ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אחד הנושאים המרכזיים ביותר במשנת הרב קוק הוא נושא האהבה. אהבה בכלל ואהבת ישראל בפרט. מקובל לחשוב שהאהבה היא פרי הרגש ולכן אין האדם שולט בה. הוא אוהב את מי שהרגש שלו מניע אותו לאהוב ושונא את מי שהרגש מנווט אותו לשנוא. כיוון שהרגש הוא המפקד על האהבה, קשה לתעל אותה למקומות מסוימים, לכן אנחנו מוצאים מדי פעם אהבה הרסנית, שכביכול אין לנו דרך להתמודד איתה.
הרב קוק לא ראה באהבה פרי של רגש בלבד, האהבה היא כוח החיים החזק ביותר בעולם, היא נובעת מהיות הבריאה כולה גילוי של הקדוש ברוך הוא, שהוא אחד ושמו אחד, על כן כל היצורים שברא מבקשים להתאחד. הכוח הדוחף אל האחדות הזו נקרא אהבה. אין זה רגש חולף ותזזיתי כפי שנדמה לפעמים, אלא כוח חיים יסודי שניתן לפתח אותו וללמוד אותו.
אהבת ישראל היא לא פחות ממקצוע שצריך ללמוד אותו ולהעמיק בו, כפי שכותב הרב ב"אורות ישראל", בפרק הרביעי העוסק באהבת ישראל: "אהבת ישראל והעבודה של הסנגוריא על הכלל ועל הפרטים, איננה רק עבודה הרגשית לבדה, כי אם מקצוע גדול בתורה וחכמה עמוקה ורחבה, רבת הענפים שכולם צומחים ויונקים מלשד טל אור תורת חסד".
למראית עין האהבה איננה הגיונית, ולכן "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו", אבל האהבה שרויה במקום הסמוי מן העין, ולכן כדי ללמוד אהבת ישראל כראוי יש לינוק מפנימיות התורה. העולם ההלכתי יכול רק לצוות על ביצוע "ואהבת לרעך כמוך", אבל רק לימוד אמונה מעמיק יכול לחשוף בפנינו עד מה האהבה הזאת טבעית לנו.
על פי רוב אנשים מאוהבים הם אנשים עיוורים. הם אינם מסוגלים לראות את החסרונות של נשוא אהבתם, ובמידה רבה הם חוששים לפקוח את העיניים ולהכיר במציאות שמכילה גם פגמים וסדקים, שמא יאבדו את הצידוק לאהבה. לאחר שתמה תקופת ההתאהבות נפקחות העיניים וכל אחד מרגיש בחסרונותיו של הזולת, והאהבה מתהפכת לפעמים לאכזבה ולביקורת. אנשים מתקשים לאהוב ולהיות מודעים לחסרונות, ולכן הם נוטים לצבוע בוורוד כדי לאהוב ולעתים לצבוע בשחור ולסלק את האהבה.
למרות העיסוק הנרחב של הרב בקריאה לאהבת ישראל וללימוד סודות האהבה הזו, אין בדבריו קריאה לאהבה עיוורת. נהפוך הוא, הוא מבקש לבסס את האהבה שלנו על מודעות כדי שהאהבה הזאת תהיה גם מנוף לתיקון הדברים שאינם ראויים, לכן הוא כותב (שם בסעיף ג): "האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה. אבל היננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית, נקייה מכל מום. 'כולך יפה רעייתי ומום אין בך'".
הרב עורך כאן חלוקה משמעותית. אנחנו אוהבים את העם הזה על עצם היותו, אנחנו יודעים כי תקוות העולם טמונה בעם הזה וכי יש בידו לגלות בעולם את המימד האלוקי בתוך החיים. אף על פי כן איננו אומרים כי כל מה שנעשה על ידי עם ישראל הוא כבר טוב, איננו אוהבים אהבה עיוורת, אהבתנו מפוקחת ורואה בעין בהירה את הבעיות, את הכשלים ואת כל מה שיש לתקן, ואחרי כל זאת אנחנו אוהבים.
אולי זוהי משמעות חדשה לביטוי "אהבת חינם" – זו איננה אהבה בגלל כל הסיבות הגלויות, זוהי אהבת חינם, אהבה שלמראית העין אין לה סיבה, היא 'בחינם', אבל למען האמת היא ביטוי לחן פנימי הקושר בין האוהב לנאהב, בין כל אחד מאיתנו לבין עם ישראל.
יש לדייק ולומר כי האהבה הזאת איננה רק אהבה לעם ישראל. בניגוד לעמים אחרים שאהבתם לעצמם עלולה להיות הסיבה לניכור כלפי עמים אחרים או במצבים קשים יותר שנאה תהומית, כפי שחווינו באירופה לפני למעלה משישים שנה. בעם ישראל אין זה כך, אהבת ישראל נובעת מפני הברכה שיש ביכולתו של העם שלנו להביא לעולם כולו, ולכן לא תיתכן שאהבה לישראל ושנאה לאומות העולם ידורו בכפיפה אחת. הרב כותב בעניין הזה (שם בסע' ה) דברים מוחלטים: "אהבת ישראל מחייבת אהבת כל האדם, וכשהיא מטביעה שנאה לאיזה חלק מן האדם, הוא סימן שלא נטהרה עדיין הנשמה מזוהמתה, ועל כן אינה יכולה להתייחד בעדן האהבה העליונה".
בשל היות אהבת החינם יסוד מרכזי בישראל מתבקש לדון בשאלת שנאת החינם שתפסה בדברי ימי ישראל מקום כואב לא פעם. זה התחיל אצל יוסף ואחיו, במלחמת האחים הראשונה, המשיך בהתפלגות מלכות ישראל ונמשך עד עצם היום הזה בגילויים כאלה ואחרים של שנאת חינם. מניין נובע הכוח הזה וכיצד יש לרומם אותו למקום אחר?
בפירוש עין אי"ה למסכת שבת, כותב הרב כי דווקא בשל התפקיד הלאומי העצום של ישראל, וכוח האחדות החזק שבו, ישנה סכנה לאובדן המאפיין הייחודי של כל יחיד ויחיד מישראל ושל כל שבט ושבט. הסכנה הזו גדולה משום שלהצלחת האומה אנו נדרשים לכל הכוחות המצויים בעם, ואיננו רוצים להפוך לעם שמטשטש את זהות חלקיו. רגע לפני הפיכתנו לעם מתגלה מאבק שנועד לחדד את תפקיד כל שבט באומה. בימי דויד ושלמה זכינו לכך שכל הכוחות התאחדו תחת מנהיגות אחת שלא טשטשה את ההבדלים והזהויות הייחודיות. לצערנו, בימי רחבעם וירבעם לא השכיל עם ישראל להבין שכל חלקיו זקוקים זה לזה ונפרדנו, אך בעת הגאולה ישובו השבטים להתאחד (כמבואר באריכות במאמר "המספד הגדול", בספר מאמרי ראי"ה, דברים שנכתבו לאחר פטירת הרצל).
השנאה הזו נועדה לחדד את הדעות השונות, ולכן היא מבצבצת שוב עם שובנו לארץ, אבל סופה להיתקן. השנאה הזו גורמת לכל דעה בישראל לחדד את שיטתה ולהביא אותה לידי מיצוי, עד שבסופו של תהליך, כל כוח יתבסס אבל יחוש שאינו שלם לכשעצמו ויגיע לשלמות רק כאשר יתאחד עם הכוחות האחרים באומה באהבת חינם שלמה.
"ואם נחרבנו ונחרב העולם איתנו בשנאת חינם, נשוב וניבנה באהבת חינם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
