ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן עזרא
תוספות (ד"ה אמר) מקשה שאביי עצמו אומר במסכת ברכות (ט ע"ב) שקריאת שמע צריך לגמור אותה עם הנץ החמה, ולפי פשט הגמרא משמע שמתחילים את קריאת שמע עם הנץ החמה? ומתרץ בשם ר"י שמהדין ניתן לקרוא אותה גם אחרי הנץ גם לשיטת אביי, אלא שוותיקין (המהדרים במצוות) מקדימים אותה לנץ כדי להתפלל מיד אחריה תפילת שמונה עשרה, וכדי להתפלל אחרי הנץ. אמנם ברור לפי תוספות שהעם שבירושלים לא היו מתפללים כ'ותיקין', וקריאת שמע שהם קראו הייתה אחרי הנץ החמה. והרשב"א (ברכות ח ע"ב ד"ה איכא דמתני בסופו) מוסיף ומבאר שלציבור קשה להתקבץ ולכוון את הזמן, ורק יחידים מצליחים לעשות את זה, לכן העם שבירושלים היו רואים את נצנוצי החמה וקוראים קריאת שמע. וכן כתבו שיטה מקובצת ותוס' רא"ש שם.
תוספות מביא גם את פירוש ר' חננאל (שהיא גם שיטת ר"ת בספר הישר חידושים תקלז) שלדעתו ותיקין היו מתחילים אכן קריאת שמע בהנץ החמה, והנץ החמה הוא המתואר בגמרתנו, ותוספות מקשה על פירושו ולא מקבל אותו.
רבינו יונה (על הרי"ף ברכות ד ע"ב) מבאר שאף שזמן קריאת שמע לכתחילה הוא עד הנץ החמה, מכל מקום בדיעבד ניתן לקרותה עד ג' שעות, ומצווה לקרותה מיד כשיוכל, והנברשת שימשה לאנשים שלא היו קוראים קריאת שמע לפני הנץ, שיקראו קריאת שמע בזמן המוקדם ביותר, וזה היה בדרך כלל מיד אחרי הנץ.
הרמב"ם (קריאת שמע א, יא – יג) כותב שיטה מיוחדת שלכתחילה מצווה לומר קריאת שמע "עישור שעה" לפני הנץ החמה וזה זמנה, והוא כלל לא מביא שניתן לקרוא קודם קריאת שמע, אלא רק בדיעבד אחר עלות השחר.
ההגהות מיימוניות (אות ח) מקשה על הרמב"ם למה הועילה הנברשת, והרי עם הנץ החמה זה כבר אחרי זמן קריאת שמע לכתחילה? ומתרץ כמו הראשונים שראינו לעיל ששאר העם לא יכלו לכוון את זמן קריאת שמע, ולכן קראו קריאת שמע אחרי הנץ. אלא שלשיטת הרמב"ם שזמן קריאת שמע זה הוא לכתחילה, קשה לומר שכל העם בירושלים היו קוראים קריאת שמע בזמן דיעבד.
הגרנ"א רבינוביץ' (מלומדי מלחמה (הוצאה ישנה) סי' לה, סעיף ה) מבאר שכיון שהנברשת הייתה תלויה בצד המערבי של הר הבית בגגו של ההיכל שהיה גבוה מהר הבית מאה אמה, היא האירה כמה דקות לפני הנץ החמה, וזהו הזמן הנכון לשיטת הרמב"ם לקרוא קריאת שמע.
מעניין שרמ"א (אורח חיים נח, סעיף א, ודרכי משה סק"ב שם) הבין שהרמב"ם כשכותב זמן זה של "שיעור שעה" (כך היא גירסתו) לפני "שתעלה השמש" מתכוון לומר מתי זמן הנץ, ולא מתי זמן קריאת שמע, כי זמן קריאת שמע כתב הרמב"ם בתחילת ההלכה שהוא קודם הנץ החמה מעט. וכותב שהוא זמן מה לפני שתעלה השמש, כלומר, שהנץ האמיתי הוא קצת לפני הזמן שנראה לנו בעיניים גלגל השמש, וכמה דקות לפניו הוא זמן קריאת שמע. אמנם מהמגן אברהם (ב) נראה שלמד שגם כוונת הרמ"א היא שהנץ החמה הוא שעה קודם שגלגל השמש עולה במלואו, והוא השיעור של הנץ החמה שלנו, ואין נפקה מינה להלכה בדברי הרמ"א (ובזה דן באריכות גם בביאור הלכה שם ד"ה "כמו שיעור").
בדיון לגבי הזמן המדויק של הנץ החמה, אם הוא לפי הנראה בעין או לפי המישור, בלי הסתרת ההרים, עסק בהרחבה הגרנ"א רבינוביץ' בתשובתו שהובאה לעיל, ועי' גם במאמר בירחון 'בית אהרון וישראל' כרך קד (עמ' פח).
סיכום: הגמרא מספרת על הנברשת שכשהעם בירושלים ראו את אור השמש שעליה, קראו קריאת שמע. תוספות מבאר שאותם אנשים שראו את האור שהאיר על הנברשת לא התפללו כ'ותיקין' המוזכרים בגמרא בברכות, שהרי קראו קריאת שמע אחרי הנץ החמה. אמנם רבינו חננאל ורבינו תם סברו שזהו זמן קריאת שמע לכתחילה, מיד עם תחילת הנץ, שהוא עם הראות הנברשת. רמב"ם סבר שזמן התחלת קריאת שמע, הוא אך ורק עישור שעה לפני הנץ, ולא קודם לכן. הגרנ"א רבינוביץ' ביאר לפי שיטתו שאור הנברשת היה מאיר לפני הנץ החמה, ולכן העם שבירושלים היו מתפללים כ'ותיקין', כי מתחילים קריאת שמע כמה דקות לפני הנץ. אמנם רמ"א הבין שרמב"ם אומר שהנץ החמה האמיתי הוא זמן מה קודם עליית גלגל החמה, וזמן מועט קודם הוא זמן קריאת שמע. אלא שמגן אברהם וביאור הלכה העירו על דבריו אלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
