ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אלירז פרץ
מרים שמחה מאוד. יש כבר עשרה אלירזים קטנים שנולדו לאחר נפילת אלירז ונקראו על שמו.
"תודה שחשבתם על אלירז", ענתה, "עבורי עצם המחשבה עליו זו זכות, וכל מה שתחליטו - שיהיה לטובה!"
הם שוחחו על תכונותיו של אלירז וחנן אמר: "אלו תכונות שהייתי רוצה גם לבני". השיחה הסתיימה בברכה לרך הנולד.
מרים לא עסקה כלל במחשבה איך יקראו לילד, כיוון שהייתה טרודה בענייניה הבריאותיים. באותו שבוע כל בדיקות הלב שלה לא היו תקינות. מחשבותיה היו נתונות למפגש עם קרדיולוג מומחה שהגיע מבית חולים שערי צדק לקופת חולים כללית ברמת אשכול בירושלים. היא הצליחה להשיג אצלו תור ליום חמישי באותו שבוע בשעה עשרה לארבע.
למחרת התקשר חנן אלכסנדר ואמר לה: "החלטנו לקרוא לילד אלירז". מרים שמחה והודתה לו.
"כמובן שנשמח אם תבואי לברית", אמר חנן.
מרים לא השיבה. היא ידעה שלא תוכל להגיע, שהרי יש לה תור דחוף אצל הקרדיולוג וגם מדובר בתושבי חיפה, ולכן לא טרחה לשאול היכן תתקיים הברית.
בשעה שתים עשרה בצהריים קראה דוא"ל ששלח אליה חנן: "הברית תתקיים מחר ביום חמישי בשעה ארבע בירושלים, ברמת אשכול, בבית ספר 'פרדס'".
מרים הופתעה. הרי זה במרחק שתי דקות הליכה מקופת החולים ברמת אשכול שאליה היא צריכה להגיע בשעה עשרה לארבע! היא אמרה: "ריבונו של עולם, מה קורה פה?!" וחשבה: אין מצב שאני לא אהיה בברית. התור שלי בעשרה לארבע, הברית בארבע, הכול מסתדר להפליא. מישהו מלמעלה מסדר את העניינים.
בשעה עשרה לארבע הייתה בקופת חולים כדי לקבל תשובה גורלית בקשר לתפקוד לבה. היא נכנסה לרופא שהגיע באיחור, ולשמחתה שמעה בשורות טובות. כשסיימה השעה הייתה כבר רבע לחמש.
מרים אמרה לעצמה: פספסתי את הברית. אגיע לפחות כדי לברך את ההורים.
כעבור שתי דקות הגיעה למקום, כשהיא חשה צער על הפסד הברית ומאידך שמחה על התוצאות הרפואיות הטובות.
כאשר פתחה את דלת האולם שבו נערכה הברית, ראתה את הרב איתן אייזמן, ראש רשת 'צביה', שאליה משתייך בית הספר.
"מה את עושה פה?!" שאל אותה בהפתעה.
בטרם הספיקה לענות לו הוסיף: "עכשיו הברית מתחילה, הגעת בזמן".
איך זה ייתכן?! חשבה לעצמה, איך הקדוש ברוך הוא עשה הכול כדי שאהיה נוכחת בברית הזאת. הוא סידר לי את המקום והזמן. רק תבואי...
היא הביטה במוהל ושמעה אותו קורא בהתרגשות: "וייקרא שמו בישראל אלירז".
המוהל היה חברו הטוב של בנה אלירז, הרב חוטר בן ישי.
חנן אמר לכל הנוכחים: "קראנו לאלירז שלנו על שם אלירז פרץ ז"ל, שנהרג בפעילות מבצעית בעזה לפני כשלוש שנים. דמותו של אלירז הותירה בנו רושם עמוק. אהבת החיים והאדם שהייתה בו והתכונות המיוחדות שהיו לו גרמו לנו להתחבר אליו מאוד. היכולת שלו להיות איש משפחה מצד אחד ומצד שני למסור את נפשו יום יום למען עם ישראל מבטאת גבורה ישראלית עכשווית הראויה להערכה. לאחר שקיבלנו את ברכתה של מרים אמו החלטנו להעניק לבננו את השם אלירז, כי מעבר לכך שאהבנו את השם, יש לו משמעות ותוכן עם עומק רב. אם נקשר זאת לדברים שאמרתי בתחילה, אלירז שלנו נולד בחודש אדר, שלושה ימים לאחר חג הפורים, שהוא חג שבו הא-ל מתגלה דרך ההסתר והסוד ולא דרך ניסים גלויים, וזהו פשר השם: אלי-רז".
"בדמייך חיי!", קרא המוהל.
באותו רגע שמעה מרים את בנה אהובה אלירז אומר לה: "אמא, בדמייך חיי! את בריאה! תמשיכי הלאה! תמשיכי להגיע לשמחות, לבריתות. אני כאן מלמעלה ממשיך להביט ולהתפלל עבורך, עבור האלירזים הקטנים, ועבור כל עם ישראל".
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
