ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ראובן גרוסמן
מרטין ידע שהוא יהודי מבלי להבין מה משמעות הדבר.
כאשר התקרב לשנתו הארבעים ביקר פעם אצל חבר, וראה על מדף הספרים ספר עב כרס. זה היה התנ"ך, שבו לא נתקל מעודו. זו הייתה הפעם הראשונה שבה קרא על אדם הראשון ועל אברהם אבינו. הוא קרא בשקיקה כל אותו הלילה ואז גילה שיש ליהודים ארץ מולדת והיא ארץ ישראל. עד אז היה בטוח שכפי שישנם שישה מיליון יהודים בארצות הברית, כך יש שלושה מיליון יהודים בישראל בלא קשר מיוחד לחבל ארץ זה.
מרטין הרגיש שהוא חייב לבדוק מהו אותו חבל ארץ. הוא נטל שבועיים חופש מעבודתו ונסע לישראל לאחר מלחמת יום כיפורים. בשבועיים הללו ביקר בצפון הארץ ובדרומה ובמקומות הקדושים כמו הכותל ומערת המכפלה וחש שנולד מחדש. בסוף ביקורו נשבע שעוד יחזור לארץ ישראל ולא ייצא ממנה יותר לעולם.
מרטין חזר לארה"ב, התייצב בעבודתו והכריז על התפטרותו, וכן הודיע למשפחתו שהוא עוזב הכול ונוסע לישראל מבלי לחזור. בני משפחתו טענו כנגדו: "אתה משוגע! אין לך אפילו קרוב משפחה אחד בישראל ואינך מכיר אפילו חבר אחד. ובנוסף לכך אתה חירש שבנס למד אנגלית. אין לך סיכוי בגילך ללמוד עברית".
הוא ענה: "פה זה בית קברות. אני עוזב לארץ החיים".
אולם דבר אחד עיכב את מרטין מלעלות ארצה - אמו שחלתה בסרטן. הוא סעד אותה ולא מש ממיטתה. לאחר שנפטרה הלך לבית הכנסת, בכה במשך כמה שעות, ולאחר מכן עזב את ארצות הברית לתמיד.
כאשר הגיע ארצה החל להשתמש בשמו העברי, ראובן. דרך הסוכנות הגיע לקיבוץ אשדות יעקב שבצפון הבקעה, שם עבד בלול וברפת בעבודה קשה שלא היה מורגל בה, ובכל זאת חש שזו אחת משנותיו היפות ביותר.
היה לו חבר אמריקאי דובר אנגלית שסיפר לו בתום השנה שהוא עוזב את הקיבוץ ועובר לירושלים.
"מה תעשה בירושלים?", שאל ראובן.
"אני הולך ללמוד בישיבה", ענה החבר.
"מה לומדים בישיבה?"
"תורה".
"גם אני רוצה ללמוד תורה!", קרא ראובן ועלה עם חברו לעיר הקודש. ראובן הגיע ל'ישיבת התפוצות', שם למד תורה במשך כמה חודשים וחזר בתשובה.
רק אז חש צורך להתחתן. לפני כן אמר ש"רק משוגעים מתחתנים"...
כאשר אזל כספו לא יכול היה להמשיך ללמוד. הוא פנה לעבוד במקצועו, הנהלת חשבונות, במלון הילטון בירושלים. באותה עת הכיר את אווה, ילידת הארץ שמוצא הוריה מעיראק והתחתן עמה, כשהוא בן 43.
בגלל חירשותו לא הצליח ללמוד עברית, למרות שהיה באולפן, ולכן לא הסתדר בעבודתו שדרשה גם ידיעת עברית.
מהנהלת המלון הציעו לו שיילך לעבוד במחסן הכלים. הוא עבד שם תקופה קצרה ושוב לא הסתדר בגלל השפה. אז אמרו לו שאם ירצה בכל זאת לעבוד במלון יוכל לעבוד במכבסה, שבה עבדו רק צעירים ערבים.
המכבסה דרשה כוחות פיזיים מרובים, והיה עליו ללכת ממקום למקום מבלי לשבת. הוא סבל מכאבי תופת ברגליו. כשחזר לביתו לאחר תפילות מנחה ומעריב היה מסוגל רק לשבת או לשכב. בגלל שהרוויח במכבסה שכר מינימום יצא בעשר בלילה לעבוד בכריכייה עד שלוש לפנות בוקר. אז חזר לביתו, ישן עד שש וחצי, התפלל שחרית והלך לעבוד במכבסה, בה עבד עד גיל שבעים. עד יומו האחרון סבל מכאבים ברגליו.
במשך השנים קיבל מכתבים ממשפחתו בארצות הברית. הם ידעו שאין מה לדבר עמו על חזרה והציעו לו לבקר, כשהם מצרפים כרטיסי טיסה. הוא קרע את הכרטיסים, כתב על המכתב "נשבעתי שלא אעזוב את ארץ ישראל", ושלח אותו בחזרה.
כאשר בנו הגיע לגיל 18, קיבל מכתב מקרוביו בארה"ב ובו נכתב: "אם אביך לא בא לבקר, לפחות תגיע אתה". בנו ביקש מאביו לנסוע לאמריקה כדי להכיר את משפחתו שם. האב ענה בתוקף: "אני אוסר עליך! אין לך מה לעשות שם. זהו בית קברות בשביל יהודים".
הבן שאל: "אבא, תראה מה עזבת בארצות הברית ולאן הגעת! היית אמיד, היה לך כל מה שרצית, ואילו כעת אתה עובד עבודת פרך עם צעירים ערבים שאין לך איתם שפה משותפת. אתה בודד לחלוטין".
"איני מבין אותך", תמה האב, "ומה בכך, הרי גם אברהם אבינו עזב הכול והלך לארץ המובטחת!"
ראובן גרוסמן, שהעריץ את דוד המלך ואהב לזמר פרקי תהילים, נפטר בחג השבועות תשע"ג בגיל שמונים, והותיר אחריו אישה, שלושה בנים ובת, יראי שמיים ואוהבי הארץ.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
