ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- תורה בכותרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
האם אכן מדובר במזג אוויר נאה?
במקורות שבהמשך הבאנו מספר התייחסויות לענין.
הכוונה ללימוד המקורות
1. מעיון במקור מספר 1, ניתן ללמוד שחז"ל בהחלט עמדו על הקושי הפיזי שבגשמים, והכהן הגדול אף מתפלל על כך תפילה מיוחדת ביום הכיפורים בקודש הקודשים.
2. יתירא מזו, חז"ל, במקור מספר 2, אף מפרשים את "בעיית הגשם" כחלק מ"פסוק" בספר בן סירא.
3. מכיוון שביתו של העני נמוך, הרי שיורדים גשמים מכל הגגות הגבוהים לגגו...
4. ובכל זאת, למרות המודעות של הקושי, היחס לגשמים בכלל הוא יחס חיובי מאוד. הגשמים הם סימן לברכה גדולה כמובא במקור מספר 3.
5. אך במקור מספר 4 אנו רואים שלפעמים הגשמים אינם סימן לברכה.
6. יתירא מזו, במקור מספר 5 אנו רואים שהתורה אף משבחת את ארץ ישראל בך שיש בה תלות בגשם.
7. התורה משבחת את ארץ ישראל בך שהיא, שלא כמו מצרים, תלויה במים משמיים. במצריים הנילוס עולה ומשקה את הארץ, ואין כמעט תלות בגשמים, כמו שניתן לראות במקור מספר 6.
8. הנביא זכריה מציין את עונשם של הגויים, לעתיד לבוא, שלא יבואו בסוכות לירושלים והוא מבדיל בין מצרים לשאר הארצות. בשאר הארצות העונש הוא שהוא ירד גשם, ובמצרים העונש הוא מגיפה. וזאת בשל העובדה שמצריים לא תלויה בגשם.
מדוע אם כן מונה התורה את הדבר כשבח לארץ ישראל? האם אין ברכה בכך שתמיד יש מים ואין תלות בגשם?
לסיכום נראה שהתשובה טמונה בקללתו ברכתו של הנחש. הקב"ה מקלל את הנחש " ...ועפר תאכל כל ימי חייך", ומסבירים שקללתו היתה שהוא לא יצטרך את הקב"ה. הנחש נידון לנידוי מוחלט מהקב"ה ואין לו אפילו צורך להתפלל על מזונו.
מזונו אומנם מצוי תמיד, אבל קשר עם ה' אין לו.
זוהי גם הברכה של התלות בגשם, עם ישראל חי בארץ שבה יש תלות מוחלטת במים משמים, שנה אחת שחונה וכבר אנו מרגישים זאת, ושנה אחת גשומה, וכולנו מרגישים בשינוי. התלות בגשם מייצגת את ההשגחה הישירה של הקב"ה על ארץ ישראל ועל עמו החי בה.
אמור מעתה- "מזג אוויר נאה", יום של גשם וברכת שמיים (בחורף, כמובן)... "מזג אוויר נורא"- יום של שמש באמצע החורף. למרות שלימדוני החקלאים במושבנו שיש צורך גם בימי שמש בחורף, הנותנים לגשם זמן להיספג, ולשיכבה העליונה של הקרקע להתקשות וליצור זרימות בפעם הבאה.
הלכך התפלל לגשם, ולמעט ימי שמש, כברכת ה' לעמו, "למטר השמיים תשתה מים".
מקורות :
1. תלמוד בבלי מסכת יומא דף נג עמוד ב.
ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון. מאי מצלי? רבא בר רב אדא ורבין בר רב אדא, תרוייהו משמיה דרב אמרי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא שנה זו גשומה ושחונה. - שחונה מעליותא היא? - אלא אימא: אם שחונה - תהא גשומה. רב אחא בריה דרבא מסיים בה משמיה דרב יהודה: לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה, ולא יהיו עמך ישראל צריכין לפרנס זה מזה, ולא תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים . רבי חנינא בן דוסא הוה קא אזיל באורחא, שדא מטרא עליה. אמר: רבונו של עולם, כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער? פסק מיטרא. כי אתא לביתיה אמר: רבונו של עולם, כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת. אתא מיטרא. אמר רבי יוסף: מאי אהניא ליה צלותיה דכהן גדול.
(תרגום מהיר וחופשי: "הכהן הגדול היה מתפלל תפילה קצרה בדרך יציאתו מקודש הקודשים. "יה"ר מלפניך ה' אלוקינו שתהא שנה זו, אם שחונה תהא גשומה" רב אחא היה מסיים משם רבי יהודה שהכהן היה מתפלל שלא יעבור השלטון מבית יהודה, ולא תיכנס לפניך תפילת עוברי דרכים (שמתפללים שיפסיק הגשם). רבי חנינא בן דוסא היה מהלך בדרך והפריע לו הגשם והתפלל שיפסיק הגשם: "כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער?" והפסיק הגשם, כשהגיע לביתו התפלל שיחזור: "כל העולם בצער וחנינא בנחת?" וחזר הגשם. ועל זה אמר רבי יוסף, שלא הועילה תפילתו של כהן גדול כנגד רבי חנינא).
2. תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קמו עמוד א'
"ואמר ר' יהושע בן לוי: כל ימי עני רעים - והא איכא שבתות וימים טובים! כדשמואל, דאמר שמואל: שנוי וסת תחלת חולי. כתיב בספר בן סירא: כל ימי עני רעים, בן סירא אומר: אף לילות, בשפל גגים גגו - ממטר גגים לגגו, ברום הרים כרמו - מעפר כרמו לכרמים".
3. מסכת תענית דף ז עמוד א' ועמוד ב'
אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, שנאמר (דברים ל"ב) יערף כמטר לקחי, ואין לקח אלא תורה, שנאמר (משלי ד') כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו. רבא אמר: יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר יערף כמטר לקחי מי נתלה במי - הוי אומר: קטן נתלה בגדול.... אמר רבי חמא ברבי חנינא: גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים וארץ, שנאמר (ישעיהו מ"ה) הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו. בראתים לא נאמר, אלא בראתיו. אמר רב אושעיא: גדול יום הגשמים, שאפילו ישועה פרה ורבה בו, שנאמר תפתח ארץ ויפרו ישע. אמר רבי תנחום בר חנילאי: אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עונותיהן של ישראל, שנאמר (תהלים פ"ה) רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה.
4. מסכת תענית דף ז עמוד א' ועמוד ב'
אמר רבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו: אין הגשמים נעצרין אלא אם כן נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה, שנאמר (איוב כ"ד) ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו. אמר ליה זעירי מדיהבת לרבינא: אתון מהכא מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה (דברים י"א) ועצר את השמים ואבדתם מהרה. אמר רב חסדא: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות, שנאמר ציה גם חם יגזלו מימי שלג.
5. דברים פרק יא
(ט) וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: ס
(י) כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק:
(יא) וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם:
6. זכריה פרק יד
(יז) וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם:
(יח) וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
