזה אפיון יש בחלוקה זאת? האם זאת חלוקה על פי רמת השכלה, חלוקה על פי רמת צדיקות או שמא זו חלוקה אחרת לחלוטין?
נראה לומר שהחלוקה שחילקו כאן חכמים היא חלוקה של סוגי תלמידים. חלוקה זאת היא מאפיינת כיתת לימוד ממוצעת. ישנה תביעה מההורים (המורים) של (משלי ו, כב): "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ", לזהות את הצרכים של הבנים (התלמידים), וכך להתייחס אליהם.
חז"ל שמו לב שכל כיתה ניתן לחלקה לארבע קבוצות:
א. יש הילדים החכמים – אותם קל ללמד הם רוצים ללמוד, הם קשובים, הם שואלים שאלות טובות, ומתעניינים בחומר הנלמד, יש בהם רצון כל הזמן להוסיף ולהחכים. ייתכן שהם לא צדיקים גדולים, אלא לומדים מסיבות חיצוניות, אך הם רוצים ללמוד.
מלמדים אותנו חכמים, שילדים אלו צריך ללמדם באופן מעמיק ויסודי. ללמד אותם הלכות פסח ברמה גבוהה. ולדרוש מהם את המקסימום הלימודי שימצו את הכוחות הלימודיים שלהם כמה שיותר. לא לוותר להם אלא לתבוע מהם לדעת את כל פרטי ההלכה והדקדוק.
ב. יש את הילדים הרשעים – ילדים שמתפרעים, מתנהגים לא יפה, מזלזלים בחומר הנלמד. כל מה שההורה (המורה) מספר הם עושים ממנו בדיחה וצחוק. הם פוגעים גם בשאר הילדים (הכיתה). הם מונעים את הלמידה בכיתה.
לתלמידים כאלו חשוב מאוד לדעת איך להתייחס. חז"ל מלמדים אותנו שילדים כאלו צריכים איפוס מידי: "אף אתה הכהה את שיניו" חשוב להעניש אותם באופן כואב, שיבינו שהאופן שהם מדברים זה לא דרך ראויה ונאותה. צריך להבהיר להם באופן חד משמעי, שההתנהגות הזאת אסורה. לא להתייחס בסלחנות יתר כלפי אותם שהורסים את עצמם והורסים את חבריהם, אלא לנקוט בצעדים חד משמעיים לטובת כולם.
ג. הקבוצה השלישית היא הילדים ה"תמים" – ייתכן שזו קבוצה גדולה של תלמידים. תלמידים אלו הם לא חכמים במיוחד, וגם לא אוהבים ללמוד כ"כ. הם לא מפריעים בכיתה. הם נמצאים ועושים מה שהמורה אומר להם לעשות. אם הם רואים משהו קצת שונה הם שואלים: "מה זאת?", אין להם כוח להעמיק יותר מדי לבדוק ולברר דברים, אבל לשאול באופן כללי הם מסוגלים. הם זורמים עם מה שאומרים להם.
כלפי תלמידים כאלו מצווים אותנו חז"ל, לספר להם סיפורים ולחזק אותם. על ידי סיפורים וחיזוקים הם יתעוררו: "בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים..." צריך לחזק אותם, לתת להם מענה מתוך חיזוקים וסיפורים. לא יעזור להקשות על תלמידים כאלו יותר מדי, הם יכשלו ויאבדו את הריכוז. אנו מצווים לחזק אותם ולהאהיב עליהם את התורה בנעימות, רק כך הם יצליחו להתחבר באופן הטוב ביותר לתורה.
ד. הקבוצה הרביעית היא הילדים ש"אינם יודעים לשאול" – הם נמצאים בכיתה, ואפילו לא מפריעים, אבל הם לא מבינים מה קורה בכלל. הם לא מבינים מה ההורה (מורה) מלמד. יש שיקראו להם ADD, ויש שיקראו להם ה"עולה החדש" שלא יודע את השפה. התלמידים הללו לא בעניינים בכלל, הם שומעים את השיעור, אבל לא מבינים אותו, ולכן אין להם שאלות.
עם התלמידים הללו מצווים אותנו חז"ל: "את פתח לו". חשוב לפתח אותם ללמד אותם ברכּוּת ובנחת את הכלים והדרכים להבין את המתרחש סביבם. הכרחי להצעיד אותם שלב על שלב עד שיגיעו אל הדרך ללימוד השלם. חשוב להתייחס אליהם בצורה ראויה וטובה, להבין לליבם ולעזור להם להתמודד עם הקשיים שיש להם.
חז"ל ברוב גאונותם ידעו לחלק לנו את הכיתה ההטרוגנית ל-4 קבוצות מרכזיות, ולהסביר לנו שכל קבוצה צריכה את ההתייחסות האישית המיוחדת. כאשר נדע להתייחס לכל ילד באופן המתאים לו ועל פי היכולות שלו, יש לנו סיכוי להצליח לספר כראוי את סיפור יציאת מצרים.
כשהורים או מורים מנסים ללמד ילד בדרכים שאינם מתאימים לו הם חוטאים כלפיו, ולא יצליחו לספר לו את הסיפור באופן המתאים והטוב.
ישנה תזכורת להורים לפני תחילת סיפורי יציאת מצרים, התבוננו היטב מי הם ילדיכם, כדי שתצליחו לספר להם את סיפור יציאת מצרים באופן השלם ביותר
שנזכה לספר לילדנו את סיפור יציאת מצרים על פי הכלים שיש להם, ומתוך כך נזכה לבנים עובדי ה' ויראי אלוקים.
^ 1.אמנם בירושלמי (פסחים פ"י הלכה ד) במקום "תם" כתוב "טיפש", אך עדיין זה לא מיישב את הקושיה, מדוע ברשימה נמצאים "רשע" ו"שאינו יודע לשאול".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
