ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מב: במשנה – מד. במשנה)
אין כלי ניטל אלא לדבר שאינו ניטל, מבטל כלי מהיכנו
א. השמן בנר מוקצה
למה? הוקצה להדלקה, וכי אם יקח יכבה.
למי? לר"י תמיד, לר"ש (תוס') – כל עוד דולק (משנה הבאה)).
לכן:
a. מותר השמן: לר"י – אסור, לר"ש – מותר (מד. למעלה).
b. אסור לשים כלי בשבת לאסוף השמן.
ב. סיבת האיסור לשים כלי:
- רב חסדא לפי רבה - אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל, ולהצלה מצויה – מותר.
(זה לרש"י. לתוס' – טורח (אסור גם לדבר הניטל), ולהצלה מצויה מותר). - רב חסדא לרב יוסף – מבטל כלי מהיכנו.
(רש"י כאן – בונה, רש"י קנד: - סותר). - רב יצחק – אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל, וגם בהצלה מצויה אסור.
נפקא מינות וקושיות:
|
| רב חסדא |
| ||
|
| רבה | רב יוסף | רב יצחק | |
| לשים כלי לקבל ביצת תרנגולת במדרון | אסור | אסור | אסור | |
| לשים כלי לכסות הביצה | מותר | מותר | אסור | |
| מקרים שבהם מותר: |
| |||
| מביא כלי להציל הטבל. | בחביות חדשות שמצוי שנשברות | טבל נחשב מוכן (כי אם עבר ותיקנו מותר. רשב"א, זה מוקצה, אבל חלש ואינו "מבטל כלי"). | נטל את הכלי בהיתר (לצורך מקומו), ואז כבר מותר להמשיך לטלטל | בחלק מהם אפשר לפרש כרב יוסף שמדובר בדבר ראוי |
| כלי תחת הנר לקבל ניצוצות | ניצוצות זה דבר מצוי | ניצוצות לא נחשבות | ||
| כופין קערה על הנר שלא ידליק את הגג | בבית נמוך, שזה מצוי | (מובן) | ||
| סומכים קורה שנשברה בספסל | בקורה חדשה שמצוי שנשברת | הקורות רופפות, ויכול לקחתם | ||
| כלי לקבל הדלף | בבית חדש שמצוי הדלף | הדלף אינו מוקצה (בדלף הראוי לשתייה) | ||
| לשים כלי בשביל האפרוחים |
| כיון שיורדים לבד מיד, אינו מבטל הכלי (אא"כ היו שם כל ביה"ש) תוס' – אפילו למי שסובר יש מוקצה לחצי שבת. | ||
| פורסין מחצלות על אבנים |
|
| באבנים ראויות (עם חוד, ראויות לבית הכסא) | |
| פורסין מחצלות על כוורת מפני החמה/גשם |
|
| הכוורת ראויה (יש בה דבש). 1. בהתכוון מלפני שבת לאכול את הדבש שבשתי חלות הדבש המרכזיות). 2. רב אשי – מדובר בניסן ותשרי, שיש דבש, ויש גם חום וגם גשם. | |
(מג: באמצע)
ג. חיזוק לרב יצחק – שלא מטלטלין בשביל מוקצה
רב הונא (ע"פ רב שמואל ב"י) – עושים מחיצה למת רק על ידי שעושים אותה קודם לחי, ואגב זה למת.
ד. אגב זה, טלטול מת המוטל בחמה
- על ידי כיכר או תינוק – מותר.
- על ידי טלטול מן הצד (ממיטה למיטה): ר"י-שמואל – מותר, רב חנינא ב"ש – אסור.
לימא כתנאי:
האם מצילים מת מפני הדליקה: ת"ק – לא, ר"י בן לקיש – כן.
אם יש תינוק או כיכר – ודאי מותר.
אלא שהמחלוקת כשאין, ונחלקו אם מותר לטלטל מן הצד.
דחייה – יתכן שלכו"ע אסור מן הצד, ור"י ב"ל התיר כי בהול על מתו, ואם לא אז יכבה את אש (מה שאין כן במוטל בחמה).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













