ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בגיל עשרים ואחת התיישב בהורדנא כבעל משפחה וידוע כגדול בתורה ובקבלה, אולם סירב לקבל עליו רבנות.
אשתו וילדיו התפרנסו בדוחק על שולחן חותנו, והוא ישב בבית המדרש של 'חברת ש"ס' ולמד יומם וליל.
כדי למצוא לו מקור פרנסה, החליטו גדולי התורה בעיר להציע לו משרת שמש ב'חברת ש"ס'. הוא קיבל את הצעתם ברצון ושמח לשמש את הרבנים.
כל ימיו עסק ר' נחומקה בצדקה ובגמילות חסדים, חיזר על הפתחים ואסף צדקה לעניים. הוא לא נהנה במאומה מכספי הצדקה שאסף, העמיד עליו מנהל חשבונות ודקדק בכל פרוטה שקיבץ. מן הבוקר ועד הלילה כיתת רגליו מבית לבית ולא מנע עזרה גם משאינם בני ברית.
ר' נחומקה היה חולה וחלש בגופו, חי תמיד חיי צער ורוב ילדיו מתו בחייו, אולם רוחו לא נשברה. תמיד היה מלא מרץ ודרוך לפעולה. בלילות היה מגיד שיעורים לפני למדנים וגם לפני בעלי מלאכה.
יום אחד הבחין בחור ישיבה בן 15 בשם ר' ישראל מאיר הכהן בר' נחומקה שבכל לילה בחצות הוא נעלם, הולך למקום כלשהו וחוזר כעבור שעה. יום אחד החליט להתחקות בחשאי אחר מעשיו באותה שעה. הוא עקב אחרי ר' נחומקה ממרחק, והצליח לראות שהוא הולך לבית הכנסת המרכזי, מוציא מפתח מכיסו ונכנס פנימה.
למחרת בלילה התפלל ר' ישראל מאיר ערבית בבית הכנסת המרכזי, ואחרי כן פנה בזהירות לעזרת נשים, שם טמן עצמו מתחת לאחד הספסלים. כשיצאו כולם, חיפש ר' נחומקה מי נותר בבית הכנסת ובעזרת נשים, ומשלא ראה איש יצא וסגר את הדלת, והותיר את ר' ישראל מאיר במקום.
בחצות לילה שמע ר' ישראל מאיר את המפתח מסתובב בחור המנעול. ר' נחומקה נעמד בפתח ההיכל וסגר את הדלת אחריו. הביט ר' ישראל מאיר בחרדה על ר' נחומקה מהורדנא. ר' נחומקה פסע לעבר בימת העץ העומדת באמצע ההיכל, עלה בגרם המדרגות ונעמד בטבורו של בית הכנסת. על הבימה הישנה נחו שני ארגזים עם דברי גניזה. תחב ר' נחומקה את ידו לאחד מהם והוציא ספר שנראה כספר קבלה.
ר' נחומקה פתח את הספר והחל ללמוד בעמידה לאור נרות קטנים שריצדו בהיכל. הוא התנועע קלות והביט עמוקות בספר, מרוכז בדביקות בלימודו. לפתע נחרד הנער המתחבא. אש ליחכה ליד ר' נחומקה שהמשיך ללמוד. ר' ישראל מאיר רצה לזעוק "אש! הצילו!", אלא שמיד הבחין בכך שלא מדובר באש גשמית רגילה ושתק. הוא הביט באימה בר' נחומקה ההוגה בתורה כנתינתה בהר סיני.
לאחר שעת לימוד בעמידה סגר ר' נחומקה את הספר ונשקו והאש כבתה. ר' ישראל מאיר לא יכול היה להירדם עד הבוקר מרוב התרגשות.
מאז התחבר ר' ישראל מאיר לרבי נחומקה. הוא נהג לבחון את מעשיו והנהגותיו של הצדיק הצנוע, כי ידע היטב מה צפון בהם.
באחד מלילות חנוכה התארח ר' ישראל מאיר בביתו של רבי נחומקה והמתין לראות כיצד רבו מברך ומדליק נרות חנוכה. אולם להפתעתו, כאשר הגיע זמן ההדלקה הרב ישב במקומו והמשיך לעסוק בלימודו ובענייניו.
ר' ישראל מאיר ידע שרבי נחומקה מדקדק להדליק נרות חנוכה מיד בהגיע הזמן הראוי, אבל לא העז לומר מאומה. רבי נחומקה המשיך לעסוק בשלו מבלי לומר מילה. חלפו שעות והנרות בחנוכייה עדיין לא דלקו, ותמיהתו של ר' ישראל מאיר הלכה וגברה.
אז נשמעה נקישה על דלת הבית. ר' ישראל מאיר מיהר לפתוח את הדלת ואשתו של רבי נחומקה נכנסה בזריזות, ואז בלי שהיות מיותרות החל רבי נחומקה לברך ולהדליק נרות חנוכה.
בתום "מעוז צור", בעוד הנרות מאירים, פנה ר' ישראל מאיר אל רבו ביראת כבוד וביקש שיסביר לו מדוע כה איחר במצוות ההדלקה.
רבי נחומקה החל להסביר: "במסכת שבת נשאלת שאלה: אם יש לאדם כסף לקנות נר אחד בלבד לליל שבת של חנוכה, האם עליו לקנות נר של שבת או שעדיף שיקנה נר חנוכה. הגמרא קובעת כי האדם מחויב להוציא את כספו על נר שבת, מפני שהנרות גורמים לכך שישרור שלום בבית, ולכן נר שמחזיק שלום בית עדיף על נר חנוכה שיש בו פרסומי ניסא".
"ממילא", המשיך רבי נחומקה, "הואיל וסוף מעשה במחשבה תחילה, אין ספק בלבי שאילו הגיעה הרבנית הביתה והייתה רואה שלא המתנתי לה להדלקת נרות חנוכה, הייתה נפגעת מאוד, ולכן דחיתי את מועד ההדלקה עד לבואה".
"רואה אתה, תלמידי חביבי", הוסיף רבי נחומקה, "שהגמרא עצמה מקילה בנרות חנוכה כדי להדגיש את גודל העניין של שלום בית. אם כן, האם בגלל הדלקת נרות חנוכה אגרום לפגיעה בשלום בית?! לא נותרה לי ברירה אלא לדחות את הדלקת הנרות מעבר לזמן הראוי ולהמתין לבואה, ואז להדליק בזמן שעדיין ראוי לפי ההלכה".
זה היה מורו ורבו של ר' ישראל מאיר הכהן, שנודע בהמשך חייו כחפץ חיים.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
