ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שמואל בן נורית ונחשון רבנשטיין
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז יח).
הפניה בפסוק זה היא גם כלפי העם, שצריך לדאוג שתהיה לו מערכת משפט מסודרת והוגנת וגם כלפי הדיינים שיקבלו את המינוי ויצטרכו לפעול בהתאם לכך (רש"י ור"ן בדרשות).
במדינת ישראל קיימות מספר מערכות משפטיות. בתי המשפט העוסקים בדין הפלילי ובכך מקיימים את חובת השלטון ההלכתית, לדאוג לסדר ציבורי, שקט ובטחון אישי. בתי משפט אלה עוסקים גם בדין האזרחי, לצערנו הרב, ברוב המקרים ללא מחויבות להלכה. חלק ממערכת זו היא רשת בתי המשפט למשפחה, המטפלת בסכסוכים הנוגעים למעמד אישי ובעיקר בתחום הגירושין-פירוק התא המשפחתי, כולל כל ההשלכות על שאלת המזונות, אחזקת הילדים וחלוקת הרכוש. גם למערכת זו אין זיקה מחייבת להלכה. מערכת זו מתחרה בבתי הדין הרבניים, שמונו על פי חוק, לטפל בכל עניני המעמד האישי. התחרות בין בתי המשפט למשפחה לבתי הדין הרבניים תלויה גם במה שמכונה בעגה המשפטית "סוגיית מירוץ הסמכויות" ,שלא נוכל להקדיש לה מקום במסגרת דיון קצר זה.
בתי הדין הרבניים אמורים לטפל באופן בלעדי בסוגיית הגט, מתוך מחויבות להלכה.
אם כך, נשאלת השאלה מדוע היה צריך להקים מערכת משפטית חדשה ונוספת, תחת השם רשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית" הפרושה בכל רחבי הארץ?
התשובה לכך קשורה בטבורה לשאלת הקשר שבין בית המשפט העליון ובין מערכת בתי הדין הרבניים. בית המשפט העליון רואה עצמו מכח תפקידו כנציג הציבור להבטיח כי יתקיים בנו המאמר:
"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק".
בתי הדין הרבניים טענו וטוענים במשך שנים רבות כי הם אינם כפופים לבית המשפט העליון, שהרי הם מחויבים אך ורק להלכה. גם במחלוקת זו לא נדון במסגרת זו.
במסגרת מאבק זה, הוציא בית המשפט העליון את "הלכת אמיר" המכונה בציבור "הלכת פרוקצ'ה". בית המשפט העליון אסר על כל שופטי ישראל המקבלים משכורת, או משתמשים בציוד השייך למדינת ישראל, לשמש כבוררים ולדון על פי חוק הבוררות. החלטה זו חסמה בפני בתי הדין הרבניים את האפשרות לדון בדיני ממנות, אפילו בהסכמת הצדדים. מרגע זה אי אפשר היה להתדיין באמצעות המערכת המשפטית של מדינת ישראל בדיני ממונות, המבוססים על עקרונות הצדק היהודי הידוע מדורי דורות- על פי ההלכה. מצב קשה זה יצר 'ואקום' שחייב אותנו להקים את מערכת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית", שחוק הבוררות הישראלי והבין לאומי מעניק לה את היכולת לאכוף את פסקיה, בעניינם של הבוחרים לידון בפניה. מערכת המשרתת את הציבור בהגינות, בשקיפות, במהירות וללא הוצאות מיותרות, תוך כדי שמירה על סדרי דין וכללי אתיקה שעומדים בכל ביקורת הלכתית וציבורית. המערכת מוכיחה כי ניתן לפעל על פי דין תורה גם במציאות מודרנית משתנה וגם במסגרת החוק.
אנו תפילה כי נזכה שרשת בתי הדין שלנו "ארץ חמדה-גזית" תהווה חלק מקיום מצוות התורה:
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק".
בהמשך להבטחתנו, הבירורים בענייני נבואה, שאותם סקרנו בשבת פרשת ראה, יובאו בפרשת כי תצא הבעל"ט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
