(טו: שליש תחתון – טז: שליש תחתון)

חלק א – המשך המשנה

א. קרא ולא דקדק באותיותיה

A. ר' יוסי – יצא, ר"י – לא יצא.
ר' טבי ר' יאשיה – הלכה להקל.

[אגב, עוד מימרות שלו:
1. הקש בין שאול לרחם, שגם השאול מוציא, ובקולי קולות.
2. ר' יאשיה - וכתבתם – כולל הציווי עצמו.

מקשה רבא – למה צריך לזה פסוק?
הרי גם ר"י בסוטה, לא למד שלא כותב את הציווי מזה שלא כתוב שם "וכתבתם",
אלא מהמיעוט "וכתב את האלות האלה", ואצלנו אין מיעוט.
תשובה – כי היה מקום ללמוד משם לק"ש, לכן צריך לימוד אצלנו.

B. תני רב עובדיה - ולמדתם – שיתן רווח בין הדבקים (רבא – בכל לבבך).

C. רבי חמא בר' חנינא – המדקדק – מצננים לו גיהנום.

[ואגב, עוד מימרא שלו – היקש בין נחלים (שמטהרי) לאהלים (של תורה, שמעלין לכף זכות)].

ב. הקורא למפרע לא יצא

ג. קרא וטעה – יחזור למקום שטעה

תנא לפני רי"ח – אם אינו יודע להיכן טעה – יחזור לראש (ראש הפרק, פרק ראשון, וכתבתם ראשון).

רי"ח – אם המשיך "למען ירבו" – ימשיך.

חלק ב – כוונה בק"ש (משנה)

ראינו ביג: שיש צורך בכוונת המילים בק"ש (וכאן נלמד שגם בתפילה). כעת נלמד על השלכות מעשיות לכך).

א. על העץ
A. משנה וברייתא:
בתפילה – לבעה"ב אסור בכל מקרה,

לאומנים (פחות מפחדים + על חשבון בעה"ב) – רק בזית ותאנה.

בק"ש לאומנים מותר (ולבעה"ב?).

מקשה מרי בן בת שמואל – והרי ק"ש צריכה כוונה?
תשובה על פי רב ששת – הכוונה שמספיקים לעבוד.

(והרי ב"ה – עוסקין במלאכתן וקורין? תשובה – הכוונה לחלק בו לא צריך לכוון (תלוי בדעות בדף יג:)).

B. אגב, הדאגה לזמנו של בעה"ב
1. תפילה – ברייתא א – שמונה עשרה, ברייתא ב – מעין 18 (הביננו)?

תשובות:

1. הברייתא השנייה כר' יהושע (כח:) שתמיד מותר מעין 18.

דחייה – אז למה מדובר בפועלים?

1. בעושים בשכרן – מעין 18, בעושים בסעודתן – 18 (וכן בברייתא).

2. ברכות על האכילה
ברייתא א – הכל כרגיל,
ברייתא ב – בעושין בסעודתן או שבעה"ב אוכל אתם – כרגיל,
בעושין בשכרן - לפני לא, אחרי – משלבים את ברכות 2-3 ביחד.

ב. חתן פטור מק"ש עד מוצ"ש

A. מקור הפטור (כמו לעיל יא.) –

בשבתך בביתך – בשבת שלך, פרט לעוסק במצווה

ובלכתך בדרך – בלכת שלך, פרט לחתן (טרדה, גם ללא עיסוק).

B. פטור חתן – טרוד + מצווה.
ולכן -
כונס אלמנה חייב (אינו טרוד),
טבעה ספינתו חייב וכן (רב) אבל חייב בתפילין (אינה טרדה של מצווה).

C. ר"ג בכל זאת קרא – "איני שומע לכם לבטל הימני מלכות שמים אפילו שעה אחת".
[במשנה בעמוד ב – האם אחרים מותרים לקרוא?
רבנן – כן, רשב"ג – לא כל הרוצה ליטול את השם יטול].

אגב זה – עוד דברים בהם שינה ר"ג (משנה עמוד ב)

1. רחץ לילה ראשון שמתה אשתו, כי היה אסטניס.

הסבר – יש מחלוקת בזבחים אם אנינות הלילה שאחרי המיתה דאורייתא או דרבנן, והוא סבר שדרבנן, ולא גזרו במקום צער.

1. קיבל תנחומין על עבדו, כי היה עבד כשר.

הרחבה -
ברייתא א – אין: עומדים בשורה, ברכת אבלים, קבלת תנחומין (ומסופר על ר"א שהתחמק מהמנחים, והסביר שזה כמו שמת שורו).
ברייתא ב – אין מספידין אותם. רי"ס – אם כשר אומרים "הוי איש טוב ונאמן ונהנה מיגיעו" (אמרו לו – אם כן מה השארת ליהודים כשרים?).

ברייתא ג – אין קורין לעבדים אבא אמא.
(בתחילת הברייתא – רק עד יעקב ונשיו נקראים אבות ואימהות, משום חשיבותם).