ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
כידוע, בתקופת השואה רצו הצוררים ימ"ש, להרוג ולאבד את כל אשר בזרע ישראל יכונה, ולא הבדילו בין שומר תורה ומצוות למי שהיה רחוק מחיים יהודיים. עיקר מלחמתם הייתה בגוף היהודי.
אולם בעוצם רשעתם, נלחמו גם ברוח היהודית. וכך מנעו שמירת תורה ומצוות, כפו יהודים לגלח את זקנם ועוד, כדי להשפיל ולבזות את כבוד ישראל ואלוקיו.
לפיכך, באה לפני גדולי ישראל בתקופת השואה, השאלה הכבדה והנוראה הבאה. בהלכה נפסק (עיין רמב"ם יסודי התורה, פ"ה), שכל בית ישראל מצווים על קידוש שם ה' הגדול והנורא, שנאמר: "ונקדשתי בתוך בני ישרא-ל". חיוב זה כולל מסירות נפש במצבים שונים על מצוות התורה. אחד המצבים הוא 'שעת השמד', תקופה בה הגויים נלחמים בתורה ורוצים להכריח את ישראל לבטל את מצוותיה, בתקופה כזו חייבים למסור את הנפש על כל המצוות ואפילו על מנהגי ישראל שאינם חיוב בהלכה.
אם כך – אולי תקופת השואה מוגדרת כ'שעת השמד', וממילא יהודים יהיו מחויבים למסור נפשם על כל תג ואות?
ענו הפוסקים – מלחמתם העיקרית של הצוררים באלוקי ישראל היא רצונם (היל"ת) להרוג את עם ישראל. ממילא, המאבק העיקרי של עם ישראל נגדם הוא בכך שנמשיך לחיות. ה'שמד' הוא לא לחיות, ואנו מתנגדים לגזירת השמד בכך שנמשיך לחיות, ולכן התירו לעבור על מצוות התורה מפני פיקוח נפש, ובלבד שישראל יחיה וינצח.
סיוע לדבריהם אפשר למצוא בדיוק דברי הרמב"ם. הרמב"ם בפותחו את הלכות קידוש ה', מציין ככותרת שכל בני ישראל מצווים בקידוש ה', ומיד מפרט את מצבי החיוב השונים. אולם, למרבה ההפתעה, המצב הראשון אותו הוא מפרט, הוא דווקא המקרה בו גוי מאיים על יהודי שיהרגנו אם לא יעבור על אחת ממצוות התורה (שאינם משלוש עבירות החמורות). במקרה זה נפסק שיעבור ולא יהרג, מפני שנצטווינו 'וחי בהם' ולא שימות בהם.
בפשטות, זהו מצב שבו היהודי פטור מלקיים את מצוות קידוש ה', ואם כן – מדוע פתח בו הרמב"ם? האם רק כמבוא למצבים האחרים?
נראה, שהרמב"ם חידש כאן את שחידשו גדולי דור השואה. יש מצב בו קידוש ה' הוא בעצם החיים. המשך חייו של היהודי הוא עצמו קידוש ה', ורק במצבים חריגים עליו למות על קידוש ה'. הנשמה שלנו היא גילוי ה' הגדול בעולם, וכל זמן שאנו חיים, הרי בעצם חיינו מופיע בעולם שם ה'. כמובן, מתוך תובנה זו, עלינו לקדש את ה' גם במעשינו ובהליכותינו.
נמצא, שהצוררים בחושיהם החייתיים והמרושעים, הבינו עוד לפנינו את גודל מעלתנו. הרי הרשעים יצאו להילחם בנו, כי הם הבינו שהיהודים מפיצים בעולם את הטוב ואת המוסריות (כפי שאמר הצורר במפורש בראיונות ובספרים). כלומר, הם שאפו להילחם ברוח היהודית, אך בפועל הם מיקדו את מלחמתם בגוף היהודי. הם הבינו שהרוח היהודית נמצאת בעצם החיים של הגוף היהודי.
בעקבות כך, כדברי ספר תהילים על שיבת ציון, שבה קודם יאמרו הגויים "הגדיל ה' לעשות עם אלה", ואחר כך יאמרו ישראל – "הגדיל ה' לעשות עימנו", גם אנו עלינו קומה בהבנת גודל מעלת ישראל. התחלנו להבין שעל עם ישראל לחזור ולבנות גוף יהודי, חיים יהודיים, לבנות עם החי בארצו כולל מדינה, צבא וחיי ממלכה מלאים.
אך כמובן, על הגוף היהודי להביא את הרוח היהודית לידי ביטוי גלוי. ועינינו נשואות השמיימה בתפילה, שנזכה במהרה להתגשמות חזון העצמות היבשות – וכשם שה' הוציא אותנו מקברינו, וחוברו העצמות והגידים זה לזה, ושב ונבנה הגוף, תתגלה החוצה הנשמה, הרוחניות והחיות, ומלאה הארץ דעה את ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
