ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
זמן קצר אחר כך, נפגשו חותנו של ה'אבני נזר', הלא הוא הרבי מקוצק ואביו – רבי זאב נחום. פנה הרבי מקוצק לרבי זאב נחום ואמר לו – אמור לבנך, שלא ימשיך בדרך החדשה שסיגל לו בלימוד, כי בדרך זו יהפוך לעם הארץ. על האדם לעמול בכוחות עצמו על לימודו, ועמל זה מפתח את כוחותיו והוא קונה אותם בקניין אמיתי.
בפרשתינו אנו קוראים על המאבק המופלא בין אבינו יעקב לאיש המסתורי, שאורב לו בחשכת הליל בפתחו של מעבר יבוק. כבר מפשט הפסוקים עולה שהאיש אינו בריון בעלמא, והמאבק אינו ככל המאבקים, כי אם מאבק רוחני המסתיים בברכה ובקריאת שם ליעקב, וממילא אך מתבקשת ההבנה שהאיש הוא מלאך.
ומכאן הפירוש המקובל, שהאיש הוא שרו של עשיו, והמאבק הרוחני הלילי מקדים את ההתמודדות המעשית שמתרחשת ביום שאחריו. אולם, פירוש מפתיע נאמר בפרקי דרבי אליעזר. וכך אומר המדרש:
"עמד יעקב, והיה מתפלל לפני ה' ואמר: רבון כל העולמים, לא כך אמרת לי שוב אל ארץ אבותיך... ואהיה עמך, והלא עשו הרשע בא להרגני? מה עשה הקב"ה, שלח לו מלאך להושיעו להצילו מיד עשו, ונראה לו כאיש שנאמר: ויאבק איש עמו... כיוון שעלה עמוד השחר, אמר לו המלאך שלחני, שהגיע עת עמידתי לשרת לומר לפני הקב"ה שירה, ולא רצה לשולחו. מה עשה המלאך? התחיל לשורר מן הארץ...".
אם כן לפי המדרש הזה, המלאך אינו שרו של עשיו, כי אם המלאך השומר ומגן על יעקב, שרם של ישראל. וממילא, עולה השאלה מאליה – מדוע נאבק יעקב עם המלאך שבא לשומרו?
יתר על כן, המדרש ממשיך ומספר על המשך העימות – "רצה להתגבר עם המלאך, והפילו לארץ. מה עשה המלאך? אחז בגיד הנשה ועשה כחלב המת...". מדוע יעקב מנסה להפיל לארץ את מי שרוצה לשומרו.
אולי התשובה נעוצה בסיפור בו פתחנו. המאבק מתרחש בפתח כניסתו של יעקב לארץ ישראל. עניינה של ארץ ישראל, ארץ השראת השכינה, שאנו נדרשים בה לעבוד מהארץ, בכוחות הארציים – המעשיים, ועימם לצמוח. אם יבוא מלאך ויעשה ליעקב את העבודה, הוא לא יבנה את כוחותיו ולא יצמח.
לכן יעקב נאבק עם המלאך – הכוחות הרוחניים שלו, ומלמד אותם שלא יברחו מהארץ לשמיים, ובמילים אחרות – לא יתפשו ניסים, ויחמקו מההתמודדות והעבודה המעשית. יעקב מכריח את המלאך לומר את שירתו הרוחנית מהארץ, ואכן זו מעלה גדולה שאפילו העליונים מתענגים עליה.
אמת, דרך זו היא מורכבת וקשה, ויעקב מחפש את גבולותיה, עד כדי כך שהוא מנסה להפיל את המלאך לארץ, ובזה הוא נבלם, ואף נפגע בגיד הנשה. אך באופן כללי, זו הדרך שה יעקב גובר על עשיו ומופיע את שם ה' בארץ.
בימים אלה, עברנו בארצנו התמודדויות לא פשוטות. אך עלינו לזכור שהתמודדויות אלה באות להצמיחנו, ועם ישראל בונה בהם אט אט את כוחותיו המעשיים והרוחניים בשחמות, עד אשר תזרח לנו שמש הגאולה, שמש צדקה ומרפא בכנפיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
