ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש הכרה בהבדלים בצרכים של אנשים שונים ובקיומן של מוסכמות חברתיות שונות. אך התורה תמיד הייתה אותה התורה לכל היהודים. מה שנאסר במפורש בתורה נאסר לכולם, וגם מה שהותר הותר לכולם. הרבה בעיות שיש היום בעולם היהודי היום הן פחות עניין של הלכה ויותר עניין של מוסכמות פוליטיות וחברתיות.
העלאת סוגיות חברתיות ופוליטיות לרמה של חוק תורה והלכה רק מחדדת את ההבדלים ויוצרת חיכוך מיותר, שבסופו של דבר מציג באור שלילי מאוד את כל היהודים הדתיים ואת התורה עצמה.
בהפטרה מירמיהו שקראנו בפרשת מטות-מסעי הנביא אומר "ותופשי התורה לא ידעוני". אלה שאוחזים בתורה חזק לעצמם, שלא רואים אף אחד אחר חוץ מהתפיסה שלהם והחברה שלהם, אלה שמתבדלים לגמרי משאר העם היהודי "לא ידעוני" באמת. התורה היא תורה לכולם, ולא רק למעטים שמשוחים מטעם עצמם. לכל יהודי יש זכות ליצור את הקבוצה שלו והחברה שלו, אבל לאיש אין זכות ליצור בסיס הלכתי שלא קיים באמת ולטעון שהתורה נועדה אך ורק לו.
במהלך ההיסטוריה של העם היהודי היו תמיד חילוקי דעות בשאלות של סמכות רבנית, נורמות חברתיות, מנהגים וגישות שונות כלפי העולם הלא-יהודי ותרבותו. הנורמות החברתיות של היהודים בימי הביניים בספרד לא היו זהות לאלה של היהודים בגרמניה ובמרכז אירופה, והנורמות של היהודים באיטליה בתקופת הרנסאנס בוודאי לא דמו לנורמות של השטעטל של מזרח אירופה.
התורה וההלכה, למרות ההתחשבות שלהן בניואנסים השונים, איחדו את כל החלקים השונים של העם היהודי תוך שמירה על הבסיס שהוא ההלכה ואורח החיים היהודי המסורתי. כשקמה תנועת החסידות במאה ה-18, נכנסו נורמות חברתיות שונות וחדשות לחיי היהודים במזרח אירופה. אך גם אז המוסכמות החדשות התייחסו בעיקר להתנהגות חברתית. מאחר שבגולה קהילות יהודיות חיו רחוקות זו מזו, ההבדלים החברתיים האלה התקבלו בסובלנות ורק לעתים נדירות היו עילה לחיכוך מתמשך בין קבוצות שונות של יהודים.
כיום, "המותרות" האלה של בידול וריחוק פחתו במידה ניכרת כשכולנו נמצאים יחד כאן, בארץ ישראל, ולכן המוסכמות החברתיות של קבוצה אחת מתנגשות מדי יום ביומו במוסכמות של הקבוצות האחרות. הדרך היחידה לתת עדיפות למוסכמות החברתיות של קבוצה אחת על פני אלה של כל האחרות היא להעלות אותן למעמד של הלכה, וזה תהליך שמזיק מאוד לכל הנוגעים בדבר.
המאבקים על שטחי שליטה, על כוח פוליטי וכלכלי, על השפעה והכוונה בעולם היהודי מאפיינים את העולם היהודי כבר מאתיים שנה. התקוות השגויות והציפיות המנופצות של החילוניות, של ההשכלה, של הלאומיות, המרקסיזם, ההומניזם וכל השאר התנועות שמצאו להן תומכים רבים בקרב היהודים במאות האחרונות, הולידו אווירה של חשדנות ובדלנות, גישה של "אנחנו" ו"הם" בחלק ניכר מהחברה שומרת המצוות.
החברה הדתית, שמרגישה מאוימת ונמצאת כל הזמן במגננה, התעטפה לה בתורה בלי נכונות או יכולת לחלוק אותה בצורה נבונה עם הזולת, וההתבדלות הזאת של כל קבוצה, שדוחה את העולם שבחוץ, היא שמאפשרת לנורמות חברתיות להיחשב לא נורמות חברתיות אלא ממש הלכה למשה מסיני.
הגישה הזאת רק מגבירה את החיכוך ומעמיקה את ההבדלים בין יהודים. מהתפיסה שהנורמות החברתיות שלנו הן מה שטוב לכולם נודף ריח של יהירות וחולשה בו בזמן. מערכת חינוך שמלמדת שלנורמות החברתיות שלנו יש עליונות אפילו על ההלכה, רק מעצימה את הקשיים שהחברה הדתית כבר מתמודדת איתם בעולם של תקשורת מיידית ורב-תרבותיות.
ברגע שנסכים שהתורה נועדה לכולם ושיש לה מקום והשפעה במקומות שונים ובקהילות שונות, נוכל להתחיל לאמץ השקפה מאוזנת על החיים, כפי שהתורה דורשת מאתנו.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
