ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ארז לבנון הי"ד שנרצח על קידוש השם
אמר לו דוד: "אני מכיר אינספור סיפורים. איך אדע איזה סיפור יתאים?!"
"ספר לי איזה סיפור שתזכור", הציע ארז.
בזיכרונו של דוד עלה מעשה נאה, והוא החל לספרו: ביום מושלג בשנת ה'תע"ז, הופיע המקובל האלוקי רבי נפתלי הכהן כ"ץ בכפר הסמוך לעירו פוזנא שבפולניה, ונקש על דלת תלמידו זלמן, שחכר מהפריץ את בית המרזח המקומי. זלמן נדהם למראה רבו, אך לא שאל שאלות ומיהר לארחו בכבוד. בערב שאל הרבי את זלמן: "אולי יש לכם טבק להרחה?"
זלמן חשב בליבו: מה לקדוש שכמותו ולתאוות העולם הזה?! וענה: "ניתן להשיג טבק רק בכפר הרחוק כמה פרסאות, ובחוץ משתוללת סערת שלגים".
"אהה", ענה רבי נפתלי, וחזר לתלמודו.
זלמן הבין שהרבי יודע מה מזג האוויר, ובכל זאת זקוק לטבק מאיזה טעם כמוס. הוא זירז את המשרת להכין את העגלה, אך הלה סירב לצאת מחמת הסערה. לבש זלמן בגדים חמים, רתם את הסוסים בעצמו ויצא אל השלג. אחרי כברת דרך נכנסו סוסיו לעובי היער, ואז הגיעו לאוזניו זעקות נוראות. הוא הגיע אל שלולית שבטבורה שקעה מרכבה הדורה עד לצירי גלגליה. הסוסים היו מוטלים ארצה, ובתוך המרכבה רעדו מכפור שני אנשים תשושים. זלמן חילץ את העגלה במסירות נפש בעזרת סוסיו, הביא את הניצולים לפונדקו ודאג לייבשם, ואז נוכח שמדובר בפריץ ידוע ומשרתו אשר עוברים לעיתים בכפרו. הוא האכילם דייסה, השקם תה והציע להם מיטות. רבי נפתלי שהתבונן בנעשה, ציווה: "הישמר לך פן תקבל מהפריץ מתנת יד בעבור החסד שגמלת עימו. קח רק את שכרך עבור המזון והלינה".
בבוקר סעד הפריץ את ליבו, אחר כך פתח את ארנקו הגדוש לפני החוכר, וביקש שייקח ככל שיחפוץ. זלמן מיאן ליטול פרוטה מעבר לחשבון שהכין.
"ברוך אלוקי היהודים!" התרגש הפריץ, רשם את שמו של זלמן בפנקסו לזיכרון ונסע לדרכו. זלמן שמח על שיצא אל היער הקפוא מתוך אמונת חכמים וזכה לקדש שם שמיים.
כעבור שנתיים נפרד רבי נפתלי מעדתו ויצא אל ארץ ישראל. כשהגיע לאיסטנבול, נפל למשכב ושם הסתלק. יהודי המקום קברוהו בבית החיים המקומי.
באותן שנים הלכו עסקיו של זלמן והתדרדרו, עד שהפריץ המושל בכפרו השליך אותו ואת משפחתו לבור וגזר עליהם מיתה. זלמן ובני ביתו ישבו בבור הטחוב והחשוך והחלו לזעוק אל ה'.
הזדמן למקום גנרל של צבא הקיסר, וכששמע את קולותיהם ירד ממרכבתו.
"מי אתם, ומדוע אתם צועקים ככה?" שאל. נקב זלמן בשמם, וסיפר איך הפריץ האכזר גזר עליהם כליה בגלל חוב שלא סולק. הגנרל שלף מכיסו פנקס ישן ודפדף בו עד שהגיע לעמוד שחיפש, ואז לחש לזלמן: "היכונו לשעת חצות!"
בחצות הלילה הקיף גדוד פרשים את הכפר. השער נפרץ, האסירים הוצאו מהבור ונשלחו בכרכרה מהירה אל ביתו של יהודי בעיר רחוקה, שם נתן להם הגנרל לנוח ולאכול. אחר כך העניק לזלמן בית מזיגה פטור מדמי חכירה לכל ימי חייו.
"במה זכיתי לכל הטוב הזה?" התרגש זלמן. הגנרל החזיר בשאלה: "האינך זוכר את ליל החורף שבו הצלת אותי ואת משרתי מקיפאון?! איש של כבוד אני ואת חובי אני פורע לך!"
עיניו של זלמן דמעו ופיו מלמל: "אח, אח, רוח הקודש של הרבי"...
דוד סיים את הסיפור מעט לפני ערבית וראה שגם עיניו של ארז דומעות. ארז אמר: "אם ניסע לתל אביב רק בשביל הסיפור הזה, דיינו".
דוד טרח להשיג לו את הספר שבו הופיע הסיפור ולהשאילו. הוא לא הבין מדוע ארז כה מתרגש. אמנם מדובר במעשה נאה, אבל יש רבים כדוגמתו.
למחרת מצא דוד את משה ממתין לו מחוץ לבית הכנסת לפני מנחה.
"אין לך מושג מה גרמת בסיפור שלך!" התלהב משה. "בדרך לתל אביב נהגתי ברכב, וארז ישב לידי והקריא את הסיפור ברגש רב. כמה התפעלתי! כאשר סיפר ארז את המעשה בבית הכנסת, התרגש גם הקהל עד דמעות!" ואז הוסיף: "אתה יודע מתי חל יום פטירתו של רבי נפתלי? הרי הוא נטמן באדמת איסטנבול, ואם נדע באיזה יום הסתלק, אולי נטוס לפקוד את ציונו שם?"
"הוא נפטר בשנת תע"ט", ענה דוד, "אבל איני יודע באיזה יום".
בעת חזרת הש"ץ עלה בליבו של דוד ספק לגבי זמן השקיעה. הוא ניגש להציץ בלוח השנה התלוי על ארון הסידורים. כשהביט בו - קפא ליבו. במשבצת של יום האתמול היה כתוב: "כ"ד בטבת תע"ט - יום פטירת רבי נפתלי ב"ר משה הכהן כ"ץ, מחבר ספר 'סמיכת חכמים' ועוד ספרים. נסתלק בדרכו לארץ ישראל, ומנוחתו כבוד באיסטנבול שבטורקיה".
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
