ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פסוקים אלה הם גם הפסוקים האחרונים של חלק הנביא בתוך התנ"ך. הספר וממילא ההפטרה, מסתיימים בפסוקים:
"זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְקֹוָק הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי ג' כב-כד).
פסוקים אלה קושרים את תורת משה עם מוסר הנביאים.
נשתדל להבין בדברינו הקצרים את הקשר בין פעילותו הנבואית של אליהו הנביא בתקופת בית אחאב ובין המסר של ספר מלאכי.
חז"ל מגדירים את נבואת אליהו כך: "אליהו תבע כבוד האב ולא תבע כבוד הבן" (אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק מז).
משמעות הדברים היא שאליהו הנביא מופיע על במת הנבואה כלוחם כנגד עבירות של "בין אדם למקום" = האב, בעיקר כנגד חטא עבודה זרה-עבודת הבעל. כדי לעקור מן השרש רעה חולה זו הוא גוזר על עצירת גשמים שפגעה קשות בעם ישראל =הבן. בצורת מוחלטת במשך שלש שנים, פגעה אנושות בכל העם ובעיקר בחלשים מבחינה חברתית וכלכלית: הגרים, האלמנות והיתומים. למרות שעבודת הבעל "זכתה" לגיבוי ומימון של משפחת המלוכה ובעיקר הגבירה איזבל, אליהו איננו מנבא על חיסול בית אחאב. נבואתו של אליהו קיבלה תפנית לאחר שאחאב ואיזבל חטאו בחטא חברתי. אחאב ואיזבל חמדו את כרם נבות (כנראה שכנם לארמון בעיר יזרעאל, בעמק יזרעאל ואכמ"ל), ניצלו את כוחם השלטוני כדי "לתפור תיק", להרשיע את נבות ולרשת את כרמו. הפעם הופיע אליהו בשטח בשליחות הקב"ה ותבע את כבוד הבן. אליהו תובע "צדק חברתי" ומקבע לדורות את המטבע: "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ" (מלכים א כ"א יט).
החטא של "בין אדם לחברו" הכריע את הכף וגזר כליה על בית אחאב. אליהו הכריז:
"יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק: הִנְנִי מֵבִיא אֵלֶיךָ רָעָה וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל: וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה..." (שם כ-כב).
נבואת מלאכי גם היא מדגישה מאוד את הפן החברתי:
"וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת" (מלאכי ג' ה).
יושרה במסחר, בתשלומי המיסים, בבתי המשפט והדין וביחסי העבודה, הם תנאי לחזרתו של אליהו הנביא שיהיה אמון על תביעת כבוד האב וכבוד הבן, בדרך של השבת לב ולא באמצעות כפיה ולחצים קשים.
לפני חג הפסח, כהקדמה לליל הסדר חייבות להדהד באוזנינו נבואות אליהו ומלאכי. כך גם נכין עצמנו לקריאה המקדימה הפותחת את ליל הסדר: "כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי ויפסח".
הבה נאחל לעם ישראל כולו וליושבי ארץ ישראל בפרט, כי ממשלת ישראל החדשה תחזק את הערכים של מצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו בדרך של: "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
