ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
רש"י במקום מצטט את חז"ל שדרשו: "לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו".
סוגיא זו מביאה אותנו ישירות לדיון, מתי ועל מה מחליפים שלטון שלא במסגרת הזמן שנקצב לו? במידה ונקצב.
בדברינו לפרשת ויקרא תשס"ז, הבאנו את דעת הירושלמי כי לעם נתונה הסמכות להדיח גם מלך שנמשח על ידי נביא ושהומלך גם בהסכמת העם.
השבוע נדון בשאלה על איזה נימוק ניתן להישען לצורך הדחה?
חז"ל דנים בסוגיא תוך נסיון לתרץ סתירה לכאורה בין שני פסוקים סמוכים בספר שמואל ב:
"בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה" (ה' ד-ה).
השאלה: להיכן נעלמו ששה חודשים?
התשובה: בגלל חטא מסוים בזמן כהונת דוד, לא נמנו ששה חודשים לימי מלכותו.
נחלקו חז"ל מה הוא החטא.
בסוגיא במסכת יומא מובא: "דאמר רב יהודה אמר רב: ששה חדשים נצטרע דוד, ופרשו הימנו סנהדרין, ונסתלקה הימנו שכינה"
(כב ע"ב).
לדעת רב, (דור ראשון לאמוראי בבל) לאחר מעשה אוריה ובת שבע, כחלק מתהליך התשובה וכחלק מהעונש, דוד איבד את סמכותו כמלך משלש בחינות:
א. הוא נצטרע. חז"ל קבעו "והמצורע חשוב כמת" (ויש שגרסו גרע ממת, שמות רבה שמות פרשה א).
ב. השניה הוא איבד את תמיכת הסנהדרין. על פי ההלכה המלך חייב לקבל את אישור הסנהדרין לחלק מהחלטותיו ואכמ"ל.
ג. השלישית, דוד איבד את תמיכתו של הקב"ה ואיבד את שאר הרוח=רוח הקודש המאפשרת לו לקבל את ההחלטות הנכונות בזמן הנכון.
המסקנה מדברים אלה היא כי חטא בענייני עריות (לא נכנס לדיון במסגרת קצרה זו בשאלת "כל האומר דוד חטא...), התנהלות לא מוסרית הגוררת חילול השם מהווה עילה לאיבוד סמכות השלטון.
נציין בהזדמנות זו כי אי שמירת מצוות בתחום של בן אדם למקום, איננה פוסלת את המלך מלכהן כמפורש בתלמוד הירושלמי. וז"ל: "מלך ישראל ומלך יהודה שניהן שוין לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה" (הוריות פרק ג ה"ב). כלומר, גם למלכי ישראל שעבדו את העגל וחלקם חטאו גם בעבודה זרה יש סמכויות של מלך על פי ההלכה. גם להם יש דין "נשיא".
דעה אחרת מובאת בסוגיא בתלמוד הירושלמי. וז"ל: "אמר רבי יודן בי רבי שלום כתיב כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא אני אמרתי לך "אל תתגרו בם" וביקשת להתגרות בם חייך שאינן נימנין לך" (ראש השנה פרק א ה"א).
לדעתו של רבי יודן (יהודה) ניצול כוחו הצבאי של עם ישראל למלחמה שאיננה מותרת על פי ההלכה, שוללת את סמכותו של המלך להמשיך ולמלוך כל עוד הוא עוסק במשימה זו. לכן מלחמתו של יואב באדום בשליחותו של דוד, שהייתה לדעתו של רבי יודן שלא במסגרת סמכויותיו כמלך וכנגד ההלכה, גרמה לכך שששת החודשים בהן התנהלה המערכה, לא נמנו למלכות דוד. (נעיר במאמר מוסגר כי רב דימי בסוגיא בבבלי בבא בתרא כא ע"ב חולק על רבי יודן).
הבה נתפלל כי הממשלה העתידה תהיה כמה שיותר ראויה לתפקידה. גם אם ראשיה יטעו (ואין מי שלא טועה) ידעו הם להודות בטעותם וללמוד ממנה. כך שגם אנו נוכל לומר "אשרי הדור".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
