ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
___________________________
מהשלשה חלקים – החלקים האחרים (אלוקיות, מקריות ובחיריות). אין להן הכנה וכו' – לא נועדו להביא תועלת כלשהי. העצה והפכה – לבחור בין העצה הישרה והנכונה לבחירה המוטעת. המכחישים את האפשר – וטוענים שהכול כבר גזור משמים. ישלימו – בשוויון נפש. כח כוזב – שאינו תלוי בבחירת האדם אלא נובע מהמקרים שבעולם. נבראים לשעתם וכו' – כלומר שה' בורא את העולם ברצונו בכל רגע מחדש. לנשמע – למקיים מצוות.
ביאורים
החבר מפתח את החלוקה הראשונית, בין השגחה 'ישירה' ל'עקיפה', לארבע קבוצות:
א.'פעולה אלוהית' , המתארת את ההשגחה ה'ישירה'. ב.'פעולה טבעית' , המתארת את ההתנהלות השגרתית של העולם על ידי חוקי הטבע, כגון תהליך צמיחת התבואה מגרעין הנזרע באדמה. ג.'פעולה מקרית' , המתארת מאורע שאף הוא מתרחש על ידי חוקי הטבע, אולם כתוצאה מצירוף מקרים ולא בתבנית קבועה, כגון השחתת התבואה על ידי בהמה. ד.'פעולה בחירית' , המתארת מעשים שמקורם בכוח הרצון והבחירה של האדם, כגון השחתת התבואה על ידי קצירתה בטרם עת. שלושת הפעולות: 'הטבעית', 'המקרית' ו'הבחירית' הם פירוט של ההשגחה ה'עקיפה'.
לסיכום, ההשגחה העקיפה נעשית דרך שני אמצעים, הטבע והאדם, ולהם יש צד שווה וצד שונה. הצד השווה הוא שה' יצר את שני האמצעים הללו כיוון שהוא רצה שתהיה לעולם חוקיות טבעית, ושתהיה לאדם בחירה חופשית, ולכן כל הפעולות שנעשות על ידיהן מיוחסות באופן עקיף לה'. הצד השונה הוא שהפעולות הנובעות מהטבע צפויות מראש, כיוון שחוקי הטבע הם קבועים ואינם ברי שינוי מצד עצמם, ואילו הפעולות הנובעות מהבחירה אינן ידועות, כי בידו של האדם לבחור על פי שיקול דעתו כיצד ינהג.
החבר מדגים את ההבדל הזה על פי דרכי התגובה השונות לנזקים שנגרמים לאדם. לפגיעה של תינוק מתייחסים בסלחנות, כיוון שהיא לא נעשית מתוך מודעות, אולם פגיעה של אדם שגרם נזק בכוונה עלולה לגרום לכעס ולתרעומת. גם הדוגלים בהשגחה מוחלטת באופן גורף, לא יתייחסו בשוויון נפש לכוונת רשע, כמו שיתייחסו למפגעי טבע. תהיה זו עקשנות אבסורדית לטעון כי גם הרגשות עצמם אינם אלא תוצאות הכרחיות של ההשגחה בלי קשר למאורע, כי מחשבה כזו מרוקנת את כוחות הנפש ממשמעותם, ומכחישה את הוודאות הפנימית של האדם שהוא זה שמחליט, ובכל רגע נתון הוא יכול לבחור בין שתי אפשרויות כיצד לנהוג.
לשיטה הזו יש גם שתי השלכות הרסניות מבחינה אמונית. א. הוכחה למציאות ה' - האמונה בהשגחה מוחלטת שוללת את חוקי הטבע, ובהעדר הטבע אין כל חידוש בנסים, שהם התשתית לאמונה בבורא. ב. עבודת ה' - האמונה בהשגחה מוחלטת מחייבת שכולם יהיו צדיקים מבלי שבחרו בכך.
הרחבות
* טענות נגד האומרים כי אין בחירה חופשית
וְהַנֶּפֶשׁ... תַּעֲשֶׂה אֵיזוֹ מִשְּׁתֵיהֶן שֶׁתִּרְצֶה. ריה"ל מביא מספר טענות נגד הטוענים שאין לאדם בחירה חופשית: א. אם כל מעשי האדם הם הכרח, אין מעלה למי שמקיים את התורה על פני העובר עליה, (ממילא לא מגיע שכר לעובד ה', ולא עונש לחוטא). ב. האדם מרגיש בחוש שיש לו שליטה על מעשיו. ג. אף מי שטוען שהכול נגזר מהאלוה, יעשה השתדלות עצמית כדי להינצל ממזיקים (טענה זו הובאה בתחילת פסקה כ). ד. אף המכחיש את הבחירה החופשית יכעס על מי שהזיק לו.
הרמב"ם מוסיף טענה נוספת: "הואיל ואין בחירה לאדם במה שיעשה... היה מתחייב ביטול הלימוד, והחינוך ולמידת המלאכות כולן. כל זה היה הבל, הואיל והאדם אין מנוס לו בהכרח" [שמונה פרקים ח]. היינו שאם כל מה שעתיד לקרות מוכרח, לא הייתה תועלת בלימוד ובהכנה, כיון שהמעשים היו נעשים בכל מקרה.
שונה היא דרך התורה הדוגלת בבחירה החופשית. וכן כותב שם הרמב"ם: "ואמנם האמת אשר אין ספק בה, שמעשי האדם כולם מסורים אליו, אם ירצה יעשה, ואם ירצה לא יעשה... ולפיכך חויבה המצווה, ואמר: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע... ובחרת בחיים" [דברים ל, טו]... וחויב העונש למי שיעבור, והגמול למי שישמע... וחויבו הלימוד וההתלמדות "ולמדתם אותם את בניכם" [דברים יא, יט]..."
שאלות לדיון
לפני כמאה שנה נחלקו שני פסיכולוגים. אחד אמר תנו לי כל תינוק ואעצב אותו כפי שארצה, לעומתו השני אמר שהדבר לא אפשרי כלל. מה היחס בין היכולת לבחור לבין "מה שנקבע לנו מלמעלה"?
איך ייתכן מצב שאדם אינו מאמין שיש בחירה ובכל זאת כועס? מתי "מותר" לכעוס?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
