ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
כשהם מכותרים באויב שגמר אומר להשמיד את המדינה היהודית ואת הדת היהודית ומותקפים על ידי אויב מבית שמוכן להתייוון, נלחמו החשמונאים בשני האויבים בכל הכוח ובהצלחה. אך להם היה המזל שבמאה השנייה לפני הספירה לא היו ארגונים לא-ממשלתיים, איחוד אירופי, אמצעי תקשורת מוטים ושפע של צדקנים.
היום ודאי היו מאשימים את החשמונאים בפשעי מלחמה, בתוקפנות ובכיבוש של ארץ שהיתה בעצם שלהם. לכן התזמון שלהם היה מושלם. לפי אמות המידה המקובלות היום, חג חנוכה לא יכול היה להתקיים. אין להסיק מכאן שלא היו צביעות ומוסר כפול בימי החשמונאים. טבע האדם לא השתנה עד כדי כך מאז שאדם וחווה גורשו מגן עדן.
אך עם התפתחות הציוויליזציה, הטכנולוגיה והפצת המידע - אמיתי וגם כוזב - אי אפשר שלא להסכים שהצביעות והשיפוט הלא הוגן הגיעו לשיאים חדשים בתקופתנו. לדאבון הלב, המדינה הקטנה שלנו עם העם הגדול היושב בה הם הקורבנות הראשיים של הנכלוליות הנעלה והחדשה הזאת.
אולי החכמים שקבעו את ימי החנוכה הבינו שיקום בעתיד דור, יהודי ולא יהודי, שלא יהיה גאה באומץ הלב ובעוז הרוח של החשמונאים, דור שהיה מעדיף שהחשמונאים יישאו ויתנו עם היוונים במקום להביס אותם בקרב. אולי משום כך בחרו חז"ל את נס פך השמן והדלקת הנרות במנורה לנושא העיקרי של מצוות החנוכה.
קשה למצוא פגמים בלהבה הקטנה שמישהו הדליק ובאורח נס דלקה שמונה ימים כשהיה שם מספיק שמן רק ליום אחד. בנס של האור הקטן הזה היה צידוק לאפוס הגדול של מאבק החשמונאים ביוונים ובמתייוונים. אם החשמונאים טעו כשנלחמו ביוונים בכל הכוח, הקב"ה לא היה מחולל את נס השמן.
חנוכת המקדש מחדש וטיהורו מטומאת עבודת האלילים היו עוד סימן לכך שהקב"ה ראה בעין יפה את המלחמה של החשמונאים ואת התנהגותם. הגנה על העם היהודי ושמירה על ערכי התורה הן המטרה האסטרטגית הנעלה של העם שלנו מאז ימי אברהם אבינו. המטרה הזאת לא השתנתה גם בימינו, ולמעשה, האירועים היום רק עוזרים להבהיר לנו שזאת המטרה, הסוגיה המרכזית שלידה מתגמדות כל הסוגיות האחרות בחברה היהודית ובעולם.
חז"ל ניסחו את אחת הברכות על נרות חנוכה באופן שמכיר בכך שאירועי ימי החנוכה התרחשו "בימים ההם בזמן הזה". אנחנו תמיד צריכים לשים לב ולהבין איך אירועי העבר מתבטאים בזירה של ההווה. מחובתנו לוודא שמדיניות שגויה וטעויות לאומיות שנעשו בימים ההם לא יחזרו על עצמן בזמן הזה.
עלינו להיות מודעים גם לכך שהחוכמה, המסורת והשכל הישר של העבר אינם דברים שאפשר להשליך הצדה כך סתם לטובת אופנות ומוסכמות חולפות רק כדי להתאים את עצמנו לתקופה המודרנית, לכאורה, ולתקינות הפוליטית של ימינו. בדור שלנו האיזון בין העבר להווה, בין מה שהיה למה שישנו הוא עדיין אתגר.
למדנו שהתעלמות מהעבר שלנו היא טעות קטלנית מבחינה רוחנית וגשמית למיליוני היהודים שבחרו בה במאות השנים האחרונות. לעומת זאת, התעלמות מהמציאות של ההווה מגבילה אותנו בהתמודדות עם הבעיות והקשיים שעדיין פוקדים אותנו. נרות חנוכה מזכירים לנו שאנחנו חיים בד בבד בימים ההם ובזמן הזה. נרות חנוכה דולקים כבר כמעט 2,300 שנה וממשיכים לשמש מקור השראה לאמונתנו שעלינו להשיג ריבונות יהודית בארץ הקודש ולהרחיב את הערכים הרוחניים שלנו ואת לימוד התורה וקיום מצוותיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
