ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"בראשית - לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים וכו'".
מדוע פתח במצווה זו את מצוות התורה? מבאר ספורנו "כי בו התחילה מציאות כח הבחיריי". היינו, מפני שהעבד אין לו זמן משלו, שהוא משועבד לרבו, וכאשר נאמר לישראל "החדש הזה לכם" שהזמן הוא שלהם, זה מראה שהם בני חורין שיש להם כוח הבחירה. ויש כאן רעיון עמוק, כי כדי לרכוש את כוח הבחירה, לא די בכך שיצאו ממצרים מבית עברים כדי להיות בני חורין, אלא שנעשו עבדי ה', ורק אז הם באמת בני חורין שהזמן הוא שלהם, כפי שהפליא לבטא זאת ריה"ל "עבדי זמן - עבדי עבדים, עבד ה' הוא לבדו חופשי".
לפי זה אפשר ליראות את הקשר בין התחלת התורה לבין החודש הזה לכם, התחלת התורה עוסקת בבריאת העולם, שהתחילה בבריאת הזמן "בראשית ברא אלקים", מבאר הגר"א שאלקים ברא את המימד של הזמן הרמוז בבראשית, ולכן נאמר "יום אחד" ולא יום ראשון, שעדין לא היה שייך להשתמש במספר הסידורי. וכשניתנה תורה לישראל ניתנה להם המצווה הראשונה "החדש הזה לכם" שהזמן יהיה מסור להם לקדשו.
וכך אמרו במדרש (תנחומא (בובר) פרשת בא סימן יב):
"ד"א החדש הזה. ר' יהושע בן לוי אמר למה הדבר דומה: למלך, שהיה לו אורלוגין (שעון) והיה מביט בה, והיה יודע איזו שעה של יום, לא עשה, אלא כוון שעמד בנו על פרקו, אמר לו בני עד עכשיו אורלוגין זה היה בידי, מעכשיו מסור הוא לך, כך הקב"ה היה מקדש חדשים ומעבר שנים, כיון שעמדו ישראל, אמר להם עד עכשיו חשבונן של חדשים ושל שנים בידי מכאן ואילך הרי הן מסורין לכם, שנאמר החודש הזה לכם".
האורלוגין - מסמל את הנהגת המלך, שקובע את סדרי מלכותו על פי הזמנים המשתנים, ובתחילת הבריאה הקב"ה הנהיג את העולם, אבל לאחר שגאל את ישראל מסר להם את הנהגת העולם, והם במעשיהם קובעים את שינויי הזמנים ומקדשים אותם במצוות.
בלשון אחרת אמרו במדרש (פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשה ה):
"דאמר ר' סימון: 'חשבונותיך אלינו אין ערוך' - שכל אותן שני אלפים וארבע מאות וארבעים ושמנה שנה עד שלא יצאו ישר' ממצרים היה הקב"ה יושב ומחשב חשבונות ומעבר עיבורין ומקדש את השנים ומחדש חדשים, וכיון שיצאו ישר' ממצרים מסרן להם, הד"ה דכת' 'ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר' (שמות יב: א) , מהו לאמר, אמר להם: מיכן והלך הרי הן מסורין לכם, 'החדש הזה לכם' (שם /שמות/ יב: ב)".
היינו, שכל מחשבותיו של הקב"ה מזמן בריאת העולם הייתה רק על ישראל, והיה מחשב את הקץ מתי לגאול אותם, ואחר שנגאלו מסר להם את חישובי הזמנים מתי תהיה גאולתם. ובודאי שאין הכוונה לחשבונות קץ בעלמא, אלא לפעול במעשיהם את הגאולה ולקרב בכך את הקץ 1 .
החדש הזה לכם - החידוש הזה לכם, כי כאשר אדם שקוע בעולם הטבע, הרי הוא אינו מבין בחידושו, כי "אין חדש תחת השמש", (שנת החמה אין בה חידוש "שנה" ששונה וחוזרת), אבל כאשר האדם מתבונן "מי ברא אלה", במה שלמעלה מן השמש אז הוא מבחין בזה "שמחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית", ומתחדש ביחד עם הבריאה. שפת אמת מבאר כיצד הקב"ה מחדש את הבריאה, על פי מה שאמרו חז"ל (בראשית רבה (וילנא) פרשה א):
"התורה אומרת: אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות, ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין, כך היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם",
ועוד נאמר שם במדרש "רבי הושעיה רבה פתח (משלי ח) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום וגו' אמון פדגוג", היינו שהקב"ה משתעשע בתורה בכל יום בחידושי תורה המתחדשים 2 , ובאותם החידושים מביט הקב"ה ובורא את העולם מחדש בכל יום.
והנה חידושי התורה האלה הם בודאי לא מצד הקב"ה אלא מצד בני האדם שמוטלת עליהם המשימה לחדש בתורה בכל יום לפי הזמנים המתחלפים, "שיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום", וכנגד זה עליו לחדש מהלך חדש של תורה, ו"בכל יום יהיו בעיניך כחדשים", ולשם אותו חידוש הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.
והנה הצורך לחדש תמיד בתורה עלול להיות גם מסוכן, שמא יחדש דברים שאינם ראויים, הנה גדול המחדשים ר' אליעזר בן ערך שהיה כמעין המתגבר מה ארע לו, הגמ' (שבת דף קמז עמוד ב) מספרת עליו, שהלך להינפש למקום שיש בו מעיינות, נמשך אחריהם ונשתכח תלמודו, וכשחזר למקומו וקם לקרוא בתורה "החדש הזה לכם, אמר: החרש היה לבם". (ההבדל בכתיבת האותיות בין זה לזה הוא קל מאד, אבל במובן המחשבתי איזה הבדל יש ביניהם!), היינו, שלבו נעשה כחרש שאינו מרגיש בהתחדשות. מדוע קרה לו הדבר הזה? ולמה דוקא לר' אליעזר בין ערך? הנה ידוע לנו שר' אליעזר בן ערך היה כמעין המתגבר, חידושים אין סופיים בתורה, וכטבעו של מעין, המים של היום אינם המים של אתמול, וכך חידושי תורתו בכל יום כחדשים, אולם כגודל החידוש כן גודל הסיכון, שהחידוש לא יהיה נאמן למקורו בקודש, וכך כאשר הגיע למקום "מעיינות" (שמסמלים את מידתו) הוא התמזג עם המקום והתחדש עמו במנותק מן המקור הטהור וכך נירפשו מימיו ונשתכח תלמודו, עד שביקשו עליו רבנן רחמים וחזר תלמודו. מכאן עלינו ללמוד עד כמה כוח החידוש תלוי בחיבור למקורות הטהרה של התורה, כאשר אדם שוקע בעולם המעשה של הטבע הוא עלול חלילה להגיע למצב של "חרש היה לבם", וע"י שמתחבר למקור הטהור של התורה זוכה להתחדש בכל יום תמיד, ולשמוע את קול האורלוגין מתקתק "קול דודי דופק" ואומר "הגיע זמן גאולתם".
^ 1 עיין ברש"י כתובות קי"א "שלא ירחקו את הקץ – בעונם".
^ 2 תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט עמוד א "אמר לו: לך אצל בן עמרם. הלך אצל משה, אמר לו: תורה שנתן לך הקדוש ברוך הוא היכן היא? אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקדוש ברוך הוא תורה? אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, בדאי אתה? - אמר לפניו: רבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום. אני אחזיק טובה לעצמי? - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל ומיעטת עצמך - תקרא על שמך, שנאמר +מלאכי ג+ זכרו תורת משה עבדי וגו'.
^ 2 תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט עמוד א "אמר לו: לך אצל בן עמרם. הלך אצל משה, אמר לו: תורה שנתן לך הקדוש ברוך הוא היכן היא? אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקדוש ברוך הוא תורה? אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, בדאי אתה? - אמר לפניו: רבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום. אני אחזיק טובה לעצמי? - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל ומיעטת עצמך - תקרא על שמך, שנאמר +מלאכי ג+ זכרו תורת משה עבדי וגו'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









