ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לבניית הארון מספר מטרות.
הראשונה - לשמש ככלי לשמירת הָעֵדֻת (ספר התורה-רש"י, הלוחות- אבו עזרא ורשב"ם) כמפורש בכתוב:
"וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ" (שמות כ"ה טז).
(כדאי לעיין במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות לרמב"ם ובהשגות הרמב"ן למצות עשה לג).
השניה - לשמש כבסיס לכפורת ולכרובים כמפורש בכתוב:
"וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה" (שם, שם כא).
השלישית - לשמש כמקום התוועדות עם השכינה להמשך קבלת התורה. וז"ל הכתוב:
"וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם, שם כב).
כל המטרות הללו מושגות כאשר הארון נמצא במקום הפנימי ביותר בקודש הקודשים מאחורי הפרוכת.
לבניית הארון גם מטרה נוספת, שלכאורה, רחוקה ומנוגדת לתפקידים המתוארים בפרשה. בספר במדבר בפרשיה קטנה - הקובעת ספר לעצמה - מופרדת באמצעות "נונים הפוכים", מובא:
"וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ" (י' לה).
לפי פסוקים אלה, הארון הוא היוצא לפני העם במלחמה. נוכחות השכינה במחנה ישראל היא היא המביאה את הניצחון בשדה הקרב. (במסגרת קצרה זו לא נכנס לדיון כמה ארונות היו). כדי להשיג מטרה זו על הארון להיות בחוץ, עם החיילים ולוחמי יחידות חוד החנית. במאמר מוסגר נציין כי גם עמוד הענן מופיע בשתי הופעות, מצד אחד: "כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת" (ויקרא ט"ז ב) ומצד שני:
"וַיקֹוָק הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ" (שמות י"ג כא).
בעקבות כך שחלק מנושאי הארון אינם מוכנים לצאת ולהוביל בשדה הקרב, עולה לדיון שוב וביתר שאת שאלת ה"שוויון בנטל".
על מנת להשיג את בנין המשכן במלוא הדרו: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כ"ה ח), יש צורך בקודש קדשים עם ארון המכיל את מורשתו הרוחנית של עם ישראל בתוכו.
כדי שקודש קדשים זה יהיה המרכז של כל העם, על עולם הישיבות להפנים את המסר שהחובה והזכות לצאת לפני המחנה, גם בזמן מלחמה, מוטלות על שכם כולם ובמיוחד על כתפי מי שהתנדב לשאת את הארון.
(אין צורך לדון בחובת הגיוס של מי שאינו מסוגל לשבת וללמוד, בבחינת והגית בו יומם ולילה, מי שלא יעסוק מיוזמתו בהקמת מסגרות גיוס המתאימות לאורח חייהם, עלול לגרום לפגיעה משמעותית בעולם התורה כולו).
הבה נאחל לכל עם ישראל כי מנהיגיו ימצאו את המתווה,
לטובת כלל הציבור, שיבטיח שותפות אמת בין כל חלקיו
וגם את השכנת השכינה בפנים ובחוץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
