ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. שלוש חרבות בסדרה:
הראשונה – שלופה לאזהרה.
השניה – משאלה לצורך נקמה.
ובשלישית (בשם אחר מכונה) -
בקובה – דקירה כפולה,
הביאה לישועה והצלה.
חרב נוספת בעוד שבועיים בפרשה,
ובה נהרג בעל החרב השניה,
המוזהר בחרב הראשונה,
שבעצתו גרם לדקירה הכפולה,
בחרב השלישית – הגדולה.
ב. פסוקי תפילה בפרשה:
א- פסוק מפסוקי הסדרה
הינו הראשון שבבית-כנסת בכל בוקר נקרא.
שנים רבות מאוד בקול רינה
פתח גם את שדורי הרדיו בהשכמה.
ב- פסוק נוסף מתוך הסדרה,
אף הוא משולב בסידור התפילה.
אך אותו נקרא רק פעמיים בשנה,
בתפילת מוסף בראש השנה.
ג- 6 חלקי פסוקים במוצאי שבת נקרא,
בפיוט עבדי יעקב - אל תירא!
ג. האתון - מה עלה בגורלה,
לאחר שלאדונה היתה להצלה?
הידעת שעל כך בחייה שילמה?
ברש"י תמצא את הנימוק והסיבה,
וזו מאד מעניינת ומפתיעה.
ד. ציפור בפרשה והיא אב,
לא פחות מאשר למלך מואב.
וגם קן בפרשה בסלע מוכן,
והוא לקיני מהווה משכן.
והיכן שור מלחך בסדרה,
והיכן ראם (פעמיים) לתפארה?
וגם את הצרעה ואת עוקצה,
ברש"י, אם תעיין, ודאי תמצא.
ה. מי חצים ימחץ,
ומי בגלל חרב נלחץ?
והיכן כוכב לחץ בקשת נמשל,
והוא את מואב מחץ ונישל?
ו. בראשית היתה המחשבה,
בקריאת שמע להביא להרחבה.
להוסיף לשלוש הפרשיות
את כל פרשתנו זאת!
וזאת, בגלל פסוק אחד בלבד.
מהו הפסוק ומדוע בגללו נחוצה,
קריאתה של הסדרה כולה?
ומדוע זאת המחשבה,
בסופו של דבר לא נתגשמה?
לכל זאת, תמצא תשובה,
בש"ס בדף י"ב: במסכת הראשונה.
(וראה גם בהערות התורה תמימה)
ז. מי זוכה בברכה
ש"כלביא יקום וכארי יתנשא"?
ומי "כלביא מי יקימנו",
וכארי - "כרע שכב"?
והיכן כבר פגשנו בתורה בברכה,
שהארי והלביא במצב רביצה?
ח. מי נפגע וכועס בשלוש רגלים,
כל פעם במקומות שונים יותר צרים.
ומי פוגע ומכעיס שלוש פעמים,
ואף זאת במקומות שונים ויותר מצומצמים.
הפוגעים - אנוסים ומגבוה מאולצים,
והנפגעים - לא רואים ומבינים, ומאד כועסים.
ט. לקיחת החוק לידיים בקנאה,
וללא משפט – עשיית נקמה -
זאת, בודאי לא שיטה מקובלה.
אלא שלעיתים זו הדרך הנכונה,
והיא שמביאה לישועה ולשלווה.
מהם הכללים וההלכות
לשימוש בדרך הזאת?
תשובות
א. המלאך עמד לפני בלעם 'וחרבו שלופה בידו', בלעם אומר לאתון 'לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך', פנחס קם מתוך העדה 'ויקח רומח בידו'. בפרשת מטות בסיפור מלחמת ישראל במדין נאמר 'ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב' (ל"א, ח'), בלעם יעץ למדיינים להחטיא את ישראל בבנותיהם (רש"י כ"ה, א').
ב. א- 'מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל'.
ב- 'לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו' (מפסוקי ברכת מלכויות).
ג- 'דרך כוכב מיעקב', 'וירד מיעקב', 'טבו אהליך יעקב', 'כי לא נחש ביעקב', 'לא הביט און ביעקב', 'מי מנה עפר יעקב'.
ג. 'ועתה מפני שדיברה (-האתון) והוכיחתך ולא יכולת לעמוד בתוכחתה כמו שכתוב "ויאמר לא" הרגתיה, שלא יאמרו זו היא שסלקה את בלעם בתוכחתה ולא יכול להשיב, שחס המקום על כבוד הבריות' (רש"י כ"ב, ל"ג ד"ה ואותה).
ד. 'בלק בן ציפור', 'וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קינך', 'ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה', 'א-ל מוציאם ממצרים כתועפות ראם לו', 'א-ל מוציאו ממצרים כתועפות ראם לו', הקב"ה אמר לבלעם שישראל אינם צריכים את ברכתו 'משל אומרים לצרעה לא מדובשך ולא מעוקצך' (רש"י כ"ב, י"ב).
ה. 'יאכל גויים צריו ועצמותיהם יגרם וחציו ימחץ', 'ותרא האתון את מלאך ה' ותלחץ אל הקיר ותלחץ רגל בלעם אל הקיר', 'דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת'.
ו. 'אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא: בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה - משום טורח צבור (-כי זו פרשה ארוכה). מאי טעמא? (-מדוע רצו לקובעה?)... אמר רבי יוסי בר אבין משום דכתיב בה האי קרא (-משום שכתוב בה פסוק זה) "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו", ולימא האי פסוקא ותו לא (-ומדוע לא אומרים פסוק זה בלבד?) גמירי: כל פרשה דפסקה משה רבינו - פסקינן, דלא פסקה משה רבינו - לא פסקינן (-למדנו, כל פרשה שמשה הפסיקה גם אנו יכולים לפסוק, וכל פרשה שמשה לא הפסיקה גם אנו לא פוסקים בה). (גמרא ברכות י"ב:).
רש"י שם מבאר את הטעם לקרוא דווקא פסוק זה 'דדמי (-דומה) ל"בשכבך ובקומך", שהקדוש ברוך הוא שומרנו בשכבנו ובקומנו לשכב שלוים ושקטים כארי וכלביא'.
ה'תורה תמימה' מביא ממדרש שרצו לקבוע את אמירת פרשת בלעם בגלל פסוק אחר 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא', ועיין שם.
ז. בלעם מברך את ישראל בברכות אלו. בברכת יעקב לשבטים, יעקב מברך את יהודה 'גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו' (בראשית מ"ט, ט').
ח. האתון ראתה את המלאך ונטתה מהדרך. לאחר שבלעם מכה אותה האתון אומרת 'מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלוש רגלים'.
ט. בעבירה זו מותר לפגוע גם ללא דין 'הבועל ארמית קנאין פוגעין בו' (רש"י כ"ה, ז').
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









