ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יוסף עזרן זצ"ל
שנת תשמ"ט. אני בכיתה י"א כנראה. בחג שבועות נגזר עלינו להישאר בישיבה. בראש השנה ובכיפור הצלחתי להתחמק תחת הנוהג המוזר שנהג אז שספרדים משוחררים הביתה. אבל בשבועות כולם נשארים.
לך תעביר לילה שלם.
אז מכינים פיצוחים, ויש מעבר לאופק גם בגרות בגמרא שאמורה לתת דרבון ללמוד משהו בלילה הזה. דרבון שמראש יודעים שנידון לכישלון.
ובאחת בלילה דפק הרב על הבימה, וביקש מכולם לעמוד. "עתה יתקיים שיעורו של הרב עזרן, שזכינו והוא מתארח אצלנו בישיבה לשבועות. בבקשה כבוד הרב".
הרב יוסף עזרן, רבה של ראשון לציון, לא היה אז חבר כנסת ולא שר, כמדומני. אנחנו בכל אופן לא הכרנו אותו. רק ראינו רב עם כובע שחור ומעיל וכל הציוד הנלווה, שהולך להעביר לנו שיעור באחת בלילה.
שיעור באחת בלילה. מה אני בדיוק אמור לעשות? אני מסתדר על הסטנדר, מכין את הידיים להתעפצות ארוכה שבוודאי תצדיק אחריה ברכות השחר לפי כל הפוסקים. הראש כבר כמעט מונח, והעיניים כבר אדומות, בדרך להיעצם.
אבל הרב עזרן מדבר בהברה מרוקאית קצת כבדה שמצחיקה אותי ומזכירה לי את המתפללים מבית הכנסת אוהל יצחק, ואני מחליט להישאר עם הראש למעלה, להאזין קצת למנגינה, עד שאירדם.
הרב עזרן מתחיל: "רבותי, באמת בלי עין הרע בלי שום חנופה, בן פורת יוסף, כמה תלמידים, בלי עין הרע, אשריכם ישראל. ברשותכם נעסוק מעט בדיני ממונות. הרוצה להחכים – יעסוק בדיני ממונות".
הרב התחיל את שיעורו. לא לקח אפילו שתי דקות כדי לאבד אותו לגמרי. כמות הגמרות שהזכיר יחד עם השולחן ערוך וספר 'תומים' אחד, אותו לא הפסיק לצטט, לא השאירה לי סיכוי, כנראה לא רק לי.
אבל אני כבר הייתי ערני לחלוטין, שם את עיני למשהו אחר שמעולם לא ראיתי.
בתחילת השיעור עור פניו של הרב עזרן היה חיוור. אך ככל שהתקדם השיעור נהיה עורו אדום.
לילה קריר היה, אך בכל אופן הרב התחיל להזיע, ואגלי זיעה נטפו מתחת לכובעו אל מצחו, והוא כולו נלהב. בשלב מסויים הוריד הרב את כובעו, ולעינינו נגלה ראשו, רטוב מזיעה.
לא עברו עשר דקות וגם המעיל הארוך הוסר והוא נשאר רק עם חולצה לבנה, מזיעה אף היא.
הרב עזרן המשיך מגמרא לגמרא, ומסימן לסעיף. אני כמעט יכול להישבע שאף אחד באולם, כולל הרבנים, לא הבין אותו. הוא שט, ממש שט בדבר הזה ששמעתי שקוראים לו ים התורה. מעולם לא ראיתי שכך מעבירים שיעור תורה. מעולם לא ראיתי מישהו שצבע פניו משתנה כשהוא מלמד. צבע הפנים של המורים שלנו היה בדרך כל אחיד, אפור על פי רוב. וכאן? אש! ואור! ומול מי? מול חבורת תלמידי ישיבה תיכונית עייפים?
עוד אסימון נפל פנימה לתוך התיבה. מקשקש בנופלו, ונותן לי רמז, שיש שם משהו שצריך לבדוק. אני מכיר את דף הגמרא, ויש לי ארבעים כאלו מוכנים לשיגור ישר לאוזניו של הבוחן בעוד שבועיים. וגם אני יודע קצת ללמוד, אפילו בעצמי בלי שטיינזלץ (שאז היה אסור בשימוש....). אבל איך שהוא לומד, הרב עזרן, ואת הגמרא כמו שהיא נשמעת מהפה שלו אני בכלל לא מכיר וגם לא את השולחן ערוך. ובטח לא את התומים הזה שאני אפילו לא יודע מיהו.
עוד סימן שאלה נפתח. וברגע הזה, יותר משקיבלתי תשובה, נפתחה לי שאלה. מה יש שם בדפים האלו? מה טמון בהם? מה גורם למישהו, יהיה מי שיהיה, להזיע ככה, ולשנות את גון עור פניו. וברגע הזה מין רצון קטן, ניצוץ מהשלהבת הגדולה שבוערת על ההר, שהיום אולי אני יכול לקרוא לו רצון לקבל תורה, נדלק שם בפנים.
ויהיו הדברים האלו לעילוי נשמתו של הדיין רבי יוסף עזרן זצ"ל, רבה של ראשון לציון כעשרים שנה, שהיו בו תורה וחוכמה וגדולה במקום אחד.
מתוך העיתון בשבע
הרב אייל ורד
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד עניינו של ההדס- השורש המשותף לכל אחד מישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
