ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יוסף מתקן את חוש הראיה. "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין". "אני מזרעו של יוסף, שלא שולט בהם עין הרע".
חוש הראיה הוא גם החוש של חנוכה. בכל חג מקיימים אנו מצווה בחוש אחר – שומעים קול שופר בראש השנה, אוכלים מצה בפסח, ורואים את הנרות בחנוכה. "הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד". (לפיכך, נר חנוכה היא המצווה היחידה שאפשר לברך עליה בראייה בלבד. אדם שלא הדליק, במצבים מסוימים יכול לברך על ראיית הנרות את ברכת על הניסים – שו"ע או"ח תרעו, ג). ויש מגדולי ישראל שהיו מקפידים להתבונן זמן רב באור נרות חנוכה, לקיים כפשוטו את הביטוי – 'לראותם'. וכך כתב אחד מגדולי החסידות – "מצוות נר חנוכה הייתה חביבה עלי מאוד... והתענגתי לשבת בחדר שבו הנרות, לראותם ולהסתכל בהם בכל רגע... והייתי שש ושמח בהם הרבה".
כמה מאפיינים מיוחדים יש לראיה מבין כל החושים. ראשית - הראיה היא החוש המגיע למרחקים הגדולים ביותר. אנו טועמים וממששים רק עצמים הצמודים לגופינו, מריחים למרחק מסוים, שומעים רעמים ממרחק גדול, אך רואים כוכבים וגרמי שמיים. אין איש המסוגל לשמוע או להריח את הכוכבים, אך כולנו רואים אותם.
לפיכך, בשפה העברית השימוש בביטויים של חוש הראיה, מבטאים מרחק וחזון (מילה מתחום הראיה – לחזות, לראות) עתידי. כך ביאר רש"י (בראשית מא, כו) את השינוי בביטוייו של יוסף בהקשר לפתרון חלומותיו של פרעה – "בשבע שנים הטובות נאמר: ' הגיד לפרעה', לפי שהיה סמוך. ובשבע שני רעב נאמר: ' הראה את פרעה', לפי שהיה הדבר מופלג ורחוק נופל בו לשון מראה. "מרחוק, ה' נראה לי...".
שנית – הסכימו גדולי ישראל שהראיה והשמיעה הם החושים הרוחניים ביותר, שהרי עימם אנו קולטים רעיונות ועניינים רוחניים. (כדי ללמוד - האדם מתבונן או שומע, ולא מריח או טועם). ובכל זאת העיר הרשב"ץ על הבדל ביניהם – "חוש הראות הוא הנכבד בחושים, אבל הוא משיג רק גשם, ואילו השמיעה היא לדברי תורה...". בדרך כלל אנו רואים עצמים גשמיים (ולא ניכנס כאן להגדרה מהו אור, שהיא אולי חריגה מעיקרון זה), ושומעים קולות שהם רוחניים (גלי קול).
לעומת זאת בדרך קליטת המראות והקולות הדברים מתהפכים– איננו יכולים לקלוט מראה דרך עצם גשמי, שהרי אם יהיה מחסום גשמי החוצץ בין העין לעצם מסויים, לא נראה אותו. אולם, אפשר לקלוט קולות גם דרך עצמים גשמיים, שהרי האוויר אינו מוליך הקולות היחיד, כי אם גם האדמה, המים ועוד.
נמצאנו אומרים, שחוש הראיה מתרגם גשמיות לרוחניות, ואילו חוש השמיעה מתרגם רוחניות לגשמיות.
יוסף ה'רואה' הגדול, התגלגל למקומות הרחוקים והחשוכים ביותר, ללב טומאת מצריים, ומרחוק תרגם גשמיות לרוחניות והעלה את החומריות. חנוכה הוא החג והניצחון האחרון בטרם יצאנו מהארץ הקדושה לגלות המרה והארוכה. מאז חיזק אותנו חג זה, והזכיר לנו בלב הגלות והחושך, שביכולתנו להעלות ולהאיר במקומות הרחוקים והחומרניים.
לכן, בחג זה אנו מדליקים אש, המתרגמת חומר לרוח – אור וחום. ואנו מניחים את הנרות על פתחי הבתים, למטה מעשרה טפחים, ומפרסמים את הנס והרוחניות למקומות הנמוכים והרחוקים ביותר.
חנוכה שמח! אור בכל!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















