ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מאבני המקום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד ונאוה אפלבוים הי"ד
העירני בענין רבוע של תפילין דמתקלקלים הקרנות ונשחקים בקל, איך לעשות. והשבתיו דודאי לא נתנה תורה למלאכי השרת, ואי אפשר כלל להיות כל התפלין של כל ישראל מחודדים קרנותיהם כאשר ירצה.
ונאמנים מאד דברי ידידי הרב הגאון ר' משה יואל הכהן שליט"א הגאבד"ק אניקסשט 1 בשם הגאון ר' יחזקאל לנדא ז"ל מווילנא, דלא מצינו בתורה שיהא קרנות לתפילין, רק רבוע 2 , והרי הם עדיין מרובעים ושֵם רבוע עליהם. וגם יפה העיר הר"ל שי' מדברי התוספות מנחות לה, סוף עמוד א, דעיקר הרבוע הוא התפירה, עיין שם, ובבתים עצמם לא מצינו רבוע להדיא [זו]לת הרמב"ם ז"ל שכתב 3 דגם הבתים צריכים להיות מרובעים, וצריך עיון מנא ליה הא. ואמרתי אולי מקורו טהור מהא דמגילה כד, סוף עמוד ב, עיין שם על המשנה ודוק.
ובכל זאת כנים דברי הגרי"ח ז"ל הנזכר, דזה אינו יוצא מגדר רבוע, מה שנשחקים הקרנות. וראיה יש לומר מהא דהראשונים היו נושאים התפילין כל היום, והיו נושאים משאוי על ראשיהם וכמבואר בבבא-מציעא קה, ב, ובירושלמי פרק ב דברכות, ה. וכי אפשר שלא היו נשחקים הקרנות, וזהו דבר שאי אפשר כלל, הכי נימא דעל כרחך היו לוקחים אחרים. אחת על כן אמרתי, לא ניתנה תורה למלאכי השרת.
שוב הראתיו בעקרי דינים 4 מה שכתב בענין רבוע התפלין. ושוב מצאתי להדיא כדבריו בספר אמרי שפר על הלכות ספר תורה, תפלין ומזוזה, עמוד שה 5 .
ובענין גודל התפלין אשר שאלני, אמרתי לו שלולי לא ידברו עלי, אז הייתי נושא תפלין כל שקטנים יותר כמעט מונחים כראוי, ורע מאד בעיני התפלין הגדולים מאוד אשר תמיד יונחו על המצח כאשר נראה לכל. ורק אחד הוא הטוב מתפלין כאלו, אשר לא אפשר כלל להסיח דעת מהן, כאשר יכאב הראש מהם לגודלן. וכבר מילתי אמורה בחידושינו בס"ד, ראיה לגודל התפלין מהא דמקום יש בראש להניח בו שתי תפלין 6 .
והראתיו בספר גט מקושר להגאון ליב צינץ ז"ל בסוף הספר 7 תשובות בענין זה עם הגאון רבי יעקב לייסער ז"ל 8 . ואמר לי שכבר היה לו שאלה זו אצל הגאון פתחי תשובה ז"ל וגם הוא הראהו בספר גט מקושר הנזכר ועוד הארכנו בזה.
^ 1.. הרב ר' משה יואל גוריון בן ר' מאיר שלום, מח"ס שו"ת ראשי בשמים, וילנה ה'תרמ"ד.
^ 2.. שבת כח, ב; מנחות לה, א; ירושלמי מגילה ד, ט.
^ 3.. הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ג הלכות ב, ד, י.
^ 4.. ספר עיקרי דינים (עיקרי הד"ט) על אורח-חיים ויורה-דעה, לר' דניאל בן משה דוד טירני, מהדו"ק פירנצי ה'תקס"ג.
^ 5.. מהרב יעקב חיים בן יוסף יצחק סופר סת"ם, ורשה ה'תרל"ג.
^ 6.. עירובין צה, ב ותוספות שם. הגאון האדר"ת "היה לבוש תפילין כמעט כל היום בצנעה תחת כובעו שלא ידע בו זר" (חתנו מרן הראי"ה קוק זצ"ל, אדר-היקר פרק ד, עמ' מז וע' שיחות הראי"ה פרק כ). וכן: "הגאון האדר"ת ז"ל שלח לו לפני החתונה מתנה לפורים: שלשה זוגות תפילין, של רש"י ושל ר"ת, וקטנים ללבוש תחת הכובע" (מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, לשלושה באלול א, א).
^ 7.. דפו"צ ורשה ה'תרצ"ב, דף צא, ב - צג, ב.
^ 8.. בעל נתיבות המשפט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
