ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
זמן קצר אחר כך, נפגשו חותנו של ה'אבני נזר', הלא הוא הרבי מקוצק ואביו – רבי זאב נחום. פנה הרבי מקוצק לרבי זאב נחום ואמר לו – אמור לבנך, שלא ימשיך בדרך החדשה שסיגל לו בלימוד, כי בדרך זו יהפוך לעם הארץ. על האדם לעמול בכוחות עצמו על לימודו, ועמל זה מפתח את כוחותיו והוא קונה אותם בקניין אמיתי.
בפרשתינו אנו קוראים על המאבק המופלא בין אבינו יעקב לאיש המסתורי, שאורב לו בחשכת הליל בפתחו של מעבר יבוק. כבר מפשט הפסוקים עולה שהאיש אינו בריון בעלמא, והמאבק אינו ככל המאבקים, כי אם מאבק רוחני המסתיים בברכה ובקריאת שם ליעקב, וממילא אך מתבקשת ההבנה שהאיש הוא מלאך.
ומכאן הפירוש המקובל, שהאיש הוא שרו של עשיו, והמאבק הרוחני הלילי מקדים את ההתמודדות המעשית שמתרחשת ביום שאחריו. אולם, פירוש מפתיע נאמר בפרקי דרבי אליעזר. וכך אומר המדרש:
"עמד יעקב, והיה מתפלל לפני ה' ואמר: רבון כל העולמים, לא כך אמרת לי שוב אל ארץ אבותיך... ואהיה עמך, והלא עשו הרשע בא להרגני? מה עשה הקב"ה, שלח לו מלאך להושיעו להצילו מיד עשו, ונראה לו כאיש שנאמר: ויאבק איש עמו... כיוון שעלה עמוד השחר, אמר לו המלאך שלחני, שהגיע עת עמידתי לשרת לומר לפני הקב"ה שירה, ולא רצה לשולחו. מה עשה המלאך? התחיל לשורר מן הארץ...".
אם כן לפי המדרש הזה, המלאך אינו שרו של עשיו, כי אם המלאך השומר ומגן על יעקב, שרם של ישראל. וממילא, עולה השאלה מאליה – מדוע נאבק יעקב עם המלאך שבא לשומרו?
יתר על כן, המדרש ממשיך ומספר על המשך העימות – "רצה להתגבר עם המלאך, והפילו לארץ. מה עשה המלאך? אחז בגיד הנשה ועשה כחלב המת...". מדוע יעקב מנסה להפיל לארץ את מי שרוצה לשומרו.
אולי התשובה נעוצה בסיפור בו פתחנו. המאבק מתרחש בפתח כניסתו של יעקב לארץ ישראל. עניינה של ארץ ישראל, ארץ השראת השכינה, שאנו נדרשים בה לעבוד מהארץ, בכוחות הארציים – המעשיים, ועימם לצמוח. אם יבוא מלאך ויעשה ליעקב את העבודה, הוא לא יבנה את כוחותיו ולא יצמח.
לכן יעקב נאבק עם המלאך – הכוחות הרוחניים שלו, ומלמד אותם שלא יברחו מהארץ לשמיים, ובמילים אחרות – לא יתפשו ניסים, ויחמקו מההתמודדות והעבודה המעשית. יעקב מכריח את המלאך לומר את שירתו הרוחנית מהארץ, ואכן זו מעלה גדולה שאפילו העליונים מתענגים עליה.
אמת, דרך זו היא מורכבת וקשה, ויעקב מחפש את גבולותיה, עד כדי כך שהוא מנסה להפיל את המלאך לארץ, ובזה הוא נבלם, ואף נפגע בגיד הנשה. אך באופן כללי, זו הדרך שה יעקב גובר על עשיו ומופיע את שם ה' בארץ.
בימים אלה, עברנו בארצנו התמודדויות לא פשוטות. אך עלינו לזכור שהתמודדויות אלה באות להצמיחנו, ועם ישראל בונה בהם אט אט את כוחותיו המעשיים והרוחניים בשחמות, עד אשר תזרח לנו שמש הגאולה, שמש צדקה ומרפא בכנפיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
