ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
א. השמלות פעמיים בפרשה מופיעות.
בסמוך, פסוק ליד פסוק הן באות.
בראשון, משמשות למשארותם הצרורות,
ושאולות משכנות – השמלות האחרות.
ב. שתי מצוות משמשות כאותות,
האחת במצריים והאחרת לדורות.
למי ולמה הן אות וסימן,
ומה המקום שנקבע לנתינתן?
האם זכורות לכם עוד שתי אותות,
אף הן מצוות, מהיותר חשובות?
ג. ששה-עשר פסוקים רצופים
כולם בתפילת ימות-החול מופיעים.
אותם בציבור קוראים
לא רק בשבת אלא גם באחד מהמועדים.
פסוקים אלו לא רק בתורה כתובים,
אלא בכל יום-חול על גופנו מונחים.
*
גם בפרשה הבאה פסוקים רבים ורצופים,
אף הם בתפילה, כל יום נאמרים.
וגם הם בציבור נקראים
באחד מימי המועדים האחרים.
ד. פרשיות הסדרה בפסח עוסקות,
אך בפרשה נמצא גם את סוכות.
העובדה שמצות-פסח בסוכות נאפות,
את החידה והתמיהה עשויה להרבות.
ה. שתי מילים: "ובשאר ארצות"
לפסוק בפרשתנו - בתרגום השבעים נוספות.
זאת, כדי לפתור שאלה וסתירה,
שלמנין שנות הישיבה והשהות קשורה.
(לרוצים להעמיק בסוגיה,
זו במגילה בדף ט' מצויה).
ו. דבר בפרשתנו ארע,
"וכמוהו עוד לא היה" וקרה.
וכן בעתיד -
"כמוהו לא יוסיף".
זאת, פעמיים בסדרה,
ודומה לו גם בפרשה שעברה.
שם בלא החלק השני הנוגע לקביעה,
על שבעתיד תצומצם הפגיעה.
ז. בשם הסדרה נרמז ונחבא
על כמה מה"עשר" מסופר בה.
*
בכל אחת ממכות הסדרה
אפילה וחשכה בה שררה.
אחת - כל כולה
חשכה ואפילה.
אחרת בעת חשכה גמורה -
בחצות-ליל התרחשה הצרה.
והנה מעיון בכתוב מתברר
שגם בראשונה - חושך שורר.
ועוד בפרשה הבאה
גם כן חשכה מופיעה.
אף זאת, כתפאורה למכה נכבדה
שאת צבא מצריים מכלה ומשמידה.
ח. מי הוא שמבקש ברכה בפרשה
ומה תוכנה של זו המבוקשה?
ט. למי חלקו גדולה וכבוד
ומדוע בעיני רבים גדל מאוד?
י. במה נתייחדה פרשתנו זאת,
על כך מדברי רש"י נוכל ללמוד.
הכוונה לרש"י בתחילת התורה,
המעלה שאלה שלפרשתנו קשורה.
י"א. בפרשתנו, מצוות רבות מנויות,
מהן גם מצוות יומיומיות.
ערוך רשימה של כ"מנין" מצוות,
שבימינו, גם כן, נוהגות.
ציין בכל מצווה את זמנה,
האם בפסח, או בכל ימות השנה.
י"ב. כנגד ארבעה בנים דברה תורה
כולם נזכרים (ברש"י) אצלנו בסדרה.
שאלת החכם ב"ואתחנן" נזכרה
ובכל השאר – פרשתנו דברה.
א- מצא את מקום שאלת הרשע,
והיכן תשובתו אצלנו בפרשה?
ב- מיהו מהארבעה הבן הטפש?
זאת ברש"י עיין ובקש.
ג- ועוד בדוק את השאלות והתשובות,
וראה כמה מהן דווקא לפסח מתייחסות.
תשובות
א. (י"ב, ל"ד-ל"ה).
ב. נתינת הדם על המזוזות והמשקוף "והיה הדם לכם לאות על הבתים" (י"ב, י"ג), והנחת תפילין על היד ועל הראש "והיה לך לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך" (יג, ט').
מילה (בראשית י"ז, י"א) ושבת (שמות ל"א, י"ג).
ג. פרשיות 'קדש לי' ו'כי יביאך' (י"ג, א'-ט"ז) כתובות בתפילין ונקראות ביום שלישי של פסח. שירת הים, נקראת בשביעי של פסח.
ד. "ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה... ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים" (י"ב, ל"ז-ל"ט). ועיין רמב"ן ופרשנים שם.
ה. בפסוק "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלושים שנה וארבע מאות שנה" (י"ב, מ') הוסיפו בתרגום השבעים שנכתב לתלמי המלך 'אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות שלושים שנה וארבע מאות שנה', בגלל שבנ"י לא ישבו במצרים ארבע מאות ושלושים שנה, והמניין הוא מברית בין הבתרים. ועיין רש"י על הפסוק ובמגילה.
ו. במכת ארבה (י', י"ד), ובמכת בכורות (י"א, ו'). ובפרשה שעברה במכת ברד (ט', י"ח).
ז. 'בא' בגימטריה 3 כשלושת המכות שסופרות בה.
מכת חושך, מכת בכורות בחצות הלילה, במכת ארבה נאמר "ויכס את עין הארץ ותחשך הארץ". לפני קריעת ים סוף נאמר "ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה" (י"ד, כ').
ח. לאחר מכת בכורות פרעה מבקש ממשה שילכו ממצרים "וברכתם גם אותי" (י"ב, ל"ב). רש"י שם כותב שביקש "התפללו עלי שלא אמות שאני בכור".
ט. "גם האיש משה גדול מאוד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם" (י"א, ג')
י. בפרשה יש את המצווה הראשונה שנצטוו ישראל- 'החודש הזה לכם' (רש"י בראשית א',א').
י"א. בפסח- מצות השבתת החמץ, מצות אכילת מצה, שלא ימצא חמץ ברשותינו בפסח, שלא לאכול מכל דבר שיש בו חמץ, שלא לאכול חמץ בפסח, שלא יראה לנו חמץ בפסח, מצות סיפור יציאת מצרים.
כל השנה- מצות קידוש הבכורות, מצות פדיון פטר חמור, מצות עריפת פטר חמור. (ע"פ ספר החינוך)
י"ב. א- "והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם" (י"ב, כ"ו)
ב- הבן התם. "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת" (י"ג, י"ד), וברש"י 'זה תינוק
טפש שאינו יודע להעמיק שאלתו וסותם ושואל מה זאת'.
ג- שאלת הרשע ושאינו יודע לשאול (י"ג, ח') כתובים בענייני פסח, ושאלות התם והחכם (דברים ו', כ') כתובים בעניינים אחרים.
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א, בשנת תשמ"ד בעת היותו רב קיבוץ כפר עציון.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
