ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
הרבה קולמוסין נשתברו ונהרות דיו נשפכו בכתיבה על נושאים אלה.
השבוע, עם סיום הקריאה בתורה בפרשיות בניית המשכן, נשתדל להאיר את הסוגיה מכיוון שונה.
במשך תקופה ארוכה (לא נדון בשאלה מה היה אורכה), שיעבדו המצרים את בני ישראל במצרים, כעבדי פרך הבונים ערי מסכנות לפרעה.
העבדים שיצאו מכור ההיתוך, היו צריכים לעבור גם מהפך מנטאלי. הצורך בקבלת החלטות הקשורות לקביעת סדרי עדיפות ומטרות, סדרי תכנון וביצוע ובעיקר קבלת אחריות על ההשלכות והתוצאות, אינו חלק מעולמו הרוחני והאינטלקטואלי של העבד. הוא לעולם לא יהיה עסוק בדיון - מה יהיו תוצאות מעשיו על החברה הכללית ועל חיי הציבור. עבדים עסוקים בעיקר במילוי המשימות שבעליהם החליטו עליהם. בעולם בו קיימת עבדות, החברה גם לא מעסיקה את עצמה בשאלה כיצד תשפיע החלטה כלשהי על איכות חייהם או על גורלם של העבדים. העבדים היו המכונות ששימשו להוצאת תפוקה עבור אדוניהם.
לכן, הציווי בתחילת פרשת תרומה, על איסוף החומרים, על התכנון והביצוע של בנין המשכן, היה אמור לחולל מהפך רוחני ושינוי דרכי החשיבה של חבורת העבדים שיצאה ממצרים. הקריאה לתרום, משמעותה מכאן ואילך: יש לכולם (כל אחד נדרש לתרום לפחות מחצית שקל) סולם ערכים חברתי לאומי, שכדי לשמור עליו יש צורך בויתור של הפרט לטובת צרכי הכלל.
הקרבת הקרבנות, עליה נקרא בעיקר מהשבוע הבא, אין משמעותה רק פעולות שתפקידן לרצות את ולהשביע ח"ו את רצונו של האדון. הקב"ה בוודאי איננו זקוק לקרבנות והשרות במקדש איננו רק בבחינת עבודה שעבד עושה כדי לשרת את אדוניו. משמעותם של חוקי קרבנות קבועים אומרת שיש לכלל ישראל מרכז רוחני עם סדרי טקס. קיים עם וקיימת פעילות ציבורית שמשמעותה: אנחנו ציבור ולא רק אוסף של יחידים! לכל ציבור יש זמנים, מקומות וטקסים שבהם בא לידי ביטוי הפן הציבורי - הפן הלאומי.
חלק אחר של הקרבנות משמעותו קבלת אחריות על המעשים ועל תוצאותיהם. חוק שמחייב קבלת אחריות על חטאים הוא סממן היכר לחברה מאורגנת, שחבריה אינם ערב רב של עבדים נטולי אחריות. להיות בן חורין משמעותו החופש והזכות לקבל החלטות ולבחור, יחד עם זכות זו חייבת לבוא החובה של הנכונות לשלם עבור טעויות, גם אם הן נעשו בשוגג.
נדגיש שוב (בהמשך לדברינו משבוע שעבר) כי הפן הציבורי - לאומי של בנין המשכן והמקדש בא לידי ביטוי גם בכך שמצווה זו איננה מוטלת על היחיד. היא מוטלת בכל הדורות (שזכו לעצמאות), על המלך או על נציגי הציבור בלבד. אין מקום לשום פעילות פרטית בנושא.
כך נוכל להבין את נושא הקרבנות והמשכן לכתחילה, גם לדעות שהקרבת הקרבנות והעיסוק בהן במשכן הוא חלק מהמאבק בעבודה זרה לסוגיה, בדיעבד.
הבה נתפלל בהזדמנות זו לחידוש המקדש בהר הקודש
שישמש בסיס להשכנת שכינה על עם קדוש
שיחיה חיים ערכיים ורוחניים בארצו
ארץ ישראל ארץ הקודש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
