ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
פעמיים התורה מכריזה כך, למרות שפרשתנו עוסקת במותה של שרה אמנו. לכאורה היה מתאים לכתוב: " וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בת מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים".
קולמוסים רבים נשברו תוך ניסיון לענות על שאלה זו. לדוגמא: "ויהיו חיי שרה. זה הוא שאמר הכתוב "חיים שאל ממך נתתה לו ארך ימים עולם ועד" (תהלים כא, ה). איזה חיים שהוא עולם ועד, זה חיי העולם הבא" (מדרש הגדול בראשית שם). כלומר, החיים הרמוזים בפסוק הם החיים בעולם הבא, שהם האמיתיים, ומבחינה זו חייה של שרה לא נסתיימו. מה שנדמה כחיים בעולם החומר איננו באמת חיים. ננסה ללכת בכיוון דומה אבל תוך שימוש בהגדרות שונות.
הפרשה פותחת במספר 127, ולקראת סופה, מופיע בפסוק עם סגנון קרוב, המספר 137 : "וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" (כה, יז). מספר זה מופיע בפרשת וארא שתי פעמיים נוספות (שמות ו, טז, וכן בפסוק כ), בציון מספר שנות חייהם של לוי בן יעקב ושל עמרם אבי משה (סימן מובהק לכך שמדובר במידע חשוב).
ננסה להסביר את הקשר, וממילא לתת תשובה גם לשאלתנו הראשונה.
הקדמה. רבי ידעיה הפניני הבֶּדֶרְשִׂי (רופא משורר ופילוסוף חי בפרובנס 1270-1340) בספרו בחינות עולם (יג, מה) קבע "תכלית הידיעה שלא נדע". רבים ציטטו אותו והסכימו עמו. גם כאן צריך לשאול את אותה שאלה במילים אחרות. אם באי ידיעה עסקינן אז כיצד ניתן להגדיר אותה כתכלית הידיעה?
נשווה את תכלית לימוד התורה למטרתו של המדע. באופן עקרוני, מטרתו של המדען לדעת כמה שיותר, להבין את העקרונות ולנסות לכתוב משוואה שתתן את התוצאה של כל ניסיון. במידה ותוצאות הניסיונות לא יתאימו למסקנות המדעיות, המשמעות היא שידיעתנו איננה שלימה ויש להמשיך ולחקור. לכאורה, אי אפשר לבנות גשר שיחבר את השניים - לימוד התורה שמטרתו המסקנה של אי הידיעה, והעיסוק במדע שמטרתו היא לדעת.
המדע החל לגלות, לפני כמאה שנים, שיש כמה תחומים שבהם אי אפשר להגדיר את הממצאים בנוסחה פיזיקלית מהסוג המקובל. הראשון קשור לאלקטרון, חלק מהותי ומרכזי של כל אטום. עיקרון אי הוודאות מלמדנו שכנראה לא נצליח לדעת את כל הנתונים על האלקטרון, כגון את מיקומו וגם את התנע (כמות התנועה-מומנטום) שלו. השני, לא נצליח כנראה להכניס למערכת נוסחאות אחת, את ארבעת הכוחות שפועלים בטבע: כוח המשיכה, הכוח החשמלי – האלקטרומגנטי, הכוח האטומי החלש והכוח האטומי החזק. ניתן עוד דוגמא, שלישית: כנראה שלא נצליח להכיר ולהגדיר את היקום על כל חלקיו ומיקומם, ביחס לנקודה מסוימת.
לאחרונה מתפתחת תנועה של אנשי מדע, שמקבלים את הכרזתו של רבי ידעיה הפניני הבֶּדֶרְשִׂי, ומכירים בכך שיש ישות טרנסצנדנטלית מחוץ לעולם החומר, המנהלת את ההתרחשויות בעולם זה. הם אומנם עדיין אינם מאמינים בקב"ה, אבל זו התקדמות אדירה מבחינת תולדות האנושות. אחת הסיבות להתפתחותה של תנועה זו היא ההכרה, כפי שתיארנו לעיל, שההשגה האנושית מוגבלת. סיבה נוספת היא גילויים של "קבועים" (Constants) שללא התקיימותם, העולם לא היה קיים בצורתו הנוכחית. אחד הקבועים החשובים הוא 1 חלקי 137. כינויו הוא 'קבוע המבנה העדין', או 'קבוע המבנה הדק'. קבוע זה הוגדר בידי ארנולד זומרפלד (שנרדף בידי הנאצים משום שעסק ב"פיזיקה יהודית") כיחס בין מהירות האלקטרון במסלול הראשון במודל האטום היחסותי של נילס בוהר (חתן פרס נובל היהודי, אימו הייתה יהודייה ואביו דני), לבין מהירות האור בריק (vacuum). הוא גם היחס בין עוצמת הכוח האטומי החזק לבין הכוח האלקטרומגנטי. ממשיך דרכו היה וולפגנג פאולי (חתן פרס נובל, יהודי על פי ההלכה, אע"פ שהוריו המירו דתם כדי לשרוד מדעית בגרמניה), שבסוף ימיו התחיל להתעניין בלימודי תורת הסוד, גם בגלל שגילה כי קבלה בגימטרייה שווה 137.
לענ"ד, יתכן שהתפתחות זו היא חלק מהתחלת התגשמות הנבואות על כך שכל העולם, בסופו של דבר, יכיר במלכות שדי (מה שמודגש כל כך בתפילתו של יהושע בן נון, עלינו לשבח).
בכל מקרה, תחילת פרשת חיי שרה (127) מציבה בפנינו קביעה, כי עיקר החיים הוא מה שלא גלוי. חיי שרה הם ביטוי ודוגמא לחיים הרוחניים על פי התורה. סוף פרשת חיי שרה (137) רומז לנו כי עיקרון יסודי במדע, הוא ההבנה שמאחורי מה שאנו חושבים שאנו יודעים, מסתתר כל כך הרבה שאיננו יודעים.
נתפלל לשלום הפצועים, החזרת החטופים, החזרת העקורים
ולנחמה לכל המשפחות היקרות ששילמו את המחיר הכבד ביותר של רשעות אויבינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
