ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יוסף מתקן את חוש הראיה. "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין". "אני מזרעו של יוסף, שלא שולט בהם עין הרע".
חוש הראיה הוא גם החוש של חנוכה. בכל חג מקיימים אנו מצווה בחוש אחר – שומעים קול שופר בראש השנה, אוכלים מצה בפסח, ורואים את הנרות בחנוכה. "הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד". (לפיכך, נר חנוכה היא המצווה היחידה שאפשר לברך עליה בראייה בלבד. אדם שלא הדליק, במצבים מסוימים יכול לברך על ראיית הנרות את ברכת על הניסים – שו"ע או"ח תרעו, ג). ויש מגדולי ישראל שהיו מקפידים להתבונן זמן רב באור נרות חנוכה, לקיים כפשוטו את הביטוי – 'לראותם'. וכך כתב אחד מגדולי החסידות – "מצוות נר חנוכה הייתה חביבה עלי מאוד... והתענגתי לשבת בחדר שבו הנרות, לראותם ולהסתכל בהם בכל רגע... והייתי שש ושמח בהם הרבה".
כמה מאפיינים מיוחדים יש לראיה מבין כל החושים. ראשית - הראיה היא החוש המגיע למרחקים הגדולים ביותר. אנו טועמים וממששים רק עצמים הצמודים לגופינו, מריחים למרחק מסוים, שומעים רעמים ממרחק גדול, אך רואים כוכבים וגרמי שמיים. אין איש המסוגל לשמוע או להריח את הכוכבים, אך כולנו רואים אותם.
לפיכך, בשפה העברית השימוש בביטויים של חוש הראיה, מבטאים מרחק וחזון (מילה מתחום הראיה – לחזות, לראות) עתידי. כך ביאר רש"י (בראשית מא, כו) את השינוי בביטוייו של יוסף בהקשר לפתרון חלומותיו של פרעה – "בשבע שנים הטובות נאמר: ' הגיד לפרעה', לפי שהיה סמוך. ובשבע שני רעב נאמר: ' הראה את פרעה', לפי שהיה הדבר מופלג ורחוק נופל בו לשון מראה. "מרחוק, ה' נראה לי...".
שנית – הסכימו גדולי ישראל שהראיה והשמיעה הם החושים הרוחניים ביותר, שהרי עימם אנו קולטים רעיונות ועניינים רוחניים. (כדי ללמוד - האדם מתבונן או שומע, ולא מריח או טועם). ובכל זאת העיר הרשב"ץ על הבדל ביניהם – "חוש הראות הוא הנכבד בחושים, אבל הוא משיג רק גשם, ואילו השמיעה היא לדברי תורה...". בדרך כלל אנו רואים עצמים גשמיים (ולא ניכנס כאן להגדרה מהו אור, שהיא אולי חריגה מעיקרון זה), ושומעים קולות שהם רוחניים (גלי קול).
לעומת זאת בדרך קליטת המראות והקולות הדברים מתהפכים– איננו יכולים לקלוט מראה דרך עצם גשמי, שהרי אם יהיה מחסום גשמי החוצץ בין העין לעצם מסויים, לא נראה אותו. אולם, אפשר לקלוט קולות גם דרך עצמים גשמיים, שהרי האוויר אינו מוליך הקולות היחיד, כי אם גם האדמה, המים ועוד.
נמצאנו אומרים, שחוש הראיה מתרגם גשמיות לרוחניות, ואילו חוש השמיעה מתרגם רוחניות לגשמיות.
יוסף ה'רואה' הגדול, התגלגל למקומות הרחוקים והחשוכים ביותר, ללב טומאת מצריים, ומרחוק תרגם גשמיות לרוחניות והעלה את החומריות. חנוכה הוא החג והניצחון האחרון בטרם יצאנו מהארץ הקדושה לגלות המרה והארוכה. מאז חיזק אותנו חג זה, והזכיר לנו בלב הגלות והחושך, שביכולתנו להעלות ולהאיר במקומות הרחוקים והחומרניים.
לכן, בחג זה אנו מדליקים אש, המתרגמת חומר לרוח – אור וחום. ואנו מניחים את הנרות על פתחי הבתים, למטה מעשרה טפחים, ומפרסמים את הנס והרוחניות למקומות הנמוכים והרחוקים ביותר.
חנוכה שמח! אור בכל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
