ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. שלוש חרבות בסדרה:
הראשונה – שלופה לאזהרה.
השניה – משאלה לצורך נקמה.
ובשלישית (בשם אחר מכונה) -
בקובה – דקירה כפולה,
הביאה לישועה והצלה.
חרב נוספת בעוד שבועיים בפרשה,
ובה נהרג בעל החרב השניה,
המוזהר בחרב הראשונה,
שבעצתו גרם לדקירה הכפולה,
בחרב השלישית – הגדולה.
ב. פסוקי תפילה בפרשה:
א- פסוק מפסוקי הסדרה
הינו הראשון שבבית-כנסת בכל בוקר נקרא.
שנים רבות מאוד בקול רינה
פתח גם את שדורי הרדיו בהשכמה.
ב- פסוק נוסף מתוך הסדרה,
אף הוא משולב בסידור התפילה.
אך אותו נקרא רק פעמיים בשנה,
בתפילת מוסף בראש השנה.
ג- 6 חלקי פסוקים במוצאי שבת נקרא,
בפיוט עבדי יעקב - אל תירא!
ג. האתון - מה עלה בגורלה,
לאחר שלאדונה היתה להצלה?
הידעת שעל כך בחייה שילמה?
ברש"י תמצא את הנימוק והסיבה,
וזו מאד מעניינת ומפתיעה.
ד. ציפור בפרשה והיא אב,
לא פחות מאשר למלך מואב.
וגם קן בפרשה בסלע מוכן,
והוא לקיני מהווה משכן.
והיכן שור מלחך בסדרה,
והיכן ראם (פעמיים) לתפארה?
וגם את הצרעה ואת עוקצה,
ברש"י, אם תעיין, ודאי תמצא.
ה. מי חצים ימחץ,
ומי בגלל חרב נלחץ?
והיכן כוכב לחץ בקשת נמשל,
והוא את מואב מחץ ונישל?
ו. בראשית היתה המחשבה,
בקריאת שמע להביא להרחבה.
להוסיף לשלוש הפרשיות
את כל פרשתנו זאת!
וזאת, בגלל פסוק אחד בלבד.
מהו הפסוק ומדוע בגללו נחוצה,
קריאתה של הסדרה כולה?
ומדוע זאת המחשבה,
בסופו של דבר לא נתגשמה?
לכל זאת, תמצא תשובה,
בש"ס בדף י"ב: במסכת הראשונה.
(וראה גם בהערות התורה תמימה)
ז. מי זוכה בברכה
ש"כלביא יקום וכארי יתנשא"?
ומי "כלביא מי יקימנו",
וכארי - "כרע שכב"?
והיכן כבר פגשנו בתורה בברכה,
שהארי והלביא במצב רביצה?
ח. מי נפגע וכועס בשלוש רגלים,
כל פעם במקומות שונים יותר צרים.
ומי פוגע ומכעיס שלוש פעמים,
ואף זאת במקומות שונים ויותר מצומצמים.
הפוגעים - אנוסים ומגבוה מאולצים,
והנפגעים - לא רואים ומבינים, ומאד כועסים.
ט. לקיחת החוק לידיים בקנאה,
וללא משפט – עשיית נקמה -
זאת, בודאי לא שיטה מקובלה.
אלא שלעיתים זו הדרך הנכונה,
והיא שמביאה לישועה ולשלווה.
מהם הכללים וההלכות
לשימוש בדרך הזאת?
תשובות
א. המלאך עמד לפני בלעם 'וחרבו שלופה בידו', בלעם אומר לאתון 'לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך', פנחס קם מתוך העדה 'ויקח רומח בידו'. בפרשת מטות בסיפור מלחמת ישראל במדין נאמר 'ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב' (ל"א, ח'), בלעם יעץ למדיינים להחטיא את ישראל בבנותיהם (רש"י כ"ה, א').
ב. א- 'מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל'.
ב- 'לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו' (מפסוקי ברכת מלכויות).
ג- 'דרך כוכב מיעקב', 'וירד מיעקב', 'טבו אהליך יעקב', 'כי לא נחש ביעקב', 'לא הביט און ביעקב', 'מי מנה עפר יעקב'.
ג. 'ועתה מפני שדיברה (-האתון) והוכיחתך ולא יכולת לעמוד בתוכחתה כמו שכתוב "ויאמר לא" הרגתיה, שלא יאמרו זו היא שסלקה את בלעם בתוכחתה ולא יכול להשיב, שחס המקום על כבוד הבריות' (רש"י כ"ב, ל"ג ד"ה ואותה).
ד. 'בלק בן ציפור', 'וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קינך', 'ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה', 'א-ל מוציאם ממצרים כתועפות ראם לו', 'א-ל מוציאו ממצרים כתועפות ראם לו', הקב"ה אמר לבלעם שישראל אינם צריכים את ברכתו 'משל אומרים לצרעה לא מדובשך ולא מעוקצך' (רש"י כ"ב, י"ב).
ה. 'יאכל גויים צריו ועצמותיהם יגרם וחציו ימחץ', 'ותרא האתון את מלאך ה' ותלחץ אל הקיר ותלחץ רגל בלעם אל הקיר', 'דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת'.
ו. 'אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא: בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה - משום טורח צבור (-כי זו פרשה ארוכה). מאי טעמא? (-מדוע רצו לקובעה?)... אמר רבי יוסי בר אבין משום דכתיב בה האי קרא (-משום שכתוב בה פסוק זה) "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו", ולימא האי פסוקא ותו לא (-ומדוע לא אומרים פסוק זה בלבד?) גמירי: כל פרשה דפסקה משה רבינו - פסקינן, דלא פסקה משה רבינו - לא פסקינן (-למדנו, כל פרשה שמשה הפסיקה גם אנו יכולים לפסוק, וכל פרשה שמשה לא הפסיקה גם אנו לא פוסקים בה). (גמרא ברכות י"ב:).
רש"י שם מבאר את הטעם לקרוא דווקא פסוק זה 'דדמי (-דומה) ל"בשכבך ובקומך", שהקדוש ברוך הוא שומרנו בשכבנו ובקומנו לשכב שלוים ושקטים כארי וכלביא'.
ה'תורה תמימה' מביא ממדרש שרצו לקבוע את אמירת פרשת בלעם בגלל פסוק אחר 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא', ועיין שם.
ז. בלעם מברך את ישראל בברכות אלו. בברכת יעקב לשבטים, יעקב מברך את יהודה 'גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו' (בראשית מ"ט, ט').
ח. האתון ראתה את המלאך ונטתה מהדרך. לאחר שבלעם מכה אותה האתון אומרת 'מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלוש רגלים'.
ט. בעבירה זו מותר לפגוע גם ללא דין 'הבועל ארמית קנאין פוגעין בו' (רש"י כ"ה, ז').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
