ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
כשהם מכותרים באויב שגמר אומר להשמיד את המדינה היהודית ואת הדת היהודית ומותקפים על ידי אויב מבית שמוכן להתייוון, נלחמו החשמונאים בשני האויבים בכל הכוח ובהצלחה. אך להם היה המזל שבמאה השנייה לפני הספירה לא היו ארגונים לא-ממשלתיים, איחוד אירופי, אמצעי תקשורת מוטים ושפע של צדקנים.
היום ודאי היו מאשימים את החשמונאים בפשעי מלחמה, בתוקפנות ובכיבוש של ארץ שהיתה בעצם שלהם. לכן התזמון שלהם היה מושלם. לפי אמות המידה המקובלות היום, חג חנוכה לא יכול היה להתקיים. אין להסיק מכאן שלא היו צביעות ומוסר כפול בימי החשמונאים. טבע האדם לא השתנה עד כדי כך מאז שאדם וחווה גורשו מגן עדן.
אך עם התפתחות הציוויליזציה, הטכנולוגיה והפצת המידע - אמיתי וגם כוזב - אי אפשר שלא להסכים שהצביעות והשיפוט הלא הוגן הגיעו לשיאים חדשים בתקופתנו. לדאבון הלב, המדינה הקטנה שלנו עם העם הגדול היושב בה הם הקורבנות הראשיים של הנכלוליות הנעלה והחדשה הזאת.
אולי החכמים שקבעו את ימי החנוכה הבינו שיקום בעתיד דור, יהודי ולא יהודי, שלא יהיה גאה באומץ הלב ובעוז הרוח של החשמונאים, דור שהיה מעדיף שהחשמונאים יישאו ויתנו עם היוונים במקום להביס אותם בקרב. אולי משום כך בחרו חז"ל את נס פך השמן והדלקת הנרות במנורה לנושא העיקרי של מצוות החנוכה.
קשה למצוא פגמים בלהבה הקטנה שמישהו הדליק ובאורח נס דלקה שמונה ימים כשהיה שם מספיק שמן רק ליום אחד. בנס של האור הקטן הזה היה צידוק לאפוס הגדול של מאבק החשמונאים ביוונים ובמתייוונים. אם החשמונאים טעו כשנלחמו ביוונים בכל הכוח, הקב"ה לא היה מחולל את נס השמן.
חנוכת המקדש מחדש וטיהורו מטומאת עבודת האלילים היו עוד סימן לכך שהקב"ה ראה בעין יפה את המלחמה של החשמונאים ואת התנהגותם. הגנה על העם היהודי ושמירה על ערכי התורה הן המטרה האסטרטגית הנעלה של העם שלנו מאז ימי אברהם אבינו. המטרה הזאת לא השתנתה גם בימינו, ולמעשה, האירועים היום רק עוזרים להבהיר לנו שזאת המטרה, הסוגיה המרכזית שלידה מתגמדות כל הסוגיות האחרות בחברה היהודית ובעולם.
חז"ל ניסחו את אחת הברכות על נרות חנוכה באופן שמכיר בכך שאירועי ימי החנוכה התרחשו "בימים ההם בזמן הזה". אנחנו תמיד צריכים לשים לב ולהבין איך אירועי העבר מתבטאים בזירה של ההווה. מחובתנו לוודא שמדיניות שגויה וטעויות לאומיות שנעשו בימים ההם לא יחזרו על עצמן בזמן הזה.
עלינו להיות מודעים גם לכך שהחוכמה, המסורת והשכל הישר של העבר אינם דברים שאפשר להשליך הצדה כך סתם לטובת אופנות ומוסכמות חולפות רק כדי להתאים את עצמנו לתקופה המודרנית, לכאורה, ולתקינות הפוליטית של ימינו. בדור שלנו האיזון בין העבר להווה, בין מה שהיה למה שישנו הוא עדיין אתגר.
למדנו שהתעלמות מהעבר שלנו היא טעות קטלנית מבחינה רוחנית וגשמית למיליוני היהודים שבחרו בה במאות השנים האחרונות. לעומת זאת, התעלמות מהמציאות של ההווה מגבילה אותנו בהתמודדות עם הבעיות והקשיים שעדיין פוקדים אותנו. נרות חנוכה מזכירים לנו שאנחנו חיים בד בבד בימים ההם ובזמן הזה. נרות חנוכה דולקים כבר כמעט 2,300 שנה וממשיכים לשמש מקור השראה לאמונתנו שעלינו להשיג ריבונות יהודית בארץ הקודש ולהרחיב את הערכים הרוחניים שלנו ואת לימוד התורה וקיום מצוותיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
