ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
בגמרא מבואר שטעמו של ר' אליעזר הוא משום שהקניין הוא לצורך עשיית עירוב, כמו שמובא במשנה (חולין ה', ג) שבארבעה זמנים בשנה יכול אדם להכריח את מוכר הבהמות לשחוט את הבהמה גם אם קנה רק בשר בדינר ממנה, מפני שהמעות קנו. למרות שמדרבנן אין קונים מטלטלין בקניין כסף, אלא רק בקניין משיכה, כאן העמידו חכמים את הדין על דין דאורייתא שניתן להשתמש בקניין כסף. הסביר רש"י שגם כאן בעירוב 'משום תיקון שבת', העמידו דבריהם על דין תורה שמעות קונות.
מהרי"ל (ליקוטים לב, הובא ברמ"א חו"מ קצט סעיף ג) כתב שכמו שחכמים תיקנו שיקנו בכסף את העירוב, כך גם תיקנו שאם קנה ביום שישי יין לקידוש ושילם ולא משך אין המוכר יכול לחזור בו.
הקשה הגר"א (ו) שלכאורה יוצא שהמהרי"ל פסק כר' אליעזר ולא כדעת חכמים שחלקו עליו במשנה. וכן הקשה המג"א (שו"ע או"ח שסט, א) על דברי שו"ע ורמ"א שבהלכות עירוב פסקו כרבנן, שעירוב לא נקנה על ידי קניין כסף. ואילו בחושן משפט הביא הרמ"א את דברי המהרי"ל שיין לקידוש נקנה ע"י קניין כסף, ולא צריך גם משיכה?
האליה רבה (א) כתב שיש לחלק וסתם דבריו. יתכן לבאר שבשני המקרים הדבר עצמו שהוא קונה הוא המצווה, לאכול בשר ביום טוב זה מצווה, וכן לקנות יין לקידוש, ולעומת זאת, למרות שאין מערבין אלא לדבר מצווה, הקניין של העירוב אינו מצווה אלא הכשר מצווה, ולכן בזה לא העמידו חכמים את ההלכה על דין דאורייתא.
אמנם המוצל מאש (מב) כותב שברמב"ם (מכירה ט, ז) לא מוזכר שהטעם שקונה קניין כסף בדין ארבעה פרקים הוא משום המצווה, אלא "מפני שהעם כולם צריכים לבשר" אלא שלפי דבריו לא מבואר דמיון הגמרא בין עירוב לד' פרקים בשנה, לשיטת ר' אליעזר. חייבים לומר שהרמב"ם מתכוון שיש זמנים נוספים שבהם יש מצווה, אבל רק בזמנים אלו תיקנו חכמים בגלל המצווה מסיבה זו שכל העם רוצים בשר.
אלא שנראה לבאר (בדומה ערוה"ש ה) שהגם שיין לקידוש הוא מצווה אין כל הכרח לקנות יין לקידוש ביום שישי זמן קצר לפני שבת, וניתן לקנות זאת ימים מראש, ולבצע את הקניינים כמו שצריך, משא"כ בבשר, שכידוע בימי קדם לא היה איך לשמר אותו, וגם רצו שיצטברו קונים רבים על מנת שיהיה שווה כלכלית לשחוט אותו, לכן חייב להיות שיקנה את הבשר בערב החג בקניין כסף (כי גם למשוך את הבהמה לא נוח שכל אחד שרוצה לקנות יבוא לשוחט וימשוך, וכיון שהזמן לחוץ ביטלו את קניין המשיכה) משא"כ כאן. לפי"ז יש מקום אחרי בקשת המחילה, היה מקום לדחות את דברי המהרי"ל.
אלא שהמהרי"ל עוסק באופן שהאדם קנה את היין ביום שישי, וכותב שהמוכר לא יכול לחזור בו בשבת מהמכירה, וזה מטעם שכעת כבר אינו יכול לקנות יין אחר, ואם כן כעת אם הוא יחזור בו תתבטל המצווה לגמרי, ולא ניתן לקיים אותה, ובזה חכמים העמידו על דין תורה.
ביאור הלכה (סוף סימן תרנו) מביא מפמ"ג שמועיל לקנות אתרוג גם בקניין כסף, מכיון שהוא חפץ של מצווה, וכמו שמובא בשם המהרי"ל. אמנם לפי מה שכתבנו יש לומר שאם מדובר בכמה ימים לפני החג, אין כל מקום לומר שלא יוכל לחזור ורק בסוכות עצמו לא יוכל לחזור אם הזמין את האתרוג ושילם עליו לפני החג, והגיע החג.
וכמובן שלפי מה שכתבנו אין מקום למש"כ במשנה הלכות (ז, רסד) שאולי גם הנותן מעות על ספרים קנה בקניין כסף, שהרי שם אף שיש מצווה בעצם קניית הספרים, כמו מצוות ספר תורה, מ"מ אין שום מקום ללחץ בעניין זה, ואינו דחוף לקנות עכשיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
