ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מ. שורה ראשונה – מא. שורה 4)
חלק א - ברכה בבציעת הפת
א. הפסק בין הברכה והבציעה לאכילה
|
| טול ברוך - | הבא מלח - | גביל תורי - |
| רב | לא הפסק | הפסק |
|
| רי"ח | לא הפסק | לא הפסק | הפסק |
| ר' ששת | לא הפסק | לא הפסק | לא הפסק |
ב. רבא בר שמואל-ר' חייא – לא יבצע לפני שיש מלח ולפתן לכ"א,
(שלא יפסיק לבקש אח"כ מלח),
אא"כ מדובר בפת נקייה שטעימה גם ללא מלח.
עוד דרשות שלו:
- מי רגלים לא כלים בעמידה (כי חושש שישפריץ. רב כהנא – בעפר תיחוח או במדרון – כלים).
- בריא לאכול מלח אחר האכילה ולשתות מים אחר השתייה.
(וכן בשתי ברייתות + ברייתא שגם אחר האכילה ישתה).
אגב, עוד דברים שטוב לאוכלם:
- טובים אך לא הרבה: עדשים וחרדל.
- טובים תמיד – דגים קטנים, קצח (הטעם, אך הריח מסוכן).
חלק ב – שיטת ר"י לברך במדויק
במשנה – ר"י – בורא מיני דשאים.
ר' זירא או ר' חיננא בר פפא:
- אין הלכה כר"י.
- טעמו – "ברוך ה' יום יום".
- (אגב – בדברים רוחניים: מלא - מחזיק, ריקן – אינו מחזיק).
(מ. במשנה)
חלק ג – שינוי בברכות + ברכת שהכל
א. ברך על של עץ אדמה – יצא.
כר"י – שאם קטף ביכורים ואחר כך נקצץ האילן, לת"ק – לא קורא, לר"י – קורא (העיקר הקרקע).
ב. ברך על אדמה עץ – לא יצא.
החידוש – שגם בחיטה לר"י לא יצא (אפילו ש"פרי עץ הדעת" לדעתו היה חיטה), כי עץ זה דווקא כשאותו גזע יגדל עוד פירות.
ג. בדיעבד יוצא בהכל ב"שהכל"
האם גם בפת ויין?
ר' הונא – לא,
רי"ח – כן.
לכאורה זה כמחלוקת הבאה [ + דחייה]
אמר "כמה נאה פת זו, ברוך המקום שבראה" –
ר' יוסי – לא [ דחייה: בשהכל – כן, אך כאן שינה ממטבע הברכות].
ר"מ – כן [דחייה: בשהכל לא, כי לא הזכיר את הפת, אך כאן כן].
(מ: שליש)
ד. אגב נושא שינוי הברכה -
בנימין הרועה בברכת המזון ברך "בריך מריה דהאי פיתה", רב – יצא (כר"מ).
קושיות ותשובות:
1. והרי צריך הזכרת השם לרב? אמר רחמנא.
2. והרי צריך 3 ברכות? אכן יצא רק בראשונה.
3. אם כן, מה החידוש? שאפשר ברכהמ"ז בלשון חול (ואפילו לא תרגום מילולי).
(צל"ח שואל – לכאורה החידוש שפוסק כר"מ?)
[אגב – המחלוקת מה ברכה צריכה:
רב – שם ה' (ראית אביי מווידוי מעשרות – "ולא שכחתי" מלהזכיר שמך).
שמואל - מלכות (ויתרץ: "ולא שכחתי" מלהזכיר שמך ומלכותך).]
(מ: במשנה)
ה. על מה מברכים שהכל לכתחילה
A. (במשנה+ ברייתא) על דבר שאין גידולו מן הארץ –
דוגמאות - בשר בהמות עופות ודגים, חלב ביצים וגבינה, מלח כמהין ופטריות.
שאלה על פטריות – הרי בנודר מפרי הארץ – מותר, אך מגידולי קרקע – אסור.
תשובה – הם מתרבים מהלחלוחית שבארץ ("גדלים בקרקע") – וזה מספיק לנדרים,
אך לא יונקים מתוך הארץ (וזאת כוונת המשנה והברייתא).
B. דברים שהתקלקלו (לא לגמרי) -
הברכה: לת"ק – שהכל, ר"י – במין קללה – כלום.
דוגמאות – בברייתא – פת שעפשה, יין שהכרים, תבשיל שעיבר צורתו,
במשנה – חומץ, גובאי, נובלות.
מה זה נובלות?
| הסבר ראשון - | בשמש | ברוח |
| קושיות: 1. לר"י כיון שזה "מין קללה לא מברכים כלל. למה מין קללה? | מובן | לא מובן |
| 2. מקשים על ת"ק – למה לא מברכים את הברכה המקורית | מובן | לא מובן |
| הסבר שני – אצלנו – אין מחלוקת: | אצלנו לפי כולם זה בשמש |
|
| המחלוקת ב"נובלות תמרה" (נחשבים "קלים שבדמאי" ופטורים). | בשמש | ברוח |
| קושיות: 1. מדויק שבוודאי טבל - חייבים | מובן | לא מובן, הרי זה הפקר? |
| 2. למה אצלנו כתוב "נובלות" ושם "נובלות תמרה"? | קשיא | מובן - |

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.











