ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך
על הכתוב: "ויתייצבו בתחתית ההר" אמרו בגמרא במסכת שבת (פח, א): "מלמד שכפה עליהם הר כגיגית ואמר להם, אם אתם מקבלים את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם". ושואלים מדוע היה צורך בכפיה והרי ישראל אמרו: "נעשה ונשמע". ועוד שואלים על המשך דברי הגמרא שאמרה: "אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש". לכאורה קשה, שהרי כבר קיבלוה במעמד הר סיני באמירה: "נעשה ונשמע". מה התחדש בקבלת התורה בפורים שלא היה בהר סיני? מרן הראי"ה מסביר בספרו עולת ראיה (ח"א עמ' תמ) ש"נעשה ונשמע" אמרו הנפשות שנהנות מהאור העליון ואילו כפיית ההר כגיגית, היתה רק לגופים שהיתה-קשה להם קבלת עול התורה. במדרש תנחומא (פרשת נח) מתרצים: ש"נעשה ונשמע" אמרו ישראל על קבלת "תורה שבכתב" שאותה קבלו ברצון, כפיית ההר הייתה על "תורה שבעל פה", אותה חזרו וקבלו ברצון, לאחר נס פורים. על ההבדל שבין תורה שבכתב לתורה שבעל-פה כותב מרן הראי"ה בספרו "מדבר שור" (דרוש יז) כתוב בתורה לפני עלות משה להר סיני (שמות כד): "ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה'". אחר כך כתוב "ויכתוב משה את כל דברי ה'". נשאלת השאלה: מדוע היה צריך למסור את דבר ה' בצורה כפולה, תחילה בעל פה ("ויספר") ואחר כך בכתב ("ויכתוב")? כפילות זו מסביר הראי"ה קוק שם על פי דרשת חז"ל (ברכות ה א): "התורה והמצוה – התורה זו תורה שבכתב, והמצוה זו תורה שבעל פה". מדבריהם משתמע שיש הבדל במטרות של התורה שבכתב לבין המטרות של התורה שבע"פ. תורה שבע"פ מכוונת לשמירת המעשה-"המצוה", ואילו תורה שבכתב-"התורה"-מכוונת לידיעת התורה. לכל אחת מהמטרות הללו מגיעים בדרך שונה: ידיעת התורה שבחלק שבעל פה, עניינה היא ההוראה למעשה, הדרישה העיקרית בה היא שהלומד יכווין את האמת, כדי שלא יורה ח"ו שלא כהלכה ויכשיל בכך את האחרים בתורתו. מה שאין כן בלימוד תורה שבכתב, שתכלית הלימוד בה, לשם ידיעה בלבד, לכן אדם הלומד תורה שבכתב, מקיים מצווה זו אפילו אם אינו מכווין האמת, כמו שאמרו חז"ל (שהש"ר ב): "אפילו עם הארץ שקורא ל"אהבה" –"איבה", כגון במקום 'ואהבת' אומר 'ואייבת', עליו הכתוב אומר 'ודילוגו עלי אהבה'".
כדי לרכוש ידיעה ברורה ונכונה בתורה כדי להורות חוקי ה' למעשה, צריך לכך דעה שלימה ורחבה מאוד, שאי אפשר להשיגה אלא רק לאחר עמל גדול בתורה, דבר שרק יחידים, העמלים ומעמיקים בהבנת התורה, יכולים לעמוד בו. התורה שבעל פה ניתנה לתכלית ההדרכה המעשית, על כן ניתנה דווקא בעל פה, כדי שיוכלו לזכות בה רק לאחר עמל גדול ושימוש חכמים, דבר המבטיח שההוראה המעשית תהיה נכונה ואמיתית. אילו הדברים שנמסרו למשה בעל פה היו מופיעים בכתב, הייתה סכנה שכל אחד היודע קרוא היה קופץ להורות, כפי מה שיראה לו שכלו לפי שעה, בלא העמקה ועיון וללא שימוש חכמים. לפיכך ניתנה התורה שממנה למעשה תוצאות דווקא בעל פה, כדי שיוכלו לזכות בה דווקא החכמים העמלים בתורה ועוסקים בה תמיד, מה שיבטיח שההוראה לקיום המעשי ישמר כראוי. ובצדק אמרו חז"ל על תורה שבעל פה (גטין ס ב): "לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה".
אולם יחד עם התועלת שיש לשמירת המעשה בנתינת התורה בעל פה, יש עמה גם חסרון שהיא מונעת התרחבות כמותית של ידיעת התורה בציבור הרחב של כלל האומה, כי בלימוד תורה שבע"פ יוכלו רק יחידים להתחבר לתורה. על כן למילוי החיסרון הזה ניתנה לישראל גם תורה שבכתב, כדי שכל מי שירצה לזכות גם הוא בידיעת התורה, יוכל לזכות בכך דרך תורה שבכתב, גם אם הבנתו את התורה תהיה לפי ערכו (ובלשון השגורה: "בגובה העיניים שלו"), כי לענין מצוות תלמוד תורה מקיים הלומד את המצווה הזו, אפילו אם אינו מבין את מה שלומד כראוי, כמו שאמרו (ע"ז יט א): "ליגרס איניש ואף על גב (למרות) דלא ידע מאי קאמר". ואכן לאחרונה ניטש ויכוח גדול האם אפשר ללמוד תנ"ך בגובה העיניים של הלומד. מדברי הראי"ה משתמע, שגם אם הבנתו של האדם את התורה שבכתב אינה לאמיתה של תורה, הרי הוא מקיים מצות תלמוד תורה. והם הם דברי המהר"ל (בהקדמתו ל'תפארת ישראל') מדוע ברכת התורה היא "לעסוק בדברי תורה" ולא "ללמוד תורה", מפני שגם אם הלומד אינו מכוון לאמת, אין ברכתו ברכה לבטלה, מפני שהמצווה היא לעסוק "לכך מברכים לעסוק בדברי תורה, בין שהוא מכווין ההלכה או שאינו מכווין ההלכה, רק שיכווין ללמוד האמת אף על גב ששגג". בספרו "עין איה" (שבת פ"ב אות עז) כותב הראי"ה על "אותם אנשים אשר על פי סיבות חינוכיות ומדיניות ויתר מניעות לא יכלו לעמוד על הוד המוסר והמדע הפנימי שבתורה, כי אם על ידי דברים לקוחים מאוצר חכמות החול (שיש בהן פסולת, גסות ועובי כגסות הצנון לעומת השמן). מכל מקום כיון שהיסוד והתמצית הנקלט מהמוסר והדעת ההוא, הוא להשכיל בדרכיה של תורה ביראת ה' ומידות טובות ולעמוד מתוכם על עיקרי וטעמי תורה כפי הבנה אנושית אפשרית – גם זה הוא דרך רצוי למי שלא זכה למעלה שהיא מעולה מזה". גם כאן רואה הראי"ה כלגיטימית את לימוד התורה, גם אם היא רק כפי יכולתו האנושית של האדם, בתנאי שילמד מתוך יראת שמים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








