ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
ראיות לשיטת שמואל:
- A.ברייתא שלא נחלקו בזיתים אלא רק בתותים ורימונים.
[דין סתם:
בברייתא אומר ר"י שסתם = משקים ואסור.
והתנן - סלי זיתים וענבים, משקים היוצאים מהם לרצון – מכשירים לקבל טומאה, שלא לרצון (סתם) – לא מכשירים.
אז כש"כ לענייננו שסתם תותים = שלא לרצון, ואין חשש סחיטה.
דחייה:
- 1.שם: לרצון = סתם, שלא לרצון = גילוי דעת שלילי.
- 2.שם מדובר בסל שמה שיוצא נוזל לקרקע, לכן יש יותר נטייה ל"שלא לרצון".
(קמד. 1-)
- B.ברייתא שלא נחלקו בשאר פירות:
הברייתא מוסיפה קולא, שבשאר פירות, לא רק שהמשקין שיצאו מעצמם מותרים, אלא מותר לסחוט לכתחילה פירות שאינן בני סחיטה.
(קמד: רבע)
באותה ברייתא:
עוזרדין – מותר,
רימונים – אסור, שהרי הם כן בני סחיטה, הראיה שבית מנשיא סוחטים רימונים ביום חול.
[ר"נ – הלכה כבית מנשיא, כלומר אכן אסור לסחוט רימונים כי הם "בני סחיטה"].
האם בית מנשיא הם רוב העולם?
תשובה
- 1.אכן מספיק קצת אנשים כדי להגדיר אותם כבני סחיטה.
הראיה ממשנה בכלאיים - לר"א, המקיים קוצים בכרם קידש (כלאי הכרם), אפילו שרוב העולם לא מקיים קוצים, בערביא מקיימים (וחכמים חולקים).
דחייה –
- a.תוס' – זה רק לר"א ולא לרבנן.
- b.ערביא זה מקום שלם, לא רק משפחה אחת.
(קמד: באמצע)
- 2.(לרמב"ן) - מי שסוחט תותים ורימונים מחשיבם כמשקה + יש כאלה שסוחטים (כמו בית מנשיא).[1]
- 3.(הכוונה לא שבגלל בית מנשיא אסור, אלא בית מנשיא הם רק דוגמא, ובאמת יש עוד הרבה שכך עושים).
נספחים:
א. החשבה למשקה
A. רב חסדא – מי תרדין פוסלים את המקווה.
גמרא – צריך שיוגדרו כמשקה, והם מוגדרים כך כי מחשיבם.
רב פפא - לא צריך יוגדרו כמשקה.
B. האם כדי לפסול מקווה צריך משקה -
מוחל ששינה צבע המקווה פוסל,
אביי – כי זה משקה (כר' יעקב להלן),
רבא – גם בלי שזה משקה (כר"ש להלן).
C. האם מוחל נחשב משקה
ר' יעקב – משקה,
ר"ש – לא.
(והנפ"ק ביניהם לגבי הכשרה לקבלת טומאה רק במוחל של השלב השני שלו).
(קמג: 9-)
ב. האם חלב בהמה מטמא גם כשיצא שלא לרצון? (חלב אישה מטמא גם שלא לרצון).
חכמים – טהור,
ר"ע – טמא, לומד קל וחומר מאישה.
|
| שלב א | שלב ב | ||
|
| חלב אשה |
| חלב בהמה |
|
| ר"ע | רק לקטנים | < | קטנים וגדולים | בבהמה: |
| חכמים | דם מכה מטמא (שלא לרצון) | > | רק דם שחיטה (רצון) | כמו שבענבים וזיתים זה רק לרצון. |
|
|
|
|
|
|
[1] רש"י מסביר את התשובה השנייה באופן מאוד שונה, שבאמת אסור לסחוט לצורך משקה כל סוג של פרי (שהרי החשיבו), ומה שהברייתא התירה זה רק כדי למתק את הפרי (ע"י שמוציא ממנו המיץ). ובדברים שיש שסוחטים אותם למשקה (כמו תותים ורימונים), גזרו שלא יסחוט למתק שמא יסחוט למשקה, אך בעוזרדין וכד' אין חשש כזה ולא גזרו שלא ימתק.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









