ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן עזרא
תוספות (ד"ה אמר) מקשה שאביי עצמו אומר במסכת ברכות (ט ע"ב) שקריאת שמע צריך לגמור אותה עם הנץ החמה, ולפי פשט הגמרא משמע שמתחילים את קריאת שמע עם הנץ החמה? ומתרץ בשם ר"י שמהדין ניתן לקרוא אותה גם אחרי הנץ גם לשיטת אביי, אלא שוותיקין (המהדרים במצוות) מקדימים אותה לנץ כדי להתפלל מיד אחריה תפילת שמונה עשרה, וכדי להתפלל אחרי הנץ. אמנם ברור לפי תוספות שהעם שבירושלים לא היו מתפללים כ'ותיקין', וקריאת שמע שהם קראו הייתה אחרי הנץ החמה. והרשב"א (ברכות ח ע"ב ד"ה איכא דמתני בסופו) מוסיף ומבאר שלציבור קשה להתקבץ ולכוון את הזמן, ורק יחידים מצליחים לעשות את זה, לכן העם שבירושלים היו רואים את נצנוצי החמה וקוראים קריאת שמע. וכן כתבו שיטה מקובצת ותוס' רא"ש שם.
תוספות מביא גם את פירוש ר' חננאל (שהיא גם שיטת ר"ת בספר הישר חידושים תקלז) שלדעתו ותיקין היו מתחילים אכן קריאת שמע בהנץ החמה, והנץ החמה הוא המתואר בגמרתנו, ותוספות מקשה על פירושו ולא מקבל אותו.
רבינו יונה (על הרי"ף ברכות ד ע"ב) מבאר שאף שזמן קריאת שמע לכתחילה הוא עד הנץ החמה, מכל מקום בדיעבד ניתן לקרותה עד ג' שעות, ומצווה לקרותה מיד כשיוכל, והנברשת שימשה לאנשים שלא היו קוראים קריאת שמע לפני הנץ, שיקראו קריאת שמע בזמן המוקדם ביותר, וזה היה בדרך כלל מיד אחרי הנץ.
הרמב"ם (קריאת שמע א, יא – יג) כותב שיטה מיוחדת שלכתחילה מצווה לומר קריאת שמע "עישור שעה" לפני הנץ החמה וזה זמנה, והוא כלל לא מביא שניתן לקרוא קודם קריאת שמע, אלא רק בדיעבד אחר עלות השחר.
ההגהות מיימוניות (אות ח) מקשה על הרמב"ם למה הועילה הנברשת, והרי עם הנץ החמה זה כבר אחרי זמן קריאת שמע לכתחילה? ומתרץ כמו הראשונים שראינו לעיל ששאר העם לא יכלו לכוון את זמן קריאת שמע, ולכן קראו קריאת שמע אחרי הנץ. אלא שלשיטת הרמב"ם שזמן קריאת שמע זה הוא לכתחילה, קשה לומר שכל העם בירושלים היו קוראים קריאת שמע בזמן דיעבד.
הגרנ"א רבינוביץ' (מלומדי מלחמה (הוצאה ישנה) סי' לה, סעיף ה) מבאר שכיון שהנברשת הייתה תלויה בצד המערבי של הר הבית בגגו של ההיכל שהיה גבוה מהר הבית מאה אמה, היא האירה כמה דקות לפני הנץ החמה, וזהו הזמן הנכון לשיטת הרמב"ם לקרוא קריאת שמע.
מעניין שרמ"א (אורח חיים נח, סעיף א, ודרכי משה סק"ב שם) הבין שהרמב"ם כשכותב זמן זה של "שיעור שעה" (כך היא גירסתו) לפני "שתעלה השמש" מתכוון לומר מתי זמן הנץ, ולא מתי זמן קריאת שמע, כי זמן קריאת שמע כתב הרמב"ם בתחילת ההלכה שהוא קודם הנץ החמה מעט. וכותב שהוא זמן מה לפני שתעלה השמש, כלומר, שהנץ האמיתי הוא קצת לפני הזמן שנראה לנו בעיניים גלגל השמש, וכמה דקות לפניו הוא זמן קריאת שמע. אמנם מהמגן אברהם (ב) נראה שלמד שגם כוונת הרמ"א היא שהנץ החמה הוא שעה קודם שגלגל השמש עולה במלואו, והוא השיעור של הנץ החמה שלנו, ואין נפקה מינה להלכה בדברי הרמ"א (ובזה דן באריכות גם בביאור הלכה שם ד"ה "כמו שיעור").
בדיון לגבי הזמן המדויק של הנץ החמה, אם הוא לפי הנראה בעין או לפי המישור, בלי הסתרת ההרים, עסק בהרחבה הגרנ"א רבינוביץ' בתשובתו שהובאה לעיל, ועי' גם במאמר בירחון 'בית אהרון וישראל' כרך קד (עמ' פח).
סיכום: הגמרא מספרת על הנברשת שכשהעם בירושלים ראו את אור השמש שעליה, קראו קריאת שמע. תוספות מבאר שאותם אנשים שראו את האור שהאיר על הנברשת לא התפללו כ'ותיקין' המוזכרים בגמרא בברכות, שהרי קראו קריאת שמע אחרי הנץ החמה. אמנם רבינו חננאל ורבינו תם סברו שזהו זמן קריאת שמע לכתחילה, מיד עם תחילת הנץ, שהוא עם הראות הנברשת. רמב"ם סבר שזמן התחלת קריאת שמע, הוא אך ורק עישור שעה לפני הנץ, ולא קודם לכן. הגרנ"א רבינוביץ' ביאר לפי שיטתו שאור הנברשת היה מאיר לפני הנץ החמה, ולכן העם שבירושלים היו מתפללים כ'ותיקין', כי מתחילים קריאת שמע כמה דקות לפני הנץ. אמנם רמ"א הבין שרמב"ם אומר שהנץ החמה האמיתי הוא זמן מה קודם עליית גלגל החמה, וזמן מועט קודם הוא זמן קריאת שמע. אלא שמגן אברהם וביאור הלכה העירו על דבריו אלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
